תורת חיים בעוז!

מטרת הפעולה:

החניכות יבינו שהתנועה שאנחנו שייכות אליה היא תנועה בעלת תפקיד ייחודי שמשפיע ומוביל את עם ישראל למדרגה הבאה שלו.

עזרים:

• קערה, כוס ובקבוק מים
• קטע ממאמר של הרב צבי יהודה (נספח 1)
• מאמרו של הרב רמר זצ”ל (נספח 2)
• סימניות עם חזון התנועה (יש לבקש מהנהלת התנועה. ראי גם נספח 3)

שלב א’

למה אנחנו בתנועה?

נעשה סבב בין החניכות: כל אחת תגיד למה היא הגיעה לתנועה ולמה היא נמצאת בו היום.

 שלב ב’

מהו החידוש של תנועת אריאל, מה השפענו עד עכשיו?

פתיחה: נניח כוס בתוך קערה, ניתן לאחת הבנות בקבוק מים ונבקש ממנה למלא את הקערה מים אך יש שתי הגבלות: אסור לגעת בקערה ואסור למזוג אליה.

הדרך למלא את הקערה היא למזוג מים לכוס עד שהיא עולה על גדותיה ונשפכת לקערה (הרי הכוס בתוך הקערה).

זהו החידוש של התנועה: אנחנו מאמינות שלא צריך לרדת מהרמה שלנו כדי להתחבר לחלקים אחרים בעם ולהשפיע עליהם, אלא עלינו למלא את עצמינו כמה שיותר – בתורה, בשמחה, בחיוניות – ומתוך כך נשפיע. אנחנו מחנכים לכך שככל שיש יותר תורה – יש יותר חיים, יש יותר חיוניות.

נלמד יחד קטע של הרב צבי יהודה קוק זצ”ל- על כך שקדושה היא לא סגפנות (נספח 1).

בהמשך אפשר לספר על דברים שהתנועה קידמה והתקדמה בהם בעצמה – וזה השפיע גם על אחרים. למשל: הפרדת סניפים בהרבה מקומות, התעוררות לעסוק בנושא המקדש, פתיחת סניפים באזורים שאינם דווקא ברמה דתית גבוהה ועוד. 

במערך לשבטים הראל ונווה מצורפות כתבות על התנועה. מומלץ להיעזר בהן.

שלב ג’

תורת חיים בעוז = להיות אריאלניקית!

נקריא קטעים מתוך המאמר של הרב רמר זצ”ל “תנועת תחיית הקודש”  (נספח 2) ונעמיק בהם. מאמר זה נכתב ע”י הרב רמר זצ”ל לעיתון של תנועת אריאל “טל שמים”. המאמר מדבר על כיוונה של התנועה והבסיס לערכיה.

אם מתאים לכן, אפשר לקרוא את כל המאמר. לחילופין, מומלץ לקבוע לימוד שבועי של חב”ב במהלך החודש, ובכל שבוע לקרוא קטעים נוספים מהמאמר.

שלב ד’- סיכום

נחלק לבנות ‘סימניות חזון’ (נספח 3), נקרא מתוכן את החזון, זהו החזון המרומם שעליו דיבר הרב רמר ז”ל במאמרו – תמיד להרים את הרף, לא להישאר במקום, לא להתפשר בשאיפות פשרניות. נאחל לכולנו שנזכה בעז”ה להמשיך לחיות “תורת חיים בעוז” ולהשפיע אור וטוב בעולם.