יצירת תרבות (פעולת מליאה)

פתיחה

להזכירכם, במליאה הקודמת עסקנו בצריכת תרבות– מהי התרבות שמגיעה אלינו, וכיצד היא משפיעה עלינו.

במליאה הקרובה נעסוק ביצירת תרבות- מה חלקנו ביצירת תרבות ראויה ומרוממת?

אנחנו חיים בעולם שבו התרבות עוטפת אותנו מכל עבר. היא נמצאת בספרים, סרטים, רדיו, תכניות, אינטרנט, וכמובן בפלאפונים שהולכים איתנו לכל מקום.

במליאה הקודמת דיברנו על כך שלעתים קרובות אנחנו צורכים תרבות לא כשרה, שמשפיעה עלינו ונכנסת אלינו מהדלת האחורית.

אך השאלה האם לתרבות יש בכלל מקום בעולם היהודי? האם בכלל מקום של “פנאי”- של האזנה למוזיקה טובה, קריאת ספרים, אמנות וכד’- צריך להיות קיים בעולם של אדם החי “תורת חיים בעז”?

והאם השקעה ביצירת תרבות של קודש, שיונק מתוך תורה- היא עניין נצרך או דבר מיותר שאין לבזבז עליו את הזמן?

במליאה הקרובה נברר אם ולמה חשוב להשקיע מזמננו ומרצנו ביצירת תרבות יהודית, וגם ננסה להבין מהי תרבות יהודית-האם מספיק שהיא תהיה תרבות “נקיה”, או שהיא גם חייבת לינוק מקודש ותורה?

 

 

מטרות:

• לראות– החב”ב יכיר מעט מהנתונים על יצירת תרבות כללית, ובהשוואה לכך יצירת תרבות יהודית. החב”ב ידון בשאלת החשיבות של תרבות יהודית.
• להיות אכפתי- החב”ב יברר מהי תרבות ראויה, וכן מהי חשיבותה של יצירת תרבות כזו.
• לפעול– החב”ב יחשוב על דרכי לעידוד ויצירת תרבות במסגרת מעגליו השונים.

לראות

הצעה לפתיחה (ניתן גם לדלג עליה ולעבור ישר הלאה):

בנספח 1 נמצאות 3 כרטיסיות עם אוסף נתונים בנוגע לספרים וקריאה בישראל. לתת כל כרטיסיה לזוג/שלישיה, ולבקש מהם לחשוב על דרך מקורית להציג את הנתונים לפני הקבוצה, כך שיזכרו כמה שיותר נתונים ממה שרשום.

לאחר ששלושת הקבוצות מציגות את הנתונים, אוספים את הכרטיסיות, ושואלים באקראי שאלות לגבי הנתונים- וכך בודקים איזו דרך היתה המוצלחת ביותר.

פתיחה זו היא בעצם התנסות ביצירת תרבות, וכדאי להעלות בעקבותיה את השאלה- עד כמה התרבות שיוצרים סביבנו היא כזו שחודרת אלינו- כמה שירים זה דבר קליט, ספרים, סרטים וכו’- ומתוך זה- להתחיל את הדיון בנוגע לחשיבות יצירת תרבות.

 

מי שבחר שלא להעביר את הפתיחה- מתחיל את הפעולה מכאן:

מפזרים על הרצפה כרטיסיות עם עמדות של דמויות שונות ביחס לתרבות ויצירתה (נספח 2), מבקשים מהחב”ב לבחור את אחת העמדות, ולעמת את העמדות זו מול זו.

מתוך הכרטיסיות נדון בחלק מהשאלות-

·         האם תרבות יכולה להיות דבר חיובי, או שגם תרבות נקיה היא בדיעבד?

·         עד כמה באמת בעייתי לי, כאדם דתי, לספוג את התרבות שסביבי, לשמוע שירים לא ראויים וכו’?

·         מה הופך הצגה/שיר/סרט/ספר להיות לא מתאימים לי כאדם דתי-היכן הגבול?

·         האם יצירת תרבות היא דבר חיובי, או בזבוז זמן?

 

לאחר הדיון נעבור לשלב ב’- לימוד.

להיות אכפתי

נחלק את דף המקורות, (נספח 3) נבקש מהחב”ב להתחלק לזוגות/שלשות, וכל זוג יבחר אחד מהמקורות 1-3, וילמד אותו (קטעים של הרב קוק- מומלץ להתחיל בקריאה רציפה של כל הקטע, ואח”כ לחזור ולקרוא לאט).

לאחר מכן נבקש מכל קבוצה לשתף ברעיון או נקודה שהתחדדו בעקבות קריאת המקור.

הנושאים בהם עוסק כל מקור:

מקור 1- התעוררות רגשי האמנות כביטוי לתחיית האומה, האמנות ככלי המפתח רגשות טוהר בנפש, והחשיבות לעסוק באמנות ע”פ כללי התורה.

מקור 2- התייחסות הלכתית לאמנות, וכן ביטוי לאמנות ראויה- כזו העוסקת בראשו של אדם, ולא ברגליו (כמובן, לא רק ברמה הפיזית, אלא גם התכנים הקיימים בשירים, סרטים, צריכים לעסוק בצם המרומם של החיים ולא בשפל).

מקור 3- הרב אלי הורביץ, בספר מלחמת התרבות, מסביר את חשיבותה הגדולה של מלחמה זו.

 

 

לפעול

מתוך הבירור והמסקנות שהגענו אליהן, ננסה להגיע למסקנות מעשיות בנקודות הבאות:

באילו תחומים אנחנו- כחב”ב, ותנועה, יכולים לייצר תרבות קודש?

איך אנחנו יכולים- במסגרת סניפית ותנועתית- לעודד יצירת וצריכת תרבות קודש?

סיכום

נקרא את המשפט שנמצא בתחתית דף המקורות, ונסכם בעזרתו את השליחות המוטלת עלינו היום.

 

יישר כח!

בציפייה לבניין אריאל!