לזכור ולא לשכוח (פעולה)

מטרות הפעולה

החניכים יבינו כמה חשוב לשמר ולזכור את מה שהיה בשואה ולעביר את זה מדור לדור.

מהלך הפעולה

שלב א’

נפתח בשאלה: למה בעצם אנחנו מציינים את יום השואה?!

כלומר ברור שחשוב לזכור את השואה אבל למה צריך יום מיוחד,

עם טקסים מיוחדים וניצולי שואה שבאים ואומרים לי שוב ושוב ושוב מה היה שם ואיך היה וכו’…

כבר שמעתי פעם על השואה, הבנתי מה היה שם, מספיק, לא?!

שלב ב’

“מכחישי שואה”- נראה לחניכים 4 תמונות של מכחישי שואה (נספח 2)

נשאל אותם אם הם יודעים מי אלה ומה הקשר ביניהם? סביר מאוד להניח שלא יהיה להם מושג.

תנו להם לשאול אנשים וכד’… אם הם עדיין לא מגלים (כנראה שהם לא יגלו..) ,

תגידו להם שהחבאתם להם רמז ותאמרו להם חידה המובילה למקום בו מוחבא נספח 1 .

אחרי שהם ימצאו את הדף נעבור עליו איתם ונסביר שגם היום יש אנשים הטוענים שלא הייתה שואה מעולם!

והכל המצאה של היהודים! (אפשר לצטט מהדף…) ולכן חשוב שנזכור במדויק מה היה בשואה, ולא בערך!

נזכיר גם שעוד 20 שנה כבר לא יהיו ניצולי שואה שיעידו על מה שהיה שם

ולכן חשוב שאנחנו נשמע מהם על השואה שנוכל לספר לבנים שלנו והם לבנים שלהם וכן הלאה…

(כמו מעמד הר סיני, העובר מדור לדור ולכן אנו מאמינים בתורה…)

שלב ג’

“טלפון שבור”- נזמין 3 מתנדבים ונבקש מהם לצאת מהחדר.

נכניס את אחד הילדים ונספר לו סיפור עם הרבה פרטים ( לדוג’- נספח 3)

אותו הוא יצטרך לספר לילד השני (בעל פה) והילד השני לילד השלישי

[כמובן שכשמספרים לילד הראשון חשוב שהילד השני והשלישי לא ישמעו גם את הסיפור…]

א חרי שהילד השלישי ישמע את הסיפור נבקש ממנו לספר אותו לכולנו ונבדוק מה ההבדל בין הסיפור המקורי למה שהוא מספר,

כנראה שיהיו הרבה הבדלים והרבה פרטים ישכחו.

  לסיכום

ראינו שלשואה יש הרבה מאוד מכחישים שמנסים להשכיח מאיתנו את הזוועות..

התפקיד שלנו הוא לשמר את הזכרון הזה ולספר אותו שוב ושוב.

בשלב ג’ ראינו שכשמעבירים סיפור מאחד לשני הרבה פרטים נשכחים והעובדות לא תמיד נכונות כלכך,

לכן חשוב לשמוע שוב ושוב על השואה! שנזכור כמה שיותר מה בדיוק קרה שם!

וכך גם בעוד 100 שנה לא נשכח מה שקרה בשואה!