חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
מסע טבע

מחלקת הדרכה

נושא: אהבת הארץ
תת נושא: אהבת הארץאיכות הסביבהארץ ישראלמסעות וטבע
סוג פעילות: פעולה
מתאים לגיל: חב"ב (ט ומעלה), נווה-נחלה (ו-ח)
רמת פעילות: יום חול, קלילה, שבת

לעבדה ולשמרה (פעולה)

מטרות הפעולה:
  1. החניכים יראו, שהבריאה ניתנה לאדם להנאתו ולשירותו, בתנאי שיקפיד “לעבוד אותה ולשמור עליה”.
  2. החניכים ייחשפו לשתי הפנים של מציאות זו, של הזכות ושל החובה: 
  •     הזכות של כיבוש העולם, שמסורה לאדם.
  •     החובה שמוטלת עליו, שלא לקלקלו.

 

עזרים:
  • כובע שופט
  • שלטים: קטגוריה, סנגוריה, חבר מוש
  • כרטיסיות היגדים ופירוט טיעונים
שלב א’:

המדריך יניח לפני החניכים מקור ויקרא אותו בפניהם

“בשעה שביקש הקב”ה לברוא את האדם, ברא כת אחת של מלאכי השרת .

אמר להם: “רצונכם נעשה אדם בצלמנו?”

אמרו לו: “מה אנוש כי תזכרנו?”

ושרפם.

וכן כת שנייה וכת שלישית.

אמר להם: “עד זקנה אני הוא, ועד שיבה אני אסבול“.

(סנהדרין לח’ ע”ב)

 

לאחר כך ישאל:

מדוע לא רצו מלאכי השרת שהקב”ה יברא את האדם?

מדריך, שים לב! מכיוון שהשאלה היא כללית, יש להניח שהחניכים יענו תשובות מתשובות שונות, תן להן מקום וכבד כל תשובה שתינתן.

כדי לכוון את החניכים ולמקד אותם ימשיך וישאל המדריך:

כיצד היה נראה העולם, לולא נברא האדם?

כיצד נראים המקומות “שכף רגל אדם” לא דרכה בהם עדיין?

מה אפשר להבין מהמילים שבחרו המלאכים בתשובתם לקב”ה על ההצעה לברוא אדם?

(אילולא נברא האדם, היה העולם מושלם, מערכת הרמונית שלמה שמזינה את עצמה בצורה טבעית, ללא הפרות וללא פגיעות).

אם כן, מדוע באמת בחר הקב”ה לסכן את המערכת הנפלאה הזאת ולברוא את האדם?

 

המדריך יניח לכמה חניכים לענות על השאלה הזאת, אך לא יסכם את הדברים ויכריז, שכדי להשיב על השאלה יותר לעומק, הוא מכריז על פתיחת “משפט האדם”, שבסופו יוחלט, האם היה כדאי לאלוקים לברוא את האדם או לא.

 

שלב ב’

המדריך ימנה שופט, סנגוריה, קטגוריה וחבר מושבעים.

חבר המושבעים הוא קבוצה של אנשים “מן השורה”, שמתמנים כדי להאזין לטיעוני הקטגוריה והסנגוריה בעבור שיוכלו להכריע בעד או נגד הנאשם.

 

ההכרעה נערכת כך:

חבר המושבעים מתכנס בסוף המשפט כדי לדון במה ששמעו, ולאחר מכן הם מצביעים בעד או נגד, ומכריעים לפי דעת הרוב.

במשפט שיש בו חבר מושבעים, תפקיד השופט מסתכם בניהול המשפט, ואין הוא נוטל חלק בהכרעה.

 

מדריך, שים לב! “לא ציינו בכוונה את יחסי הכוחות”, כלומר מהי כמות החניכים שנדרשת לכל תפקיד, כדי שתוכל להתאימם לאופי קבוצתך. בקבוצה עם חניכים ביישנים יש סיכוי שהם יעדיפו תפקיד סביל, כך שאפשר לרכז את כל החניכים האלה לתפקיד “חבר המושבעים” שאינו דורש פעילות רבה, אך מחייב הקשבה.

לעומת זאת, בקבוצה פעילה, שיש בה חניכים שאוהבים להשתתף ולהתבטא, תוכל לוותר על תפקיד חבר המושבעים ולהסתפק בהכרעת השופט.

 

כדי להעצים את המשחק והמעמד, יחלק המדריך לקבוצה עזרים שהוכנו מבעוד מועד: כובע שופטים ושלטים: קטגוריה, סנגוריה, חבר מושבעים.

 

המדריך יודיע לחניכים, שבמשפט הזה האדם הוא שעומד לדין מטעם בית דין של מעלה, על הדרך שהוא מנהל בו את העולם. טענות הקטגוריה ינסו להפליל אותו בהזנחה ובניצול לא מתחשב של אוצרות הבריאה, לעומת טענות ההגנה שתבהרנה, שכל מעשי האדם היו כדי לקדם את העולם ואת החברה האנושית, וכי האדם עשה גם מעשים לטובת הבריאה כולה.

 

בתום המשפט יצטרכו השופט או חבר המושבעים להכריע, האם האדם מקיים כראוי את התפקיד שמוטל עליו, או שמא הוא מועל בתפקידו ואינו ראוי להיות “אחראי על העולם”.

 

המדריך יקריא היגדים שמפרטים את מעשי האדם בעולם (ראה נספח 1), ולאחר כל היגד תינתן לקטגוריה ולסנגוריה במה לומר את דעתן על ההיגד הזה פעמיים ולסירוגין.

לדוגמא:

המדריך: קורא היגד:

מאז בריאת העולם, נטע האדם אינספור עצים ברחבי העולם

סנגוריה: הנה הוכחה, שהאדם לא רק שמקיים את העולם, אלא אף עוזר לו להתפתח.

העצים הרבים מעניקים צל, פרי וחומר להסקה, ואף מייצרים חמצן חיוני לנבראים.

קטגוריה: כל הדברים שציינה הסנגוריה הינם דברים שמיועדים לטובת האדם עצמו!

אמנם האדם נטע עצים רבים, אבל הוא גם כרת המון אחרים, השמיד יערות שלמים,

וזיהם את העולם כששרף אותם לתעשייה.

סנגוריה: לא נכון! נטיעת העצים אינה מועילה רק לאדם, אלא היא מועילה לכל הבריאה!

ראשית, לעצים עצמם שזוכים לתפוצה רבה ושנית, היא מועילה גם לבעלי החיים.

גם האדמה נהנית מהחומר האורגני המת שמזין אותה, וחוץ מזה האדם משתמש בעצים

גם לבניית בתים לו למשפחתו.

קטגוריה: בנייה שבאה על חשבון שטחים פתוחים! בנייה שהרסה את הטבע!

וכך הלאה…

 

בסוף המשפט ישאל המדריך את השופט או את חבר המושבעים מה תהא הכרעתם:

האם אתם בעד או נגד בריאת האדם?

האם האדם בנה או החריב את העולם מאז בריאתו ועד היום?

מדוע אתם מכריעים כך?

 

המדריך ינתח עם החניכים את המורכבות והקושי שכרוכים בהכרעה הזאת:

האדם עשה מעשים רבים שהעניקו לעולם ובנו אותו: טיפח בעלי חיים, נטע עצים, יצר מערכות השקיה משוכללות ועוד, אולם הוא עשה גם מעשים שפגעו בו: זיהם אוויר ומים, צד בעלי חיים עד להכחדתם, כרת עצים וכד’. חלק ניכר מהמעשיםגם פגע וגם בנה, לדוגמא: גילוי היכולת להפיק אנרגיה על-ידי פיצוח האטום.

 

שלב ג’:

ניתן ללמוד עם החניכים את 2 המקורות הבאים

“ויברך אותם אלוקים ויאמר להם אלוקים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ”

(בראשית א’ כח’)

“וייקח ה’ אלוקים את האדם ויניחהו בגן-עדן לעבדה ולשמרה”

(בראשית ב’ טז’)

אלו 2 ציווים המשלימים אחד את השני. העולם כולו נברא כדי לשרת את האדם, כדי שיכבוש אותו וכדי שישתמש בו לצרכיו. אולם בצד הזכות הזאת הוטלה על כתפי האדם האחריות הכבדה “לעבדה ולשמרה”: שלא לפגוע בבריאה שלא לצורך: להשתמש במשאבי הטבע בצורה נבונה.

 

לסיכום:

עם העולם ניתנו לאדם שני ציוויים: 1. לכבוש את העולם 2. לשמור עליו.

לאדם יש זכות מלאה להשתמש בבריאה, אולם אסור לו לפגוע בה שלא לצורך.

נוכחנו לדעת, שבידי האדם ניתנה בחירה חופשית לקיים את הציוויים האלה בהתאם לרצון ה’, או חלילה, לפגוע בבריאה, וכי עד היום עשה האדם מעשים משני הסוגים.

 

נהנתם מהתוכנית? נשמח לתגובה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

קבצים מצורפים

פוסטים נוספים

יהודי זה יהודי (פעולה)

פעולה על מגילת העצמאות. למרות שמקימי המדינה לא היו שומרי תורה ומצוות, הם לא יכלו להגדיר את העם היהודי ללא הזכרת התנ”ך.

דילוג לתוכן