לא תלך רכיל- נזק לזולת (פעולה)
לא תלך רכיל- שמירת הלשון בזמן מוגדר (פעולה)
לא תלך רכיל- לחשוב לפני שמדברים (פעולה)
לא תלך רכיל- הפנמת איסור דיבור לשון הרע (פעולה)
מטרת הפעולה:
החניכים יבינו כי דיבור לשון הרע עוסק בגנות הזולת.
שלב א’:
המדריך יכין כרטיסי היגדים כדלהלן:
(אפשר להכין כל כרטיס פעמיים, שלוש פעמים או יותר, בהתאם למספר החניכים בקבוצה.)
-
הוא תלמיד חרוץ.
-
הוא מחלק לחבריו מהממתקים שלו בשמחה.
-
הוא עצלן.
-
הוא מתייחס יפה לחבריו.
-
הוא סתם חושב את עצמו לילד הכי חכם בעולם.
-
הוא כל הזמן מתעצבן.
-
הוא טוב בחשבון.
-
הוא עוד לא יודע לקרוא.
-
הוא פחדן.
-
הוא ילד אמיץ.
-
הוא כל היום זולל.
-
הוא אוהב לעזור לחברים.
-
הוא עוזר הרבה לאמא שלו.
-
הוא לא מוכן לעזור לאף אחד.
-
הוא לא מוכן לתת מהדברים שלו לאף אחד.
-
הוא כועס על האחים הקטנים שלו לעתים קרובות.
-
הוא מתאפק ולא אוכל מאכלים לא בריאים.
-
יש לו זיכרון מעולה.
-
הוא שוכח כל דבר שהוא לומד.
-
אי אפשר לסמוך עליו.
-
אם הוא אומר שהוא יעשה משהו, הוא יעשה אותו.
-
הוא אף פעם לא מדבר שטויות.
-
הוא מתייחס גרוע לחבריו.
-
הוא לא מבין בדיחות.
-
הוא משחק טוב כדורגל.
-
הוא אף פעם לא מצליח לתפוס כדור.
-
הוא מצייר יפה.
-
הכתב שלו בלתי קריא.
-
הוא ילד מסודר.
-
הבית שלו תמיד מבולגן ומלוכלך.
-
הוא לא יודע לשמור סוד.
-
הוא לא מגלה סודות.
-
הוא יודע להפסיד בכבוד.
-
הוא מרמה במשחקים כי הוא לא יודע להפסיד.
-
הוא תמיד אומר את האמת.
החניכים ישבו במעגל על הרצפה.
המדריך יערבב את הכרטיסים, ויניח אותם הפוכים בערמה, במרכז המעגל.
המדריך יסביר את הוראות המשחק:
כל חניך בתורו מרים כרטיס מהערמה, וקורא בו בשקט, לעצמו:
אם הוא היה רוצה שאחרים המדברים עליו ביניהם, יגידו עליו את הדברים הרשומים בכרטיס, הוא לוקח את הכרטיס אליו.
אם לא, הוא מחזיר אותו לתחתית הערמה.
המשחק מסתיים לאחר שבמשך שני סבבים אף אחד מהחניכים לא לקח לעצמו כרטיס.
לאחר סיום המשחק המדריך יגלה את הכרטיסים שנשארו, כך שכל החניכים יראו מה כתוב בהם.
המדריך ישאל את החניכים:
-
מדוע אף אחד לא לקח את הכרטיסים הללו?
-
האם נעים לנו שאומרים עלינו דברים שליליים? אפילו שהם נכונים?
-
איך נקראת שיחה המכילה משפטים כאלו?
שלב ב’:
כל אחד מאתנו רוצה שאחרים יגידו עליו דברים טובים, ולא רוצה שיגידו עליו דברים רעים.
זה בכלל לא משנה אם הדברים נכונים או לא. גם אם יש לנו תכונות רעות, אנו לא מעוניינים שאחרים ידברו עליהן.
כשאחרים מדברים ביניהם על תכונות רעות של הזולת, הדבר נקרא לשון הרע, בין אם הדברים נכונים ובין אם הם דברי שקר
( למדריך: אם הדברים אינם נכונים, זו הוצאת שם רע). לכן כל דיבור כזה הוא פשוט אסור על פי התורה.
כאשר אנו רוצים להוציא מפינו דיבור אודות מישהו אחר, עלינו לבחון היטב, האם יש בו גנות, האם יש בו משהו רע.
אם כן, נימנע מלאמרו. לא נגיד דברי גנות על האחר בשום אופן, בין אם הדברים נכונים, ובין אם לא . בין אם אכפת לאחר שיאמרו אליו כאלו דברים, ובין אם לא.
משימת אימון לחניכים:
במהלך הימים הקרובים, כשהחניכים ירצו להגיד דברי גנות על אחרים, הם יימנעו מכך, לפחות פעמיים.