השגריר(פעולה)

מטרות

החניך יבין כי ניצחוננו במאבק על ארץ ישראל תלוי במידת העצמה שבה נשריש בתוכנו את האמת והאמונה שלנו ונשדרה החוצה!

 

עזרים 

פתקים וכלי כתיבה

כרטיסי תכונות ודמויי כסף

קופסת קלפי

ארגזים הכוללים ציוד מתאים

מקור: הרב חרל"פ

כרטיסיות ומקורות ליצירת תרשים זרימה (נספח 2)

 

 

 שלב א

נחלק לחניכים פתקים וכלי כתיבה ונבקש מכל אחד מהם לרשום מדוע הוא מאמין שארץ ישראל שייכת לעם ישראל

(או לחילופין – מדוע הוא חושב שאסור לפנות ישובים).

נבהיר לחניכים כי הם יכולים להיות כנים, משום שאף אחד לא יקרא את תשובותיהם.

נסביר לחניכים כי אנו הולכים לעבור תהליך של בחירת שגריר ישראל לארה"ב מתוך השבט והכנתו לתפקיד החשוב.

נבהיר כי בחירת השגריר בתקופה זו היא קריטית

ויכולה להשפיע על כל מהלך תוכניות השלום ועל יחסה של ארה"ב כלפי ישראל והערבים.

תפקידו המרכזי של השגריר בתקופה זו הוא לבסס את ההכרה בזכותנו המלאה והמוחלטת על הארץ, ולשכנע בצדקתה.

נערוך מכירה פומבית של תכונות.

במכירה, יצטרך כל חניך לצייד את עצמו בתכונות החשובות בעיניו להצלחת השגריר בתפקידו.

רשימת התכונות: כריזמה, ביטחון עצמי, מראה נאה, סבלנות, סובלנות, הקשבה, אמונה, בעל הומור, חכמה, השכלה רחבה.

כל חניך יקבל דמויי 100 שקלים בשטרות או במטבעות של 10 שקלים, ונערוך את המכירה.

 

לאחר המכירה, כל חניך יציג את התכונות שרכש ויסביר מה יהיה הקו המרכזי של דמותו כשגריר.

אז נציב קופסת קלפי, וכל חניך יבחר מתוך השבט בשגריר המתאים ביותר בעיניו, לאור הדגשים שבחר כל חניך כחשובים בתפקיד.

נספור בצנעה את הקולות ונכריז על השגריר שנבחר.

 

בתום תהליך הבחירות, נערוך עם החניכים דיון – אילו נתונים היו חשובים בעיניהם לבחירת השגריר?

 

נסביר לחניכים כי בפני השגריר הנבחר עומדת טיסה ארוכה, בת כ- 11 שעות*, ועלינו לציידו בחומר קריאה שיעזור לו בתפקידו.

 

נציב בפני החניכים שלושה ארגזים שתכולתם שונה:

בארגז אחד תנ"ך עם פירוש רש"י;

בארגז שני ספרי היסטוריה מתקופת העליות, המושבות ומלחמת השחרור;

בארגז שלישי תיק מטעם משרד הביטחון הכולל חוות דעת של רמטכ"לים ואלופים על המצב הביטחוני בישראל

(מסמכים מהסוג הזה ניתן למצוא בחיפוש פשוט בגוגל).

 

מדריך, שים לב!

ככל שנשקיע בארגון החפצים בצורה אטרקטיבית יותר, נגרום לחניכים להתעניין יותר בדיון ולגלות מעורבות רבה יותר בו.

 

נבקש מהחניכים לעמוד ליד הארגז שהם בוחרים בשביל השגריר.

כל קבוצה שמתקבצת סביב כל ארגז תסביר מדוע בחרה דווקא בארגז זה, כהכרחי למשימה.

 

למדריך!

בנושאים כגון אלה יש נטייה להיסחף אחר ססמאות ואז פוחתת החשיבה העצמאית המסייעת להפנמת הרעיונות.

תפקידנו הוא לפתח דיון בין החניכים ולבקש מהם להתמודד עם עמדתם.

למשל, בשאלה זו, ייתכן שחניך יטען "ברור שתנ"ך, כי שם כתוב שארץ ישראל שלנו היא מהקב"ה".

עלינו להקשות על החניך, לדוגמא – אפשר לשאול אותו "לו היית ג'ורג' בוש, זה היה משכנע אותך?", "

האם נכון לבוא בטענה זו כלפי אומות העולם, או אולי זו טענה פנימית?",

שאלות כגון אלו יובילו את החניכים לברר באופן עמוק יותר את הטענות העולות.

חשוב להשתמש דווקא בטיעונים ההפוכים העולים מבין החניכים ולפתח דיונים בין החניכים לבין עצמם, בהנחייתנו, כמובן.

 

מתוך טיעוני החניכים בשלב זה ובשלב בחירת השגריר, נברר עם החניכים –

• מה נדרש כדי לבסס את ההכרה בזכותנו המלאה והמוחלטת על הארץ?

• מהי הנקודה המשמעותית ביותר שעלינו לפתח בבואנו לברר לעצמנו ולמתנגדים לדרכנו את נכונות זכותנו על הארץ?

 

נסביר כי בהתמודדות עם שאלה זו ישנם הרבה גישות וכיוונים –

היסטוריים, ביטחוניים, מוסריים, רגשיים ועוד. כולם יכולים להיות נכונים וצודקים.

אולם עלינו להבין מהו הבסיס, מהו היסוד, מהי התשתית החשובה ביותר.

 

נציג בפני החניכים את דברי הרב חרל"פ:

"כדי לסתום טענת אומות העולם שארץ ישראל היא שלהם, פתחה התורה בבראשית,

 וכמו שא"ר יצחק "לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם,

 שהיא מצווה ראשונה שנצטוו ישראל, ומה טעם פתח בבראשית משום "כוח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים",

 שאם יאמרו האומות לישראל, ליסטים אתם שכבשתם ארצות שבע אומות.

 הם אומרים להם כל הארץ של הקב"ה היא. הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו.

 ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו" (רש"י בראשית א', א').

 והאמירה הזאת היא תדירית,

 ובכל פעם שבני ישראל מתקרבים לארץ קודשם באים העמים וטוענים, ליסטים אתם, לנו הארץ ולא לכם.

 ורק כשישראל אוחזים בהכרת "כוח מעשיו הגיד לעמו", רק אז מסתתמות טענותיהם של העמים,

 וגם זאת היא מפלאי הפלאות, שלא נאמר "כוח מעשיו הגיד לעמים"

 כי אם "כוח מעשיו הגיד לעמו" שאם אך ישראל יודעים ומכירים את כוח מעשיו, כבר מסתתמות טענותיהם של העמים"

(הרב חרל"פ, "מי מרום" פ' ל"ג)

 

נשאל את החניכים – מה בעצם אומר לנו הרב חרל"פ?

מהי אותה נקודה משמעותית שמוכרחה להתחזק כבסיס לפעילותנו לשמירה על שלמות הארץ?

 

נבין עם החניכים כי האמונה שלנו, ההכרה שלנו, בזכותנו על הארץ שניתנה לנו מרבש"ע

כשהן עמוקות ומשמעותיות ומוטבעות בנפשנו, הן הן הנקודות העיקריות.

הכרה יסודית זו היא שתביא לחיזוק אמתי, מלא עצמה של זכותנו על הארץ.

כשנעמיק באמונתנו, באופן טבעי תיטמע הכרה זו של זכותנו גם בקרב המתנגדים מעמנו,

ולהבדיל – בקרב המתנגדים מאומות העולם!

 

בעצם בשביל לבחור בשגריר הטוב ביותר היינו צריכים לפתוח את הפתקים משלב הפתיחה של הפעולה,

שכל אחד נתבקש לרשום בהם מדוע הוא מאמין כי ארץ ישראל שייכת לנו.

זו הייתה אבן הבוחן הטובה ביותר!

עצמת אמונתו של כל אחד מאתנו בכך שארץ ישראל שייכת לנו, היא המדד הטוב ביותר, אם כך, לתפקיד השגריר.

ו

החשוב ביותר שנפנים כי כל אחד מאתנו הוא למעשה השגריר,

והאמונה הנחרצת שתתחזק בקרב עולמו הפנימי של כל-אחד – תתחזק ותעצים את ההכרה הלאומית והעולמית!

 

שלב זה מגמתו לברר ולחזק את הפנמת רעיון הפעולה בקרב החניכים.

נחלק לחניכים את הכרטיסיות הבאות ואת הקטעים המובאים בנספח 1.

איך נשכנע?

אז מה התשובה?

אז מה נחזק?

למה דווקא את זה?

'ארץ ישראל שייכת לעם ישראל'

נבקש מהחניכים לשאול את עצמם איזה קטע מעורר כל אחת מהשאלות, ואיזה מהם נותן מענה להן.

נבקשם ליצור תרשים זרימה מהשאלות ומהקטעים.

 

רצף אפשרי מוצע בנספח, אולם חשוב כי נהיה פתוחים לאפשרויות שונות של סידור הרצף כתרשים.

נסכם כי סוגיית ארץ ישראל והקשר שלנו אליה היא שאלה מהותית

ולכן התשובה עליה צריכה להיות תשובה מהותית ולא נסיבתית (היסטורית, ביטחונית וכו').

את התשובה המהותית הזו עלינו להשריש בתוכנו בעצמה שתאפשר לה בשלב הבא לצאת החוצה!