ענוה גטר, עלי

נושא: ארץ ישראל
סוג פעילות: פעולה
מתאים לגיל: גלעד-הראל (ג-ה), חב"ב (ט ומעלה), נווה-נחלה (ו-ח)
רמת פעילות: קלילה

חודש אייר – מגלות לגאולה (פעולה)

 

מתאים ל:  יום חול, שבת

 

הבנת המהלך הכולל של הגאולה בחודש אייר

עזרים:

כוסות חד פעמיות

 

 

שלב א-  יום השואה

  • החניכים ישחקו תופסת עכברים (הסבר המשחק ניתן למצא כאן)
  • המדריך יקריא את הקטע "תקומתו של עץ":

תקומתו של העץ איננה מושרשת בענפים ובעלים ובפרות המפוארים-אלא בשורשיו, שהם מחוזקים במקום אשר הרוחות והסערות לא תגענה שמה. הם מתחזקים על מקור מים של התחדשות. העץ איננו דואג בזמן שהסערות תופסות אותו, מנענעות אותו וכופפות אותו. הוא לא נע ולא זע במקומו, וכל זמן שהוא לא נעקר ממקומו, היה תהיה לו תקומה! ועל כן נמצא שהאילן לא הפסיד כלום, ואדרבא-החליף כוח במאבק. כך הוא האדם. כל זמן שהוא נצמד לשורשיו הרוחניים-שום רוח לא תעקור אותו ממקומו. ונהפוך הוא, הסערות תעוררנה את כוח ההתחדשות. (הרב שמשון רפאל הירש)

 

  • המדריך יסביר:

גם כאשר המצב נראה אבוד ואנחנו עומדים להפסיד, צריך לבטוח בקב"ה שיגאל אותנו. כמו במשחק שאנחנו נתפסים ויוצאים מהמשחק אבל ברגע האחרון מישהו עובר מתחתינו ומציל אותנו. תמיד יש תקווה. בקטע שקראנו יש בעצם משל שגם אם יש את הסערות הכי חזקות, העץ לא יעקר ממקומו אם השורשים שלו חזקים, אלא רק יצבור יותר כוח.

והנמשל הוא: האדם. אם האדם מחובר לשורשים הרוחניים שלו הוא לא נעקר ממקומו אלא רק מתחזק באמונתו.

 

שלב ב- יום הזיכרון

  • החניכים יתחלקו ל2 קבוצות, לכל קבוצה שטח משלה ועליה לבנות מגדל כוסות.

המטרה של כל קבוצה היא להרוס לקבוצה היריבה את המגדל.

ניתן לעשות זאת באמצעות כניסה לשטח של הקבוצה היריבה אך כל כניסה כזאת מסכנת את הנכנס שכן אם הוא נתפס -הוא שבוי של הקבוצה היריבה.

 

  • המדריך יקרא קטע מתוך המכתב של סמ"ר גד עזרא לאשתו לפני יציאתו למלחמה בט"ז אדר התשס"ב:

"גליתי שלי יקרה אם המכתב הזה יגיע אליך סימן שקרה לי משהו. היום בבוקר קיבלנו הודעה שהמבצע המתוכנן מאתמול יתבצע בעז"ה היום. אמרתי לך שהמבצע השתנה והוא לא מה שהיה צריך להיות – לא רציתי להדאיג אותך יקרה שלי. היה לי מאד קשה לא לספר לך את האמת אבל העדפתי את זה מאשר שתשתגעי מדאגה "משנין מפני השלום" – גם השלום הנפשי של האדם אותו אתה אוהב יותר מכל עלי האדמות. אהובה שלי, אני מרגיש שמצד אחד אין דבר שאני רוצה בעולם יותר מלהיות איתך, לאהוב אותך ולהקים איתך בית ומשפחה, אבל מצד שני אין דבר שאני רוצה יותר מלצאת למבצע הזה ולהכות את הנבלים האלה מכה כזו גדולה, כדי שלא יחשבו אפילו לעשות עוד פיגוע או אירוע חבלני ויקחו בחשבון שכל פעם שיעשו זאת נכה אותם במקום הכי כואב שיכול להיות, ונהיה מוכנים לשלם את המחיר. אני מוכן להיות המחיר הזה. אל תכעסי עלי אהובתי אבל ברגעים כאלה הרגש הכלל ישראלי שלך הוא זה שאמור להוליך אותך, ועליך להלום ברשעה כאילו אין לך חיים פרטיים. "בצבאות דוד היו נותנים גט כריתות לפני יציאה למלחמה"…"

 

המריך יסכם סיכום ביניים –

החיילים שלנו מוכנים לעשות הכל עבור המדינה , הם מוכנים למות עבור המדינה!!!

קישור למשחק – במשחק עם הכוסות המשתתפים היו צריכים להסתכן על מנת להשיג את המטרה.

 

 

שלב ג- יום העצמאות

 

  • החניכים ישחקו קונטקט (הסבר המשחק נמצא כאן)

דרכה של הגאולה – קמעא קמעא, כשכל אחד מהעם תורם לתהליך הגאולה.,

 

"ר' חייא בר אבא ורבי שמעון בן חלפתא היו מהלכין בבקעת ארבל וראו איילת השחר. אמר לו ר' חייא: כך היא גאולתן של ישראל, בתחילה קמעא קמעא, כל מה שהיא הולכת, היא רבה והולכת." (כך במשחק המילה נחשפת לאט לאט כשכל אחד תורם לתהליך).

 

ביום העצמאות אנו יכולים כבר לראות התחלה של גאולה.

 

 

 שלב ד- יום ירושלים

  • המדריך יקרא את הקטע הבא:

 כשאני נכנס לירושלים, אני כולי שונה לא יודע מה יש בה בירושלים הזו, מן רצון להיות טוב יותר, נחמד יותר, אבל היא גורמת לי מן משהו כזה בלב…. פעם חשבתי שאולי זה האבנים אמיתי יותר… אחר כך חשבתי שאולי האנשים בה שונים, שמשהו במקום הזה, בעיר הקודש הזו, אבל היום חושב, היום אני מבין, אולי הצלילים, אולי קולות התפילה, פשוט שונה שונה, ולכן כשאני בירושלים גם אני קצת משתנה .

 

 

לסיכום:

יום השואה הוא נקודת שפל של העם אבל היא הובילה להקמת המדינה. יום הזיכרון הוא אמנם מצער מאוד אבל רק הוא מאפשר לנו את הקמת המדינה. יום ירושלים הוא הקומה הרוחנית שבאה מעל המדינה החומרית

           

  

נהנתם מהתוכנית? נשמח לתגובה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

קבצים מצורפים

לפעולה זו לא צורפו קבצים

פוסטים נוספים