לצום ביום כיפור (פעולה)

פעולה קלילה על יום כיפור עם מסר טוב.. מתאים למי שהחניכות אנרגטיות ופחות הולך שקט וכו’.

עזרים:

• דפים
• ארטליין
• סלוטייפ
• חוט תפירה
• בסלי בצל
• מעדן
• מטפחות לקשור עיניים
• בקבוק מים
• 4 כוסות חד”פ
• קשים
• 2 בקבוקי מיץ מוגז
• סיכת מקור
• סיכות סבתא
• בריסטולים בצבעים
• דבק סטיק
• מספריים
• קטע מתפילה זכה.

מהלך הפעילות:

יושבים במעגל עם 5 דפים וארטליין, החניכות אומרות מה האיסורים של יום כיפור (-אכילה, שתיה, סיכה, רחצה, נעילת הסנדל),

כל איסור כותבים על דף ותולים על קיר. החניכות בוחרות איסור ומשחקים אותו:

אכילה:

☺קושרים בסלי באמצע חוט תפירה, תחרות בין שתי בנות מי מגיעה ראשונה לביסלי.

☺מאכילים אחת את השנייה במעדן בעצימת עיניים.

שתיה:

☺תחרות בין שתי קבוצות מי מעבירה ראשונה את המים מכוס לכוס בעזרת קש.

☺תחרות בין שתי קבוצות מי גומרת ראשונה בקבוק שתיה מוגז.

רחצה:

☺שמוחטה

סיכה:

שינינו את המשמעות לסיכה מלשון שיער..

☺במשך כל הפעולה שיחקנו “האטב” עם סיכת מקור.

☺ תחרות קישוט סיכת סבתא בבריסטולים צבעוניים.

נעילת הסנדל:

☺פינוקיו

☺עוקבת

☺לרשום את השם של השבט מהנעליים של כוווולן.

לסיכום

אחרי הכל יושבים ומדברים על המסר.

מחלקים את הקטע מתפילה זכה:
וְהִנֵּה אֲנִי מְקַבֵּל עָלַי קְדֻשַׁת יוֹם הַכִּפּוּרִים וּלְהִתְעַנּוֹת בּוֹ בַּחֲמִשָּׁה עִנּוּיִים שֶׁצִּוִּיתָ לָנוּ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדְּךָ בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה. אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה. רְחִיצָה. סִיכָה. נְעִילַת הַסַּנְדָּל. תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. וְלִשְׁבּוֹת בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה מִכָּל מְלָאכָה. וְעַל יְדֵי עִנּוּי מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה תְּכַפֶּר לָנוּ מַה שֶּׁחָטָאנוּ בַּאֲכִילוֹת וּשְׁתִיּוֹת אֲסוּרוֹת. וְעַל יְדֵי עִנּוּי מֵרְחִיצָה וְסִיכָה תְּכַפֶּר לָנוּ מַה שֶּׁחָטָאנוּ בְּתַעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַזֶּה אֲשֶׁר הִתְעַנַּגְנוּ בִּימֵי הַחֹל וּבִפְרָט בַּתַּעֲנוּגִים הָאֲסוּרִים. וְעַל יְדֵי עִנּוּי מִנְּעִילַת הַסַּנְדָּל תְּכַפֶּר לָנוּ מַה שֶּׁחָטָאנוּ בְּרַגְלַיִם מְמַהֲרוֹת לָרוּץ לְרָעָה, וְאֵת אֲשֶׁר עָבַרְנוּ עַל עֶשרִים וְאַרְבָּעָה דְּבָרִים שֶׁבֵּית דִּין מְנַדִּין עֲלֵיהֶם וְנִתְחַיַּבְנוּ לִהְיוֹת יְחֵפֵי רַגְלַיִם כִּמְנֻדִּים. וְעַל יְדֵי עִנּוּי מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה תְּכַפֶּר לָנוּ מַה שֶּׁחָטָאנוּ וּפָגַמְנוּ בִּבְרִית קֹדֶשׁ בְּטֻמְאַת קְרִי וּבְהוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה (וּמַה שֶּׁבָּעַלְתִּי בְּעִילוֹת אֲסוּרוֹת). וְעַל יְדֵי חָמֵשׁ תְּפִלּוֹת וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת יְתֻקַּן מַה שֶּׁפָּגַמְנוּ בְּחָמֵשׁ מוֹצָאוֹת הַפֶּה. הַחֵךְ וְהַגָּרוֹן. וְהַלָּשׁוֹן. וְהַשִּׁנַּיִם. וְהַשּפָתַיִם. שֶׁמֵּהֶם יוֹצֵא הַדִּבּוּר, וְטִמֵּאתִי אוֹתָם בְּכָל הַדְּבָרִים הָאֲסוּרִים, וּנְדָרִים וּשְׁבוּעוֹת.

ומדברים על זה שבמקום לספור כל הצום עוד כמה שעות, דקות ומאיות יוצא הצום, לחשוב על מה זה מכפר זה שאני צמאה עכשיו, ולבקש מה’ שיראה את הצמא והקושי ויסלח.

לפעמים בצומות אנחנו מתרכזים בצום ולא בתכלית.. וחבל כי הצום בא להגדיל אותנו.. ואם מבינים למה אני צמה ומה זה עושה קל יותר להתחבר.. הפעולה עצמה קלילה וכיפית והמסר קליט.