אז בוא, תעצום לרגע את העניים ותשתדל לדמיין את הדברים הבאים בצורה
הכי אמיתית שאפשר, בלי שום ציניות שמנסה להשתלט עליך כשמתחילים לדבר
על דברים אמיתיים, עוצמתיים ומעודדים…
הסניף שלך הוא המגדלאור של העיר
כולם יודעים ושומעים על הסניף.
יש מבנה גדול. שיעורי תורה מתקיימים בסניף וקהל חילוני מרוחק נכנס לשמוע.
בכל מקום שצריך עזרה או סיוע בעיר החניכים שלך נכנסים ונמצאים שם, והם
תמיד עם חולצת תנועה, מייצגים אותה בכבוד, ממש עושים קידוש ה’, כי כולם
בעיר הזאת יודעים, שמי שעושה את כל החסד הזה אלו אנשים שומרי תורה
ומצוות.
ברווחה לא מפסיקים לדבר על הסניף שעושה נפלאות ומתקשרים לשמוע ממנו
ולהיעזר כל הזמן. אנשים ברחוב עוצרים וחושבים בליבם: “אני רוצה שהילד שלי
יהיה כמוהם, יקבל חינוך כמו שהם מקבלים”
לאט לאט מצטרפים עוד ועוד חניכים לסניף כי מבינים שיש למה להגיע, יש
פעילות שוטפת וחסד, והרמה רק עולה יותר ויותר.
אתם מגיעים לכל בתי הספר ולכל מוסד, מכניסים לשם ערכים, יהדות, קדושה.
בכל מקום – הנשמות היהודיות שמסביבכם מתחילות להתעורר.
הסניף מצליח ליצור שפה משותפת עם הנוער החילוני בשכונה ובאופן קבוע
מתקיימים מפגשים ופעילויות עם תנועות נוער חילוניות אחרות.
הסניף לעולם לא נסגר, אנשים מסוגים שונים יוצאים ונכנסים בכל שעות היום
וכולם מוצאים בו מקום- זהו ביתם, אם לא הראשון- אז בטח השני.
וכשהחבר’ה גדלים, הם יוצאים החוצה, אך לוקחים את הסניף ביחד איתם. הם
הולכים לחיות חיים של שליחות כי אריאל זה באמת שליחות לחיים.
כל הערכים שקיבלו, רק מקבלים תאוצה ומשמעות גדולה יותר ומיישמים אותם
בחיי היום יום, במקום המגורים, בעבודה ובבית.
והכל- כי הם הצליחו להעמיד את התורה במרכז החיים שלהם.
כי הם באמת אוהבים אותה!
והדברים במדינה פתאום נראים אחרת..
מסתדרים, כי אנשים מבינים למה הם פה, וסדר העדיפות שלהם משתנה.
טובת העם עומדת בעיני כולם, הרגשת האחדות מתחזקת, אנשים חוזרים
לשורשיהם היהודים ולאט לאט הופכת המדינה להיות מדינה היונקת מתוך תורה,
קודש. מחוברות לה’.
והגאולה? הגאולה כבר עומדת בדלת.
“גדול אמיתי מהווה תביעה בלתי פוסקת לגדלות,
מציאותו מוכיחה שאפשר להגיע לגדלות.
והוא מעורר את כוחות הגידול, מנביט אותם ומצמיחם”
הרב קוק
