מתאים ל: שבת, יום חול

מטרות הפעולה

• החניך ילמד על מהותם של השמות ביהדות
• החניך יתחבר לשמות החדשים של השבטים בתנועת אריאל

 

 מהלך הפעולה:

משחק השמות

נבחר נושא וכל חניך ימציא לעצמו שם בנושא הנבחר. לדוגמא: חיות. חניך אחד יהיה חתול, שני אריה וכו’.

החניכים ישבו במעגל בו כסא ריק. החניך שמימינו הכסא הריק צריך לקרוא בשמו הזמני (חתול וכו’) של אחד החניכים,

אותו חניך צריך לעבור ולשבת ליד זה שקרא בשמו, ואז נוצר כסא ריק חדש, ושוב זה שמימינו הכסא צריך לקרוא בשם וכן הלאה.

פסילה של חניך משמעותה יציאה מהמשחק. המנצח הוא החניך שנשאר אחרון במשחק.

פסילות:

· אם החניך שיש כסא מימינו קורא בשם לא קיים / בשם של חניך שנפסל ויצא מהמשחק

· אם החניך שצריך לקרוא בשם מתמהמה

· אם החניך שקראו בשמו מתמהמה ולא קולט שקראו בשמו.

 

משחק הצגת שמי

כל חניך יאמר בתורו את שמו צירוף תנועה. למשל דני ותוך כדי אמירת שמו מוחא כף. הבא אחריו צריך לחזור אחרי חברו, ואז להגיד את שמו.

 

שלב ב’:

נחלק את החניכים ל 2 קבוצות. כל קבוצה תקבל סיפור ותצטרך לענות על השאלות הבאות (לדעתה):

– מה הייתה מטרת הגיבור?

– מי אותה אישה?

– מה יש בתוך התיק?

הסיפורים יהיו זהים אך עם שמות שונים. חשוב להדגיש לחניכים שלא יראו לקבוצה השניה את הסיפור.

סיפור 1: אחמד נכנס לאוטובוס, מתיישב ליד אישה. לאחר מספר דקות אחמד אומר לה: “תודה רבה גברת, עזרת לי מאד.” לוקח את התיק של הגברת ויורד מהאוטובוס.

סיפור 2: ישראל נכנס לאוטובוס, מתיישב ליד אישה. לאחר מספר דקות ישראל אומר לה: “תודה רבה גברת, עזרת לי מאד.” לוקח את התיק של הגברת ויורד מהאוטובוס.

לאחר מכן נשווה בין תשובות החניכים, ונראה כיצד השם משנה את האדם.

– על אותו עיקרון אפשר גם לשחק משחק שנותנים לחניכים שמות שונים והחניכים צריכים לכתוב על כל שם איך קוראים לאשתו, במה הוא עובד וכמה ילדים יש לו (צבי יהודה, תום, מחמוד, ג’ון, זלמן, נחמן, פייגא, רבקהל’ה וכו’)

 

שלב ג’ 

נעשה סבב בין החניכים וכל חניך יספר מדוע הוריו קראו לו בשם זה. בשבטים בוגרים יותר החניכים יכולים גם לספר האם הם מתחברים לשמם או לא.

 

שלב ד’-

העמקה במקורות

להלן מספר הצעות למדריך:  

• “ויבֵא אל האדם לראות מה יקרא לו, וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו: ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה” (בראשית ב’)

אדם הבין מה הנקודה המרכזית שיש בכל חיה ובהמה, ועל פי זה קרא לה בשמה.

למשל

אריה– זה אותיות יראה– בגלל שהאריה נותן את יראתו על כל חיות היער.
כלב –מלשון כולו לב- כיוון שהוא בעל החיים הכי נאמן. [חבירו הטוב ביותר של האדם].
חתול– מלשון חיתול– שפירושה צניעות – שהחתול הוא בעל החיים הצנוע ביותר שבחיות.
חסידה –משום שאוהבת לעשות חסד עם חברותיה.
בהמה – חלק את המילים לשתיים :בה המה– כומר כל ההתכוננות והכישורים שיש לבהמה נמצאים כבר בה (בניגוד למעלת האדם שכל מהותו היא להתקדם להשתפר ולהתעלות)

 

• הקב”ה מתערב בשמות בני האדם ומשנה את שמותם לפי התפקיד שמיועד להם. מאברם הוא משנה לאברהם. משרי הוא משנה לשרה,

הכל כדי שזה יתאים לתפקיד החדש של אברהם ושרה. לא רק אב לארם. אדם שמלמד את תושבי ארצו להכיר את ה’ – מלמד את ארם.

אלא אברהם – אב המון גויים. אב שמפיץ את האמונה בכל אומות העולם. בכל הגויים כולם דרך עם ישראל. לכן: “כל הקורא לאברהם – אברם – עובר בעשה“.

 

• “בזכות ארבעה דברים נגאלו ישראל ממצרים, שלא שינו את שמם, ולא שינו את לשונם, ולא אמרו לשון הרע, ולא נמצא בהן אחד פרוץ בערוה” (שיר השירים, רבא פ”ד, וכן ויקרא רבה פרשה ל”ב). משמעות הדבר הוא שהם נשארו כיהודים ושמרו על זהותם, הגדירו את עצמם כיהודים ולכן נגאלו.

 

 

 

ניתן לסכם ולקרוא עם החניכים את המאמר של מיכל ון לואן. (מצ”ב נספח)