למה צריך בית מקדש (פעולה לחב"ב)

 

 

למדריך,

הפעולה מורכבת משני חלקים של השאלה למה צריך בית מקדש- ממבט של חורבן וממבט של גאולה.

ניתן להפריד אותה לשתי פעולות שונות, וניתן לשלב את שני החלקים יחד בפעולה אחת.

בהצלחה!

 

 

 

שלב א'-

למה צריך בכלל בית מקדש?? (-ממבט של חורבן)

מעלים שאלות-

אי פעם חשבתם באמת על החורבן?

מתי זה היה?

למה זה עלה לכם באותה סיטואציה?

פעם בכיתם על זה?

יש איזה אירוע בחיים שאמרתם עליו- 'וואלה-זה חורבן'?

 

לסיכום הדיון מקריאים את הקטע הבא של הרב יוני לביא:   

שאלה: השבוע יחול צום תשעה באב בגלל חורבן בית המקדש וקצת לא נעים, אבל גיליתי שזה לא ממש עושה לי את זה…

אולי זה צריך להזיז לי שזה לא מזיז לי כל העניין הדוסי הזה של חורבן המקדש, אבל כל הצום הזה והאבלות פשוט לא באים לי טוב.

אני יכול להתבאס מציון נמוך במתכונת במתמטיקה או להתחרפן מהשופטים באקס פקטור, אבל לבכות על בית המקדש?

כאילו, זה קרה לפני כל כך הרבה זמן לא הגיע הזמן שנתגבר כבר ונמשיך הלאה?

תשובה: לא אכפת לך מחורבן הבית?

אז מבלי להכיר אותך, אני אגיד לך שאין לך מושג כמה באמת אכפת לך -אתה רק צריך לקרוא לילד בשמו והשאר כבר יבוא מאליו.

לא יודע מה רץ לך בראש שאתה חושב על חורבן הבית אבל אני יכול להגיד לך מה זה בשבילי חורבן הבית.

שמגרשים יהודים מהבתים שלהם בגוש קטיף, קורעים משפחות וקוברים חיים שלמים בגלל פוליטיקה מלוכלכת- זה חורבן הבית.

שחוטפים ורוצחים בדם קר 3 צדיקים שלא עשו כלום לאף אחד ורק היו בדרך הביתה – זה חורבן הבית.

שדם יהודי נשפך בראש חוצות כי למרות הצבא החזק שלנו, יש מקומות בארץ ישראל שעדיין לא בטוחים ליהודים ולך תדע כמה אלמנות ויתומים חס וחלילה יהיו אחרי עוד פיגוע- זה חורבן הבית.

שהיית בתפילת יום כיפור ושרת  בסוף התפילה 'אמת מה נהדר היה מראה כהן' ומנסה לדמיין איך באמת היה בית המקדש שלנו ואיך שועלים מהלכים בו היום ו'הווקף' מפורר לנו את ההיסטוריה המדהימה שלנו- זה חורבן הבית.

ששישה מיליון יהודים, זקנים, נשים וילדים קטנים נרצחי בהסתר פנים הגדול ביותר שידענו ולך תשאל את סבא וסבתא שלך איזה חוויות יש להם מהגיהינום – זה חורבן הבית

שאתה מגיע בערב יום כיפור לכותל המערבי ורואה את הרחבה מפוצצת בחילונים, דתיים, ערסים, צפונבונים, חסידים וכל עמך ישראל ומרגיש שאתה יכול לגעת בחשמל שבאוויר ומנסה לדמיין איך באמת נראה בית המקדש מתי שעלו כולם לרגל ועכשיו נשאר לנו מכל האהבה הגדולה הזו רק מזכרת קטנה וקדושה בדמות הכותל המערבי – זה חורבן הבית.

שאתה מתנדב ב'זיכרון מנחם' ומגיע למחלקות האונקולוגיות ורואה כל כך הרבה עצב וכאב, ומלחמת הישרדות בלתי נגמרת של כל ניצוץ של חיים! – חורבן הבית.

שאתה מרגיש שהבן אדם הכי יקר לך בעולם סובל ואתה רוצה לדפוק את התפילה של החיים שלך ולצעוק לה' הכי חזק שאתה רק יכול: אנא ה' הושיעה נא! אבל אתה לא יכול בגלל שהלב שלך אבן ומלא ב'אח הגדול' בגרויות וציונים וכל כך בא לך לבכות, אבל לא יורדת לך דמעה אחת – זה חורבן הבית.

אנחנו צריכים להפוך את עצמינו מסוציומטים שלא רואים בעיניים ורואים רק את עצמם, לבני אדם שלרגע אחד קושרים את עצמם ואת המעשים שלהם לכל המקרים שקורים מסביבם:

באמת כואב לך על הגירוש מגוש קטיף, חורבן הבית והסתר הפנים שיש לנו היום? או שאתה רק עושה בכאילו?

אז עכשיו תוכל לענות לעצמך על השאלה:

כמה באמת אכפת לך מחורבן הבית.

 

(כדאי להוסיף דברים מהעולם האישי שלנו- דברים מהמשפחה, מהיישוב, וכו')

 

 

 

שלב ב'-

למה צריך בכלל בית מקדש??  (-ממבט של גאולה)

הנושא- שלום עולמי!!

מתחילים בתחרות שווה מי יודע לומר שלום בהכי הרבה שפות?

 

נסביר שבכל העולם, פותחים את השיחה במילה 'שלום' – ולמה? כי זו שאיפה עולמית! משהו שבאמת כולנו רוצים!

שואלים את החניכים- איזה מלחמות ואירועים בין מדינות שונות הם מכירים? (דאע"ש, קוריאה, ארה"ב בעיראק, הפיגועים בארץ, הפיגועים באירופה, הפשע ברחובות לא חסרות דוגמאות לצערינו..)

אחר כך ננסה לתאר את המציאות שתהיה כשבית המקדש יבנה-

"לא ישא גוי אל גוי חרב"- פשוט לא יהיו מלחמות!! כל העולם יכיר במלכות ה', הגויים ירוצו בהתלהבות לבית המקדש להתפלל-"ונהרו אליו כל גויים"!! מציאות מדהימה שאפילו קשה לדמיין אותה!! ננסה להמשיך לדמיין ביחד עם החניכים (תלוי ברמת הזרימה שלהם…) איזה עולם מהמם יהיה לנו, ונסכם בכך שבאמת כולנו שואפים לשם ושכולנו רוצים בית מקדש!

 

 

 

לסיכום:

שואלים את החניכים איך הם יכולים לקרב את בניין בית המקדש. הנה כמה רעיונות לדוגמא, ממש לא חובה להשתמש בהן, אם רואים שלחניכים אין רעיונות אפשר לעזור להם:

v     להיות ראויים ברמה רוחנית, להתחזק באהבת ישראל, עבודת המידות (לא להישאר בסיסמאות, לרדת לרמה הטכנית "ממחר אני ישתדל שלא לכעוס על המורה ההוא ששיא המעצבן אותי תמיד")

v     להכניס למודעות ולזכור את הרצון לבית המקדש גם בתפילה ובברכות בקטעים הקשורים, לומר יותר בכוונה את 'אני מאמין, 'ותחזינה עיננו', 'ובנה ירושלים' וכו', יש מלא מלא קטעים בכל התפילה!! עצם הכוונה והרצון מקרבים את הגאולה- הכוזרי אומר: "גם מי שמעורר בלב בני אדם אהבה למקום הקדוש הזה ראוי לשכר בלא ספק והוא מקרב עת בוא תקוותנו… ירושלים לא תיבנה כי אם כאשר ישתוקקו אליה בני ישראל תכלית תשוקה עד אשר יחוננו את אבניה ואת עפרה"

v     לימוד הלכות שקשורות –אחד הדברים, שממש מקשרים את האדם לנושא כלשהו כשאין יכולת לעשות מעשים, הוא העיסוק והלימוד .אפשר ללמוד על המציאות שתהיה שם, הכלים, המבנה, כל אחד מה שמעניין אותו.

v      קשר פיזי- העיסוק והלימוד צריכים להיות לא רק רעיוניים. הליכה לסיבובי שערים, תפילה בשריד בית מקדשינו, בניית דגם מושקע..

v     וכמובן לזכור את ירושלים "תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי", לשים תמונה של בית המקדש בשומר מסך בפלאפון, צלצול של "הגיע זמן הגאולה", תמונה בחדר, צמיד, וכל רעיון אחר.

 

במה שבוחרים לעשות חשוב לרדת לרמה הפרקטית והמעשית כי אחרת זה נשאר באוויר, לחזק ולשבח מאוד את מה שהחניכים בוחרים לקבל על עצמם ולטעת אמונה בלבבות של כולנו שבזכות המעשים הקטנים שלנו, עוד היום נזכה לגאולה השלימה בעז"ה!!