איך אפשר להאמין בעצמך?
מודה אני.
בואי ננסה לחשוב רגע ביחד מה בעצם אנחנו אומרים בזה?
‘מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך’.
אנחנו אומרים לקב”ה תודה על-הבוקר על זה שהנשמה שלנו חזרה למקום, וקמנו לעוד יום.
בסדר, אומרים תודה לה’, אבל מה הקשר ל ‘רבה אמונתך’?
אומנם אנחנו דוסים, אבל על איזו אמונה מדובר פה על הבוקר?!?
אם תקראי שוב פעם את המשפט הזה תגלי בעצם שמדובר על האמונה של הקב”ה בנו.
בעצם הבסיס של ‘איך להאמין בעצמך’, מתחיל ב’למה להאמין בעצמך’.
כשהתשובה ללמה היא שאם הקב”ה, שהוא גם זה שמנהל פה את העסק עלי אדמות, מאמין בנו ונותן לנו עוד יום של חיים,
אז שאנחנו לא נאמין בעצמנו?
חברה אחת שלי חכמה הרבה פעמים אומרת לי: 99% מהבנאדם זה הראש.
אני חושבת שגם כשמדברים על ‘להאמין בעצמך’ המשפט הזה נכון, ואפילו נכון מאד.
להאמין בעצמך, זה אחד מהדברים היותר פנימיים, ולכן חלק גדול מזה זה העבודה שלנו בראש.
ואת העבודה הזאת בהחלט אפשר להתחיל עם ה’רבה אמונתך’ של המודה אני,
להתחיל את היום עם ההבנה הגאונית הזאת שאם הקב”ה העניק לך עוד חיים,
סימן שיש לך עוד מה לעשות פה, שאת משמעותית בעולם הזה.
שנזכה באמת להאמין בעצמנו, ומתוך כך להמשיך לפעול למען הכלל!!