חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
ילדים מחזיקים ספר תורה

מחלקת הדרכה

נושא: בין אדם לחברו
סוג פעילות: משחקסיפור או משלפעולה
מתאים לגיל: גלעד-הראל (ג-ה), חב"ב (ט ומעלה), נווה-נחלה (ו-ח)
רמת פעילות: קלילה, שבת

החלק החסר (פעולה)

 

חניכי תנועת אריאל, שבת שלום

אז שבנו אל המציאות ללא סניף מקרוב, ושוב אנחנו בבית, אך עדיין לא מוותרים על פעילות איכותית ומשמעותית גם בשבת שכזו!

הכנו פעולה מיוחדת שאותה אתם תעבירו, לאחים או לאבא ואמא, ואפשר גם לילדי השכנים- כמובן בשמירה על ההנחיות.

מה נדרש מכם?
א. להדפיס את
הפעולה/לכתוב לעצמכם את התקציר.
ב. להכין את
הפעולה ולהעביר אותה.

נשמח לשמוע במוצאי השבת איך היה להיות מדריך/כה, ושימו ❤- ייפתח באתר מקום לתשובה על שאלת החשיבה שבסוף הפעולה. בין העונים יוגרל פרס!

חניכים שאין ברשותם מדפסת, מצורף סיכום מקוצר של הפעולה לפי שלבים ומה המסר בכל שלב.
בכל מקרה, מומלץ לעבור על
הפעולה המלאה על מנת להבין אותה טוב יותר.
מוזמנים לכתוב לעצמכם לפני שבת.

שלב 1

סבב: מה היינו עושים לפני הקורונה, וכיום נעשה בצורה אחרת.

 

שלב 2

ג'אנגל ספיד/ זוג או פח / ביום חול- פיקולו. בהתחלה נשחק כרגיל ואז ניקח חפץ משמעותי- המקל/החתול/הפעמון, ונמשיך לשחק בלעדיו. איך היה לשחק בלי החפץ? האם היה חסר?

שלב 3

דמיון מודרך: ילדים שרגילים לשחק תמיד בלי המקל. ילד שיוולד לתוך ההנחיות של הקורונה, באם החיים במציאות של קורונה יהיו מוזרים עבורו? ברור שלא, לזה הוא רגיל!

פרה עיוורת- בלי לראות אנחנו מרגישים מוגבלים מאוד. אבל מי שנולד עיוור- פחות מרגיש את החסרון.
מי שראה את בית המקדש, הרגיש היטב את החסרון בחיים ללא מקדש. אך אנו שנולדו לתוך מציאות ללא מקדש, לא יודעים בכלל מה הפסדנו..

כדאי לספר בע"פ את הסיפור על החליל. הקורונה מחדדת לנו את התחושה שאפשר לחיות חיים כביכול רגילים, אבל באמת הם חסרים מאוד מאוד!! נחשוב- מה נוכל לעשות כדי להרגיש את החסרון ללא בית מקדש?

בציפיה לבניין אריאל!
שבת שלום!

נהנתם מהתוכנית? נשמח לתגובה!

3 תגובות

  1. פעולה טובה ממש. תודה!
    (בד"כ הפעולות שאתם נותנים הם רק של הקשבה ועיון בלי משחקים, ולחניכות שלי נורא קשה לשבת ולהקשיב… אז זה מצויין שיש יותר משחקים ופעילות.)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

קבצים מצורפים

פוסטים נוספים

אני האמיתי

מקור עוסק בבניין האישיות.
פעם היה בחור צעיר, שהיה נוהג לשוחח עם אחרים כשהראש שלו מוטה מעט הצידה, משום שפעם מישהו אמר לו, שהפרופיל שלו דומה לזה של שחקן מפורסם… רוב האנשים לא חשבו שיש לו פרופיל של שחקן, אלא שהתרופף לו אחד הברגים בראש.

לך לסניף

נוער גם צריך להתבטא, לכל אדם יש ניצוץ אלוקי, וצריך למצוא נתיבות שיוכל לצאת לאור. ובתנועה הוא מתבטא.

דילוג לתוכן