הרב אלישע אבינר

נושא: אחריות
סוג פעילות: חומרי העשרה
מתאים לגיל: חב"ב (ט ומעלה), נווה-נחלה (ו-ח)
רמת פעילות: קלילה

מדורה כשרה

מתאים ל: שבת, יום חול


 


 


עמודים נוספים שיכולים לעניין אותך:


משמעות לל"ג בעומר


פעילות לל"ג בעומר


 


 


 


 


ל"ג בעומר קרב ובא, והחלה עונת איסוף הקרשים. בלהט האיתור והאיסוף של הקרשים, נשכחים לעיתים כללי התנהגות בסיסיים. עלינו לזכור שלושה כללים ולהקפיד עליהם:




  1. איסור גזל
    אין לקחת קרשים שבעליהם לא הפקירו אותם. זה כולל קרשים המונחים בכניסות לבתים ובחדרי מדרגות. וכן קרשים (המשמשים לפיגומים) המונחים בשטחי בנייה או המושלכים בצידם.
    אם קיים ספק האם בעליהם הפקירו אותם, אסור לקחת אותם, מפני שגם "ספק גזל" אסור.
    אין לקחת קרשים ללא נטילת רשות מפורשת גם כאשר אנו סבורים שאם נבקש, לא יסרבו הבעלים לבקשתינו ויתנו לנו את הקרשים מתוך רצון מלא. מותר לקחת אותם רק לאחר שקבלנו רשות מפורשת וברורה, כפי שנפסק בשו"ע של הגרש"ז מלאדי: "אפילו אם ברור לו שכשיִודע לבעליו שהוא נְטלה, אז ישמחו ויגילו מפני אהבתם אותו, אסור לו ליהנות בה בלא דעת בעלים".


  2. איסור "בל תשחית"
    אין לפגוע בצומח. איסור "בל תשחית" איננו מתייחס רק לעצי פרי אלא גם לעצי סרק, לשיחים ולכלל הצומח בארץ ישראל
    עם ישראל משקיע הרבה מאמצים וכספים על מנת להפריח את השממה בארץ ישראל ולהרבות בה את הפינות הירוקות. כל אחד מאיתנו חייב להיות שותף לכך, לתרום בכל כוחו ולסייע בתחומו, ולא להרוס.
    יש בני נוער שנוסעים בט"ו בשבט לנטיעת עצים במרחבי הארץ, ויחד עם זה משחיתים את הצומח לפני ל"ג בעמר. אין לך אבסורד גדול מזה.


  3. מצוה הבאה בעבירה
    כלל גדול בידינו, שאין המטרה מקדשת את האמצעים. אדרבה, לפי ההלכה, כאשר האמצעים פגומים ובלתי מוסריים, הם מבטלים את ערכה של המטרה הקדושה. בלשון חז"ל זה נקרא: "מצוה הבאה בעבירה". הדוגמה המוזכרת בחז"ל: מי שגונב ארבעה מינים ונוטל אותם בסוכות. עבירה בידו, ואין מצוה בידו. כלל זה צריך להנחות אותנו בכל הכנותינו לקראת ל"ג בעומר.

הסבר:


גזל – אסור לקחת חפץ מהזולת ללא קבלת רשות מפורשת ממנו גם כאשר אנו מניחים שהוא מסכים. כך קבעו רבים מן הראשונים (ביניהם תוס' ב"מ כב א) על סמך העיקרון של "יאוש שלא מדעת, לא הוי יאוש", כלומר אסור לזכות במציאה לפני שהבעלים התייאשו ממנה (כגון, שלא נודע להם שהם אבדו את החפץ) גם כאשר קיימת סבירות גבוהה שהם עתידים להתייאש ממנה (כשיִודע להם שהם איבדו אותו).


מכאן נובע הפסק של הגרש"ז מלאדי שצוטט לעיל (שו"ע הרב, הל' מציאה ד). אמנם יש מהאחרונים, ובראשם הש"ך (חו"מ סי' שנח ס"ק א), שחולקים ומבחינים בין נטילת מציאה ללא רשות לבין נטילת "מתנה" ללא רשות. להלכה ולמעשה, פסק ה"ערוך השולחן" (חו"מ סי' שנח אות ה) שאסור ליטול "מתנה" ללא רשות מפורשת מהבעלים אלא אם כן הם כבר נתנו לו בעבר "מתנה" מסוג זה.



בל תשחית – למרות שכתוב בתורה "לא תשחית את עצה… כי ממנו תאכל", קבעו חז"ל שהאיסור כולל גם עצי סרק וכדומה. יש אומרים, שהאיסור בעצי סרק הוא מדאורייתא, ויש אומרים שהוא דרבנן. מכל מקום, קיים הבדל בין עץ פרי לשאר עצים. עצי מאכל לא רק שאסור להשחית אלא אסור אפילו לקצץ. עצים אחרים ושיחים מותר לקצץ אבל אסור להשחית.


 


 


 



 


 


תיוג: ל"ג בעומר, לג בעומר, מדורה, מדורות, חודש אייר, רשב"י, בל תשחית, גזל, קרשים, איסוף קרשים, לאסוף קרשים, כללים לאיסוף קרשים, למה לשים לב כשאוספים קרשים, הכנות למדורה, מתכוננים למדורות, רבי שמעון בר יוחאי, הערות למדורה, הארות למדורה, לשים לב במדורה, קרשים.

נהנתם מהתוכנית? נשמח לתגובה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

קבצים מצורפים

לפעולה זו לא צורפו קבצים

פוסטים נוספים