פתיחה:
.png)
לכבוד שחרורו של יהונתן פולארד מהכלא האמריקאי לאחר 30 שנה, החליטה התנועה לעשות שבת תנועתית שבה כל הסניפים יעסקו בסיפורו של פולארד בדרך כזו או אחרת.
מטרת הפעולה:
החניכים יכירו את סיפורו של יונתן פולארד וירגישו את ההקרבה שהוא עשה למען עם ישראל.
עזרים
-
כסאות
-
צ’ופרים
שלב א’
לפני תחילת הפעולה, בוחר המדריך חניך מהשבט (רצוי מישהו בעל ביטחון עצמי שלא יפגע) ומבקש ממנו לצאת ולחכות בחוץ עד שיקראו לו. ואז לשחק משחק עם השבט, ולאחר שעובר מספיק זמן, אפשר להכניס אותו ולשאול אותו אם הוא הרגיש ששכחו אותו, ומה ההרגשה?
ואז מדברים על כך שאסור להשאיר אף אחד מאחור, ושלעם ישראל יש אחריות על כל יהודי בכל מקום שהוא. ומספרים את סיפורו של פולארד.
למדריך- לקריאת מידע על פולארד לחץ כאן.
.png)
שלב ב’
משחק- רעידת אדמה:
עושים מעגל גדול וכל אחד עומד על כיסא, לאט לאט המדריך מוציא כסאות והחניכים מצטופפים על אלה שנשארו. המטרה היא שאף אחד מהשבט לא יפול מהכיסא, כשמישהו נופל המשחק נגמר.
המסר- עם ישראל לא “משחק” בתור אנשים בודדים, אנחנו “משחקים” בתור קבוצה, ולכן יש לכל אחד אחריות להסתכל לצדדים ולעזור למי שעומד ליפול, כי אם אדם מישראל נופל, גם אני נופל איתו.
.png)
שלב ג’
דיון- איך אפשר לממש את האידיאל של הערבות ההדדית בחיים שלנו, אנחנו לא פולארד ואנחנו לא יכולים לשבת בכלא ולהציל עם שלם, מה אני כן יכול לעשות?
(רעיון לתשובה- להקפיד יותר בשמירת הלשון, כי אם אני אתאפק לא לרכל על חבר שלי, אז אני מגן על עוד יהודי שלא תפגע…)
.png)
שלב ד’
מדפיסים לחניכים תפילה לשחרור יהונתן פולארד ומצרפים אליה את מזמור ק’ בתהילים “מזמור לתודה”.
אומרים לחניכים שפולארד עדיין לא בן חורין לחלוטין בגלל ההגבלות שיש עליו והעובדה שהוא עדיין לא בארץ, ולכן צריך להמשיך ולהתפלל. ומצד שני- אנחנו מודים לה’ שהוא השתחרר מהכלא.
