סמוך עלי (פעולה)

מטרות הפעולה:

• כשאתם יחד, אף אחד לא יכול עליכם.
• לתת אמון בחבר.
• חישבו על הכלל.
• לסמוך על ה’ (יכול להתאים לחנוכה- על האמונה של החשמונאים בקב”ה.)

 

 עזרים:

• פתקים בשני צבעים (בפעולה מפורט לפי שחור ולבן) כמספר החניכים
• חבילת סוכריות.
• כיסוי לעיניים (צעיף וכדו’)
• כרטיסים עם שמות של שתי חיות בכל כרטיס. (דוגמה בנספחים)

מהלך הפעולה

לפניכם מספר משחקים מתאימים- בחרו את אלה שמתאימים לכם ולמטרת הפעולה:

• “עיוור”

המדריך יחלק את החניכים לזוגות ויוציא אותם החוצה.

אפשר לשחק בתוך המבנה או בחוץ.  (אם בפנים, המדריך יעשה קצת בלגן בסניף הזמן שהחניכים יהיו בחוץ.)

כל אחד מהזוגות יתחלק ל”עיוור”, ומנחה. ה”עיוור” יעצום עיניים או יכסה אותן בכיסוי. והמנחה יוביל אותו בלי דיבורים.

כשהחניכים יסיימו, הם יתיישבו במעגל וכל חניך שירצה, ישתף בחוויה ובתובנות שלו.

 

• ליפול אחורה

המדריך יבחר שני חניכים, יעמיד אותם אחד אחרי השני ויאמר לחניך הראשון לפול אחורה ולחניך השני לתפוס אותו. רואים בברור אם החניך סומך על חבר שלו או לא.

 

• לצאת למעגל

החניכים יתיישבו במעגל (על כסאות) המדריך יבחר חניך אחד שיקום מכסאו ויעמוד במרכז המעגל. (המדריך יוודא שיהיה במעגל רק כיסא אחד פנוי.) החניך שבאמצע צריך להתיישב והשאר צריכים למנוע ממנו על ידי מעבר מכיסא לכיסא.

• משחק החיות

המדריך יחלק לכל אחד מהחניכים פתק עם שני שמות של בעלי חיים (נספח 1), אחד משמות בעלי החיים מופיע בכל פתק ואילו השם השני משתנה מפתק לפתק.

יש להדגיש שכל אחד צריך לשמור את הפתק שלו לעצמו. אסור לאף אחד לגלות מה כתוב בפתק שקיבל ואסור להציץ בפתקים של אחרים.

החניכים יעמדו במעגל וכל אחד ישלב את ידיו עם השניים שעומדים מימינו ומשמאלו.

בכל פעם שהמדריך יאמר שם של חיה, החניך שהחיה הזו כתובה בפתק שלו צריך ליפול מיד. תפקיד החברים מצד ימין ומשמאל יהיה ‘להציל’ אותו מהנפילה ולמנוע ממנו לגעת ברצפה. בכל פעם המדריך יאמר שם של חיה שמופיעה רק באחד מהפתקים, החניך ייפול וחבריו יצליחו או לא יצליחו ‘להציל’ אותו.

המדריך יאמר כך  שמות של חיות המופיעות רק פעם אחת כמה פעמים עד שירגיש שהמשחק הגיע לשיאו. ברגע השיא, ברגע שבו החבר‘ה נכנסו למשחק, המדריך יגיד את שם החיה שמופיעה בכל הפתקים. מה שיקרה, כמובן, באותו הרגע – הוא שכולם יפלו לרצפה.

 

• סוכריות או לא להיות

המדריך יחלק לכל חניך שני פתקים בצבעים שונים.

בכל סבב כל חניך יוציא אחד מהפתקים. אם כולם יוציאו לבן כל אחד יקבל סוכריה.

אם אחד יוציא שחור, הוא יקבל שלשה והשאר לא יקבלו.

אם יותר מאחד יוציאו שחור – אף אחד לא יקבל.

וכמובן שאסור לתאם..

 

 

 

לסיכום

בשני המשחקים הראשונים ראינו כמה כל חניך סומך על חבר שלו, אם הוא באמת עוצם עיניים,

אם הוא באמת נופל אחורה. מדברים עם החניכים על נושא האמון, שבלעדיו אין חברה. אם אף אחד לא נותן אמון בחבר שלו כל אחד חי לעצמו ומתפרק הקשר בין האנשים. המשחק השני מראה שאם אנחנו מלוכדים כקבוצה, אף אחד לא יכול עלינו ואף אחד לא יצליח לחדור לבפנים.

במשחק האחרון עוצרים אחרי שלשה שלבים, שלרוב בשלושתם לא תצטרכו לתת אפילו סוכריה אחת. מסבירים לחניכים, שכל מי שהרים שחור מה רצה? לקבל שלש סוכריות.

אם בשלשת הפעמים כולם היו מרימים לבן כולם היו מקבלים שלש סוכריות. כשהאדם רואה רק את עצמו ולא חושב על הכלל הוא לא מזיק רק לסביבה אלא גם לעצמו.

 

לפני חנוכה אפשר לוותר על המשחק האחרון ולהתמקד בעניין של לסמוך אחד על השני ולהראות  איך בתקופת החשמונאים עם ישראל סמך על ה’ ולמרות שהיו מעטים-  נילחמו ביוונים- בכוח האמונה שלהם בה’!

 

 

צ’ופר

אווזי הבר

בכנפיו יוצר כל אווז כוח עילוי לאווזים שעפים בעקבותיו. אווזי הבר עפים במבנה ˄ וכך הם מגדילים את טווח תעופתם בלמעלה משבעים אחוז.

כאשר האווז המוביל מתעייף הוא נסוג אחורה ואווז אחר טופס את מקומו.

האווזים במבנה מגעגעים לאלו שלפניהם כדי לעודד אות ולשמור על מהירותם.

כאשר אחד מהאווזים חולה שני אווזים פורשים איתו מהמבנה ומלווים אותו לקרקע כדי לעזור לו ולהגן עליו.

 ניתן להוריד את הצ’ופר מהנספחים בצד העמוד.