ילד עם דגל

מחלקת הדרכה

נושא: ארץ ישראל
תת נושא: ארץ ישראלבמעגל השנהיום הזיכרוןמדינת ישראל
סוג פעילות: זום, חומרי העשרה, קטעים יפים
מתאים לגיל: חב"ב (ט ומעלה), נווה-נחלה (ו-ח)
רמת פעילות: יום חול, עמוקה, שבת

דף לימוד ליום הזכרון

דף לימוד – יום הזיכרון 

דף ערוך להדפסה נמצא בקבצים המצורפים בצד העמוד.

במשך ההיסטוריה הארוכה שלנו היו מלחמות רבות, ופעמים רבות נהרגו בהן יותר לוחמים מאשר בכל מלחמות צה"ל יחד, ומעולם לא מצינו שתקנו חכמים יום זיכרון לנופלים. אם ניצחו – חגגו, ואם הפסידו – התאבלו אבל יחיד. רק על חורבן בית המקדש, שהוא חורבן האומה מבחינה רוחנית ולאומית, תקנו צומות. ואכן החורבן הוא שורש כל הצרות, הגזרות והרציחות שעברו על עמנו במשך הגלות. גם צום גדליה לא נתקן מפני שגדליה היה גדול הצדיקים, עד שרק עליו צריכים כל ישראל להתאבל, אלא מפני שבהריגתו כבה נר ישראל של שארית הפליטה שנותרה בארץ אחר חורבן הבית הראשון.
יתר על כן, שנים ספורות לפני הקמת המדינה נרצחו באכזריות איומה למעלה מששה מיליון יהודים. והם אחינו ממש לא פחות מהחיילים שנפלו בקרב. והם מרובים, יותר מפי שלוש מאות מכל החיילים שנהרגו בכל המלחמות של מדינת ישראל. ואיך נקבע יום אבל על החיילים כמו על הששה מיליון? (הרב אליעזר מלמד)

מתוקף מה אנחנו מציינים את יום הזיכרון?
מה הערך המוסף שאנחנו רוצים להזכיר ביום אבל על 'מספר מועט' יחסית של הרוגים?

 

ננסה להבין דרך שיר 'הרעות'.
ישנו את שיר הדגל של הפלמ"ח אותו כתב חיים גורי על כאב האובדן במלחמות –

על הנגב יורד ליל הסתיו
ומצית כוכבים חרש חרש
עת הרוח עובר על הסף
עננים מהלכים על הדרך

כבר שנה לא הרגשנו כמעט
איך עברו הזמנים בשדותינו
כבר שנה ונותרנו מעט
מה רבים שאינם כבר בינינו

אך נזכור את כולם
את יפי הבלורית והתואר
כי רעות שכזאת לעולם
לא תיתן את ליבנו לשכוח
אהבה מקודשת בדם
את תשובי בינינו לפרוח

הרעות נשאנוך בלי מילים
אפורה עקשנית ושותקת
מלילות האימה הגדולים
את נותרת בהירה ודולקת

הרעות כנערייך כולם
שוב בשמך נחייך ונלכה
כי רעים שנפלו על חרבם
את חייך הותירו לזכר

אך נזכור את כולם
את יפי הבלורית והתואר
כי רעות שכזאת לעולם
לא תיתן את ליבנו לשכוח
אהבה מקודשת בדם
את תשובי בינינו לפרוח

מה הערך המרכזי של השיר?
אם נשאל את חיים גורי שכתבו, מה הנקודה שהוא רצה להעביר?

 

נקרא את דברי הרמב"ם בהלכות מלכים בפירוט של יציאה למלחמה.

"מי האיש הירא ורך הלבב כמשמעו, שאין בלבו כח לעמוד בקשרי המלחמה, ומאחר שיכנס בקשרי המלחמה ישען על מקוה ישראל ומושיעו בעת צרה וידע שעל יחוד השם הוא עושה מלחמה וישים נפשו בכפו ולא יירא ולא יפחד ולא יחשוב לא באשתו ולא בבניו אלא ימחה זכרונם מלבו ויפנה מכל דבר למלחמה, וכל המתחיל לחשוב ולהרהר במלחמה ומבהיל עצמו עובר בלא תעשה, שנאמר אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם, ולא עוד אלא שכל דמי ישראל תלויין בצוארו, ואם לא נצח ולא עשה מלחמה בכל לבו ובכל נפשו, הרי זה כמי ששפך דמי הכל, שנאמר ולא ימס את לבב אחיו כלבבו, והרי מפורש בקבלה ארור עושה מלאכת ה' רמיה וארור מונע חרבו מדם, וכל הנלחם בכל לבו בלא פחד ותהיה כוונתו לקדש את השם בלבד, מובטח לו שלא ימצא נזק ולא תגיעהו רעה, ויבנה לו בית נכון בישראל ויזכה לו ולבניו עד עולם ויזכה לחיי העולם הבא, שנאמר כי עשה יעשה ה' לאדוני בית נאמן כי מלחמות ה' אדוני נלחם ורעה לא תמצא בך וגו' והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלהיך."

לפי דברי הרמב"ם, מה הדבר הכי חשוב במלחמה?
נוכל לראות שיש הבדל מהותי בין הנקודה של חיים גורי לבין הנקודה של דברי הרמב"ם, מהו?

לאחר ששאלנו מה הדבר שמייחד את חללי צבא הגנה לישראל ונפגעי פעולות האיבה שאנו מקדישים יום זיכרון לכך, ראינו את ההבדל בין התפיסה שמתעסקת בכאב לבין הפסיקה של הרמב"ם שמרכז את מהות המלחמה בקידוש ה' – נלמד את דברי הרב קוק זצ"ל באורות המלחמה פרק א'.

"כשיש מלחמה גדולה בעולם מתעורר כח משיח. עת הזמיר הגיע, זמיר עריצים, הרשעים נכחדים מן העולם והעולם מתבסם, וקול התור נשמע בארצנו. היחידים הנספים בלא משפט, שבתוך המהפכה של שטף המלחמה, יש בה ממידת מיתת צדיקים המכפרת, עולים הם למעלה בשורש החיים ועצמות חייהם מביא ערך כללי לטובה ולברכה אל כלל בנין העולם בכל ערכיו ומובניו. ואח"כ כתום המלחמה מתחדש העולם ברוח חדש ורגלי משיח מתגלים ביותר, ולפי ערכה של גודל המלחמה בכמותה ואיכותה ככה תגדל הצפיה לרגלי משיח שבה. מלחמת עולם של עכשיו צפיה נוראה גדולה ועמוקה יש בה, מצורף לכל גלגולי הזמנים והוראת קץ המגולה של התישבות ארץ ישראל. בדעה גדולה, בגבורה עצומה, ובהגיון עמוק וחודר, בתשוקת אמת וברעיון בהיר, צריכים לקבל את התוכן הנשא של אור ד' המתגלה בפעולה נפלאה בעלילות המלחמות הללו ביחוד. "בעל מלחמות זורע צדקות, מצמיח ישועות, בורא רפואות, נורא תהלות, אדון הנפלאות, המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית, אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו מהרה לאורו"

אם כן, מה המשמעות של מי שנפל בעת הזו של חזרת עם ישראל לארצו?
מה לדעתכם הדבר שאנחנו מציינים ביום הזיכרון, כאשר המשמעות של המלחמה הזו כל כך עמוקה כדברי הרב קוק?

 

נסכם בכך שביום הזיכרון אנחנו לא מתעסקים רק בכאב על האובדן אלא גם במהות עליה הם מסרו את נפשם, ועל הגאולה שנבנית ממסירותם מתוך בחירה לחיות בארץ ישראל ולהילחם עליה.

נהנתם מהתוכנית? נשמח לתגובה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

קבצים מצורפים

פוסטים נוספים

הכל מקושר לקודש,האמנם?(פעולה)

פעולה העוסקת בשוני בין דור האבות לדור הבנים כיום, השוני והמאחד בפלגי הציונות הדתית, ההבדל בין תנועת המזרחי לתנועת הרב קוק.

פעולה חדשה באתר
היו הראשונים לראות >>

דילוג לתוכן