למה תנך?

עזרים-

• מצגת לשיתוף מסך /הקרנה בסניף
• לפעולה שמעבירים בסניף- מקרן. אפשר גם חפצים למשחק הזיכרון
• לפעולה שמעבירים בשבת בסניף – ליצור את המשחקים על בריסטולים. למשחק הזיכרון- להדפיס את התמונה או להביא הרבה חפצים.

שלב 1

מחלקים את השבט לשתי קבוצות, ירוקים ואדומים. (אפשר מראש להגיד לחניכים להחליף רקעים בהתאם לצבע הקבוצה)
המדריך מקריא שאלות, שהתשובות עליהן נמצאות בלוח הפיצוחים -שיקופית שלישית במצגת . החניכות צריכות למצוא את התשובה כמה שיותר מהר ולרשום אותה בצ’אט (או להגיד, מה שאתם מעדיפים) מי שעונה ראשון נכון, הקבוצה שהוא משויך אליה ‘מקבלת’ את המשושה. שימו לב, את המצגת משתפים לא ב’הצג הצגה’ אלא באופן כזה שאפשר לערוך אותה, כלומר להזיז את המשושים הירוקים והאדומים שנמצאים בערימה בצד ולכסות איתם את המשושים עם התשובות, לפי הקבוצה שקיבלה אותם.
משחקים או עוד שקבוצה הצליחה להשלים שורה או עד שסיימתם את כל הלוח (ואז סופרים לאיזה קבוצה יש יותר משושים) תלוי בסבלנות של החניכים.
תראו שאתם מצליחים להזיז את המשושים לפני הפעולה, שלא יהיו פשלות…

שאלות:

• ייעצה להכין עץ גבוה חמישים אמה – זרש
• שר צבא שאול – אבנר בן נר
• אשת לפידות – דבורה
• השיער שלו שוקל כמו מאתיים שקל באבן המלך – אבשלום
• שולח לשלמה עצי ארזים וברושים – חירם
  היחידה שניצלה בכיבוש יריחו – רחב
  נמצא בין צרעה לאשתאול – שמשון
  תבורך מנשים – יעל
  בן שבע שנים במולכו – יהואש
  הכניסה צרתה לביתה- רחל אימנו
  גובהו שש אמות וזרת – גוליית
  מלך שלם – מלכיצדק
  היה בשושן הבירה – נחמיה
  לבקש ממנו עצה זה כמו לשאול את דבר ה’ – אחיתופל
  נביאה בזמנו של ירמיהו – חולדה
  חובט חיטים בגת – גדעון
  ישכון באוהלי שם – יפת
  גר בארץ עוץ – איוב
  ה’ פוקח את עיניה כדי שתראה את הבאר – הגר
  בן אמיתי – יונה
  נזרק לגוב אריות- דניאל
  גם רצח וגם ירש – אחאב
  בת ירמיהו – חמוטל
  אמר את המשפט “אין כל חדש תחת השמש” – שלמה

מסכמים: אנחנו יודעים תנ”ך? כן? לא? כמה? למה?

למה חשוב לנו לדעת תנ”ך? – על זה נענה בחלק הבא של הפעולה.

שלב 2

משחקים משחק זיכרון – תמונה עם הרבה חפצים, מראים אותה לכמה שניות ואז הם צריכים לרשום בצ’אט כמה שיותר חפצים שהם זוכרים שהיו בתמונה.

שלב 3

שולה המוקשים – מחלקים אותם לשתי קבוצות, המדריך משתף את לוח המשחק. מטרת החניכים היא להגיע מקצה אחד של הלוח לקצה השני בלי לדרוך על מוקשים בכלל. החניכים  אומרים למדריך על איזה משבצת ללחוץ, ההתקדמות היא משמאל לימין, כל פעם מתקדמים שורה אפשר להתקדם או ישר או באלכסון, עד שמגיעים לקצה השני. החניכים בוחרים לאיזה משבצת ללכת הם אומרים את מספר המשבצת למדריך והוא לוחץ עליה וכך הם רואים אם זו משבצת ריקה -כלומר שאפשר להתקדם, או שזו משבצת עם פצצה – התור מסתיים, המדריך לוחץ על החץ בצד שמאל למעלה, ועכשיו תור הקבוצה השניה לנסות. וכך ממשיכים עד שאחת הקבצות מצליחה לסיים הכל מההתחלה ועד הסוף בלי לדרוך על מוקשים בכלל, רק על משבצות ריקות.

שלב 4. קטע:

יום אחד הוא קם בבוקר ולא זכר איך קוראים לו. ולא מה קרה לו אתמול. הוא לא זכר מה הוא עושה דווקא בבית הזה, לא זכר מה הוא צריך לעשות כשהוא קם בבוקר לכן הוא יצא לרחוב, לבוש עדיין בבגדים שישן בהם, וראה שיש שם עוד אנשים כמוהו. אז הוא חשב לשאול אותם, אולי יוכלו לעזור לו, הוא פנה לאחד מהם, וניסה להסביר לו שהוא צריך עזרה, אז האיש ההוא שאל אותו: “סליחה, מי אתה?!” אבל הוא לא זכר.

לסיכום

עושים 3 סבבים, בכל סבב עונים על השאלה “מי זה אני” כל פעם בדרך אחרת. מכוונים את החניכוים לדברים יותר עמוקים, חוויות שקרו להם בחיים וזכרונות שלהם.

למה אנחנו זוכרים?

אנחנו זוכרים דברים כדי לזכור מי אנחנו. כשאנחנו זוכרים דברים שקרו לנו בעבר אנחנו יכולים לדעת מי אנחנו ומה אנחנו עושים פה… אם אנחנו לא זוכרים מה קרה לנו אתמול, לא נזכור מי אנחנו היום.

הזכרונות שלנו זה מי שאנחנו בעצם.

תנ”ך זה זיכרון נצחי של עם הנצח. אם לא נדע תנ”ך – לא נדע מי אנחנו בכלל, לא נדע בשביל מה אנחנו פה, מה התפקיד שלנו, וממה אנחנו צריכים להיזהר (בשולה המוקשים בזכות זה שזכרנו מה עשתה הקבוצה הקודמת, ידענו לא ללחוץ על המוקש וככה כל פעם התקדמנו)