שלב א'
נחלק את הקבוצה הגדולה לתתי קבוצות. נערוך תחרות בין קבוצות עיצוב פלקט יפה על שמירת הסביבה.
לאחר ההכנה, נערוך דיון על ההבדל בין חומרי הגלם לבין התוצאה מה שאפשר ליצור ומה עדיף בעצם- החומר או התוצר? אולי עדיף החומר שכולל
את הכל ולא העיצוב שמצמצם את החומר רק למקום אחד?
נקריא את הקטע על רבי עקיבא וטורנוסרופוס הרשע. (נספח 1)
שלב ב'
תורת ארץ ישראל – תורת חיים בעז
נקריא את המקור מספר יהושע (נספח 2) על הכניסה לארץ ודיון בעצם בהיעלמות הניסיות בארץ ישראל– במדבר חיינו על הניסים, פה אנחנו נדרשים לעבוד.
הדוגמא לכך היא עניין המצוות התלויות בארץ, הצבא, ועוד. מצוות שרק בארץ אנחנו נדרשים להגשמה שלהם בדרך התורה. כאשר אנחנו חיים בכל תחומי החיים אנחנו גם מגשימים יותר את חומר הגלם שאבא – הקב"ה נתן לנו ויוצרים עוד ועוד דברים מתוך התורה.
סיכום ביניים:
נבין כי בעצם התורה וההלכה מראות לנו את הדרך לחיות בצורה נכונה. בכל תחומי החיים זה החיים. לנו יש תפקיד דווקא בארץ ישראל לייצר את הדברים האלה – לייצר מדינה של אמות מידה נכונות ובריאות – ממלכת כוהנים וגוי קדוש יש לנו תפקיד של אומה שלמה. ולכן המשימה שלנו כתנועת איאל היא לא התורה וההלכה כמושא ללימוד אלא כמוא למעשה אנחנו עושים ומקיימים את התורה בל מעשה ידינו. – מזה נובע תורת חיים בעוז.
שלב ג'
נקריא את המימרא 'אין לך ביטול תורה גדול מזה'. (נספח 3) נפתח סביבה דיון: למה הכוונה? הרי יכול להתפתח עולם תורני מטורף?
אלא שבארץ ישראל יש יותר יישום וקיום לחיי התורה. אסור לנו לשקוע ב4 אמות של הלכה.
שלב ד'
נסכם עם הקטע של הרב קוק על החיים השלמים בארץ ישראל. (נספח 4)
נספחים:
1. מדרש תנחומא תזריע סימן ה:
מעשה ששאל טורנוסרופוס הרשע את רבי עקיבא, איזו מעשים נאים, של הקדוש ברוך הוא או של בשר ודם. אמר לו, של בשר ודם נאים. אמר לו טורנוסרופוס, הרי השמים והארץ יכול אדם לעשות כיוצא בהם אמר לו רבי עקיבא, לא תאמר לי בדבר שהוא למעלה מן הבריות שאין שולטין עליו, אלא אמור דברים שהם מצויין בבני אדם. אמר לו, למה אתם מולין. אמר לו, אני הייתי יודע שעל דבר זה אתה שואלני, ולכך הקדמתי ואמרתי לך, שמעשה בני אדם נאים משל הקדוש ברוך הוא. הביא לו רבי עקיבא שבלים וגלסקאות, אמר לו, אלו מעשה הקדוש ברוך הוא, ואלו מעשה ידי אדם. אמר לו, אין אלו נאים יותר מן השבלים אמר לו טורנוסרופוס, אם הוא חפץ במילה, למה אינו יוצא הולד מהול ממעי אמו. אמר לו רבי עקיבא, ולמה שוררו יוצא עמו והוא תלוי בבטנו ואמו חותכו ומה שאתה אומר למה אינו יוצא מהול, לפי שלא נתן הקדוש ברוך הוא את המצות לישראל אלא לצרף אותם בהם. ולכך אמר דוד, (כל) אמרת ה' צרופה (תהלים יח לא):
2. ספר יהושע פרק ה
(י) וַיַּחֲנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּגִּלְגָּל וַיַּעֲשׂוּ אֶת הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב בְּעַרְבוֹת יְרִיחוֹ:
(יא) וַיֹּאכְלוּ מֵעֲבוּר הָאָרֶץ מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח מַצּוֹת וְקָלוּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה:
(יב) וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת בְּאָכְלָם מֵעֲבוּר הָאָרֶץ וְלֹא הָיָה עוֹד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מָן וַיֹּאכְלוּ מִתְּבוּאַת אֶרֶץ כְּנַעַן בַּשָּׁנָה הַהִיא:
רש"י על פסוק יב: ולא היה עוד לבני ישראל מן – לפיכך, ויאכלו מעבור הארץ, אם היה להם מן לא היו אוכלים מן התבואה, שהמן היה נוח להם, משל אומר לתינוק מפני מה אתה אוכל פת שעורין, לפי שאין לי פת חטין, לכך נאמר: ולא היה עוד וגו':
3. מסכת חגיגה ה, ב:
"כיוון שגלו ישראל ממקומן – אין לך ביטול תורה גדול מזה".
4. אורות התחיה
"ההתגברות הרוחנית העליונה מחזקת את התכנים המעשיים ומגברת את ההתעניינות בעולם ובחיים וכל אשר בם. רק בזמן החורבן, וקרוב לו, שהחייל הישראלי נעתק מאדמתו והוצרך להכיר את תעודתו רק במעמדו הרוחני המופשט, הושרשה ביחידים הדרכה לפרישות מחיי שעה בשביל חיי עולם, וגם ע"ז יצאה מחאה שמימית. אבל כאשר הגיע התור של בניין האומה בארצה, והצורך המעשי של הסידורים המדיניים והחברתיים נעשה חלק מתוכנית פועלי הכלל, הרי הם הם גופי תורה, וכל מה שיתרחבו הגורמים המעשיים ויתבסס ויותר יפעל הרוח המלא קדושה וחיי אמת על העולם ועל החיים ,ואור ישראל יאיר פני תבל בכליל יפעתו".
