חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

מחלקת הדרכה

נושא: להיות אנשים גדולים
תת נושא: להיות אנשים גדוליםעבודת המידות
סוג פעילות: חומרי העשרהמקורמשחקסיפור או משל
מתאים לגיל: נווה-נחלה (ו-ח)
רמת פעילות: קלילה

"מה הגדלות שלי?" (פעולה)

מתאים ל:  שבת, יום חול


 


 


 



עמודים נוספים שיכולים לעניין אותך:


חוברת חודא תחום בנים התשף


הפעולה הקודמת


פעילות שיר לפעולה זו


 הפעולה הבאה


 


 


 


פתיחה


הקדמה למדריך


בשבועות הקודמים עסקנו בהבנה מהו אדם גדול, וראינו שאנחנו – כל אחד ואחד מאיתנו – מסוגלים וצריכים להיות אנשים גדולים.


כעת עלינו להתחיל להתמקד במפגש האישי שלנו, כל אחד ואחד במקומו: ראשית, כל אחד קיבל כוחות מיוחדים מהקב"ה, נתוני חיים מיוחדים ושליחות מיוחדת, שאותה הוא צריך לגלות בכך שיתבונן ויגלה את כוחותיו וכישרונותיו המיוחדים. מלבד השליחות הגדולה, צריך כל אחד מאיתנו להיות ערני תמיד, ולחפש את השליחויות הקטנות שבמהלך חייו, לבדוק מה הקב"ה רוצה ממנו כעת בבית, או כעת בכיתה, או כעת בסניף וכו'.


 


 


שלב 1


 כל אחד הוא משהו מיוחד


נחלק את החניכים לשתי קבוצות, ונבקש מהם שכל קבוצה תיצור 'מכונה אנושית' באמצעות תנועה וצליל מסוימים. לאחר מכן נבקש מכל קבוצה לחקות את ה'מכונה' של הקבוצה השנייה. הקבוצה שהצליחה "להרכיב" מכונה שהקבוצה האחרת לא הצליחה לחקות היא המנצחת. כדי שקבוצה תנצח עליה לנצל כל אחד ואחד מהחניכים שבה, ואת הכישורים שיש בכל אחד (הן מבחינת יכולת התנועה והן מבחינת גובה הצליל)


כעת נסביר לחניכים את מסקנת המשחק: למדנו בשבועיים האחרונים שיש בנו כוחות להיות אנשים גדולים ושעלינו להוציא אותם לפועל, למדנו גם מה מאפיין אדם גדול – לא דווקא דברים 'מפוצצים', אלא אישיות טובה וגדולה. עלינו לזכור שעם כל זה לכל אחד יש את האישיות שלנו. יש הרבה אנשים גדולים והיו הרבה אנשים גדולים, וכל אחד התאפיין במשהו אחר – כי לכל אחד יש את הכישורים שלו ואת התכונות שלו.


לדוגמה – עזרה לחבר יכולה להיעשות בכמה אופנים: עזרה פיזית – לעזור לו לסחוב דברים. עזרה שכלית – לעזור לו בשיעורי בית. עזרה רגשית – לשמוע מה מעיק עליו ולמה הוא עצוב. כל אחד יכול לראות מה התכונות האופיניות לו יותר, שאליהן הוא מרגיש קשור יותר, ובעזרתן להוציא לפועל את כוחות הגדלות שלו. מלבד זאת, בכל מקום ובכל זמן שאנו נמצאים בו יש לנו משימה אחרת – אם זה בבית, אם זה בכיתה או בסניף – ועלינו כל העת לשאול את עצמנו: מה המשימה שלי עכשיו


 


 


שלב 1


כל אחד מיוחד


עלינו להיזהר ולא לחקות אחרים בלי להתאים את הדברים אלינו קודם לכן. כשאנו מחקים מישהו אחר שלא מתאים לנו – אנו מאבדים את עצמנו, כי כך אנחנו גם לא מי שאנחנו וגם לא מצליחים להיות במקום שבו אנו מנסים להיות ולא מתאים לנו. כעת נספר לחניכים סיפור: אלברט היה ילד שאהב לזרום עם החיים, ולא הצליח להסתדר עם המסגרת ועם המשמעת הנוקשה שדרשה ממנו. יום אחד הוא קיבל מכתב מהמורה שלו. המורה ביקש שימסור את המכתב לאמא שלו. אלברט, כמובן, לא פתח את המכתב, וחיכה עד שאמא שלו תקבל את המכתב ותספר לו מה כתוב בו.


כשחזר הביתה שאל אותו אביו כדרכו: "אלברט מה שאלת היום בבית הספר?" לאביו של אלברט היה חשוב שישאל שאלות טובות, ולא בהכרח שיענה תשובות טובות. בצד הבית עמד פסנתר, ואמו של אלברט ישבה וניגנה בפסנתר. המתין אלברט עד שאמו תסיים את נגינתה, ולאחר מכן הגיש לה את המכתב. אמו של אלברט קראה את המכתב, ופניה התמלאו באושר. אלברט הנבוך שאל את אמו: "מה כתוב במכתב?" אמא שלו נתנה לו חיבוק ואמרה לו בקול מאושר: "אינך זקוק לבית הספר! במכתב כתוב שאתה גאון, ואין לך מורים מספיק טובים שיוכלו לחנך אותך בבית הספר, ולכן ניאלץ למצוא לך פתרון אחר להמשך התקדמותך בלימודים." אלברט החל ללמוד באופן עצמאי. הוא התקדם והתקדם בלימודיו, גילה גילויים וחידש נוסחאות, ולימים התפרסם יותר בשמו המלא: אלברט איינשטיין. לאחר שנים, אחרי פטירת אמו, הוא החל לעשות סדר בבית הוריו. לפתע נפלו עיניו על אותו מכתב ישן שהמורה הביא לו כשהיה ילד. הוא פתח את המכתב, והתחיל לקרוא: "להורי התלמיד אלברט איינשטיין, ברצוני להודיע לכם כי בנכם אלברט אינו ראוי לתפקד כתלמיד בבית הספר, יען כי הוא מתנהג בצורה לא הולמת, בקושי מקשיב בשיעורים, והוא איננו מבין את החומר הנלמד. אי-לכך אנו מצטערים לבשר לכם כי בנכם סולק מבית הספר לצמיתות, ועליכם למצוא לו מסגרת לימודים אחרת". אמא של אלברט ידעה שיש בו משהו מיוחד גם אם הוא לא ילד מן המניין. היא לא התייאשה ממנו חלילה, אלא אדרבא – האמינה בו ודאגה גם שהוא יאמין בעצמו ויבין שהוא משהו מיוחד, ולכן לא סיפרה את תוכנו האמיתי של המכתב.


כעת נחתום לחניכים את המסר: גם אנחנו צריכים להאמין בכוח שלנו


ובכישרונות שלנו, ללכת איתם עד הסוף – ובעז"ה גם נצליח.


 


 


 


סיכום


לכל אחד יש את מקומו-הוא. עליו לראות לאן הוא יכול להתקדם כדי להצליח, לאן הוא צריך לשאוף ולאן הוא צריך לקפוץ. אבל את הכול עליו לעשות מתוך מקומו! מתוך היכולת שלו! אל לו לדלג על


שלבים ולנסות לחקות אחרים – לכל אחד יש את המקום שלו, את ההתקדמות שלו ואת המגמה שלו.


כל אחד בחיים צריך להכיר את עצמו ואת מקומו (כדברי הרב קוק: "דע את עצמך ואת עולמך… עלה למעלה עלה כי כח עז לך"), ומשם להתקדם ולפרוח. לכל אחד יש את הכוח להיות אדם גדול – אם הוא


ינצל את היכולות שלו. אל לו לנסות לחקות את האחרים! כי הוא לא האחר, ומכיוון שכך – הוא בהכרח עלול להיכשל אם ינסה להיות כמותו. (אפשר, כמובן, ללמוד מהאחר. אך לא לחקות אותו).


כל אחד יאמין בעצמו, ישאף ויתקדם, ובעזרת ה' יצליח!


 


 



תיוג: תנועת אריאל, אריאל, תנועת הנוער אריאל, חודש ארגון, חודש ארגון התש"ף, חודש ארגון תש"פ, חודש אירגון תשף, חוד"א תשף, להיות אדם גדול, להיות אנשים גדולים, לחיות בגדול, אלברט אינשטיין.


 

נהנתם מהתוכנית? נשמח לתגובה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

קבצים מצורפים

לפעולה זו לא צורפו קבצים

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן