אל תסתכל בקנקן (פעולה)

פעולה שניה מתוך מערך הפעולות לשבט ניצנים בחודש ארגון תשע"ג.

לפעולה הראשונה

לפעולה השלישית

 

פתיחה

לאחר שלמדנו כי פנימיותו של האדם היא החלק העיקרי בחייו, ננסה להכיר מעט את הפרסומות שמחנכות אותנו להאמין כי החיצוניות היא העיקר,

ונלמד כיצד להמעיט את השפעתן עלינו. נלמד כי התורה מדריכה אותנו איך לנהל את חיי המסחר ולנתב את ההתנהלות הכלכלית שלנו.

מטרות הפעולה:

• החניכים יכירו את הבעייתיות הקיימת במרבית הפרסומות.
• החניכים יגיעו להחלטה להמעיט את מידת ההשפעה של הפרסומות עליהם.

 

 

שלב א'- עושים פרסומת

נחלק את השבט לקבוצות בנות חמישה עד שישה חניכים.

נאמר לכל קבוצה כי עליה לבחור מוצר או שירות כלשהו ולהכין פרסומת מושכת שתשכנע אנשים לקנות אותו.

אפשר להציע לחניכים כמה רעיונות:

• מנוי לבריכה המקומית.
• רישום למחנה קיץ.
• פיצה / פלאפל במסעדה קרובה.
• השתתפות בחוג כלשהו.
• משחק מסוים.
• עיתון לילדים.

 

שלב ב'- הפרסומת – לפני ואחרי

המדריכים יתכוננו להצגה שמובאת להלן:

אביזרים – כדאי להשקיע ולהביא ארגז, כמה שקיות, עניבה לדניאל ומגבעת לרב יצחק

(אם הפעולה נערכת בשבת – יש להביא שלטי פרסומת כתובים מראש בהתאם לשלטי הפרסומות שדניאל מההצגה הציע לאליהו המוכר לתלות בחנותו).

דמויות – מדריך אחד יגלם את דמותו של אליהו – מוכר בבסטה. את שאר הדמויות יגלם המדריך האחר, לכל דמות הוא ייחד כובע שונה:  ניתאי – עובר אורח. דניאל – יועץ השקעות. הרב יצחק – רב השכונה.

 

שני מדריכים יציגו את ההצגה:

 

אליהו יושב עם ארגז פירות וירקות ומכריז:

"עגבניות, פלפלים, תפוחים, לימונים".

ניתאי עובר לידו בלי להסתכל. ניתאי עובר שוב ואליהו צועק:

"עגבניות, פלפלים, תפוחים, לימונים".

ניתאי ממשיך להתעלם.

בפעם השלישית אליהו שואג:

"עגבניות, פלפלים, תפוחים, לימונים".

ניתאי עוצר.

ניתאי: "למה אתה צועק?"

אליהו: "אה, אתה רוצה לקנות?"

ניתאי: "מה יש לך להציע?"

אליהו: "עגבניות, פלפלים, תפוחים לימונים, למה שלא תקנה אצלי?"

ניתאי: "אה, אני צריך לזוז, אולי מחר".

אליהו ניגש לדניאל שיושב עם חליפה, פלאפון וכדומה.

אליהו: "אנשים לא קונים אצלי, אני לא יודע מה לעשות".

דניאל: "אתה צריך לגרום להם לרצות לקנות אצלך. למשל, כתוב על שלט גדול ויפה: "עגבניות בחצי מחיר, התפוחים הכי טובים בשוק, הלימונים הכי חמוצים"

ותראה איך כולם קופצים על הסחורה. תתלה מעל הדוכן שלט שמכריז כי כאן "כשר למהדרין מן המהדרין", זה יוסיף לך קונים רבים.

אליהו: "לא הבנתי, כל הלימונים חמוצים באותה מידה, לא? ואני לא יכול למכור עגבניות בחצי מחיר, כי אני אפסיד. אני לא בטוח שהתפוחים שלי הם הכי טובים בשוק, הם תפוחים רגילים לחלוטין".

דניאל: "אתה לא מבין?! אתה לא באמת חייב למכור בחצי מחיר, רק תציג את זה כך. הכרזות האלה מושכות קונים קצת יותר מצעקות בגרון ניחר".

אליהו הולך ותולה את השלטים לפי ההוראות של דניאל. אחר כך הוא שוכב לישון וקם בבוקר ליום חדש.

ניתאי עובר ליד הבסטה ועוצר. הוא מתקשר לאשתו:

"מוריה, יש כאן עגבניות בחצי מחיר, כמה לקנות? ותפוחים מעולים, וגם לימונים שנראים מצוין….. כן, כן הכל בד"ץ…. בסדר אני אקנה".

ניתאי ממלא שקית מכל פרי וירק, משלם ויורד.

 

נעצור את ההצגה ונשאל:

• מתי הסחורה הייתה טרייה יותר?

נמשיך את ההצגה:

אליהו ניגש לדניאל ושואל "יש לך עוד רעיונות?"

דניאל: "תקנה בזול כמה תפוחים גרועים ותערבב אותם עם הטובים ואז תמכור אותם באותו מחיר.

"כשמישהו יבקש ממך לקנות תפוחים תכין לו אתה את השקית, תראה לו תפוחים טובים ותביא לו גם אחד או שניים גרועים".

אליהו: "מה, אני אשקר לו?"

דניאל: "זה לא שקר, כולם עושים את זה וזו בעיה שלו שהוא לא בודק את הסחורה בעצמו.

מגיע לך שכר על הטרחה שאתה טורח ומביא סחורה מהשדה. אין מה לעשות, ככה זה בחיים".

למחרת אליהו הולך לרב יצחק ואומר:

"הרב, ברוך ה' העסקים מצליחים, אני רוצה לתת כסף לצדקה, למי הכי ראוי לתת?"

הרב: "אני שמח לשמוע, אבל איך זה קרה? מה השתנה?"

אליהו: "הלכתי לדניאל, הוא נתן לי כמה עצות, אמר לי לפרסם שאני מוכר בחצי מחיר, לכתוב שאצלי הסחורה הכי טובה, לתלות שלט גדול שכתוב עליו "מהדרין". אני אומר לך, הוא מבין בעסקים".

הרב שולף חומש ויקרא ומקריא מפרק י"ט: "לֹא תִּגְנֹבוּ, וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ".

הרב פותח גם שולחן ערוך ומקריא: "אין מערבין מעט פירות רעים בהרבה פירות יפים כדי למכרם בחזקת יפים" (שולחן ערוך, חושן משפט הלכות אונאה ומקח טעות סימן רכ"ח).

הרב צועק:

"אתה עובר על איסורים דאורייתא! אתה שקרן! זה גרוע לא פחות מלאכול חזיר! תתבייש!"

 

נסיים את ההצגה ונשאל:

• האם מותר לאליהו לכתוב שהסחורה שבחנות שלו כשרה?
• האם שלט שעליו כתוב "כשר" יכול להעיד על כך שהתנהלותה של החנות כלפינו היא על פי ההלכה? האם מובטח לנו שלא מרמים אותנו?
• מה גרם לאליהו להיות לא בסדר?

נדגים את השיטה בעזרת שתי פרסומות (מופיעות בנספחים):

נבקש מחניך אחד לעמוד ונשאל אותו "מה עושה טוב לנשמה שלך"? (אפשר להזכיר את הפעולה הראשונה).

נציג את הסמל של "נביעות – לגוף ולנשמה". נסביר לחניכים שחברות מסחריות משקיעות כסף רב כדי לפתות אותנו לקנות את המוצרים שלהן.

נציג גם את הפרסומת של קוקה קולה שמזמינה אותנו ליהנות מ"אינספור חוויות בקיץ חלומי" כאילו שזה בחינם ושואלת אם אנחנו רוצים לטוס לאולימפיאדה אפילו שהסיכוי לזכות בטיסה לאולימפיאדה הוא קלוש ביותר.

 

 

שלב ג'- דיון

שאלות לדיון:

• האם כל פרסומת היא בעייתית? האם אנו שוללים פרסומת מכל וכל?
• מהי מטרתה של הפרסומת?
• כיצד הפרסומת משפיעה עלינו ומדוע?

 

ההלכה מדריכה אותנו כיצד לפרסם וכיצד להתנהל כלכלית. לעיתים יש בפרסומות מידה מסוימת של שקר והונאה האסורים לגמרי מהתורה.

גם כשהפרסומת לא ממש "משקרת" היא עשויה לגרום לנו לחשוב באופן מוטעה ולהאמין בערכים מזויפים.

יש לשים לב כי גם אם הפרסומת לא גובלת באיסורי תורה, היא מסיטה את אור הזרקורים מן העיקר לטפל.

הרי מטרתנו בקניית המוצר, היא להשתמש בו ולא להתפתות למבצעים הנלווים לשיווקו.

לכן, כשאנו הולכים לקניות, חשוב לוודא שלא מטעים אותנו וגם שלא משכנעים אותנו לקנות דברים מיותרים.

חשוב אף יותר, לשים לב שלא לתת לאנשים לא מוכרים לחנך אותנו לערכים מזויפים כמו מציאת "טעם החיים" במזון במקום בתורה.

לא כל הפרסומות שליליות. תפקידה של פרסומת טובה הוא ליידע אותנו על טיב המוצר ועל מחירו.

פרסומות רבות מכילות הרבה יותר מן המידע הזה, הן כוללות שקרים שנועדו לשכנע אותנו לקנות יותר.

השפעתן של הפרסומות הללו היא לא טובה, לא כדאית ובעיקר גורמת לנו לנטות אחרי דברים לא חשובים במקום לייקר דברים ערכיים.

לכן כדאי לנו להתאמץ להיות מושפעים מהפרסומות כמה שפחות. בבואנו לרכוש מוצר נחשוב אם לקנותו, באיזו כמות והיכן, באופן מודע ולא עפ"י צו הפרסומות.

 

הערות:

1. אפשר כצ'ופר לצלם את עמוד 20 מן הספר "בגלל ילד אחד" של אורי אורבך (יש לבדוק אם זה חוקי מבחינת זכויות יוצרים).

2. כדי להעשיר את הפעולה אפשר להביא לסניף מחשב נייד ולהראות סרט פרסומת (אפשר למצוא אפילו באתר ערוץ 7).