מחלקת הדרכה

נושא: מצוות
סוג פעילות: פעולה
מתאים לגיל: נווה-נחלה (ו-ח)
רמת פעילות: קלילה

עובדי ה’ באמת (פעולה)

מתאים ל: שבת, יום חול

מטרת הפעולה:

להבהיר ולחזק את תפקידינו בתנועת אריאל כתנועה ששואפת להגשים את התורה בכל תחומי החיים.

מהלך הפעולה:

בירור המקום שלנו במרקם ובקבוצות הקיימות בעם ישראל.
שמים על הרצפה תמונות של סוגי כיפות שונים (או כיפות אמיתיות) כל אחד צריך לבחור איזה כיסוי ראש הכי מדבר אליו והוא הכי מזהה בו את עצמו ולמה.
(ברסלב, פאת רסטות, כיפה שחורה, בוכרית, גבעונים, כיפת השמיים וכיד הדמיון הטובה…)
מתוך הדיון שיעלה ננסה להבהיר מי אנחנו ומה התרומה שלנו כציבור לעם ישראל.
 
מקריאים את הקטע של הרב אלי סדן [ נספח 1 ]
 
בשונה מהחילונים- אנחנו שומרי תורה ומצוות, ובשונה מהחרדים- אנחנו יותר פתוחים לעמ”י על שלל גווניו.
אז מה אנחנו?!
אנחנו עובדי ה’!
אנחנו רוצים לעבוד את ה’ עד הסוף ולקיים את מצוותיו בלי פשרות.
המטרה של תנועת אריאל היא ליצור חיים הנובעים מתוך האמת של התורה.
 
משחקים “שפן- מה?!”
כל משתתף מחזיק חפץ ביד [לדוג’- שעון] ואז אומרים ‘שלוש, ארבע' ומתחילים כולם יחד.
כל אחד מגיש ליושב משמאלו את החפץ כאשר הוא אומר את שם החפץ[לדוג’- “שעון!”]
לאחר מכן פונים למשתתף מימין [שהרגע הגיש לנו חפץ..] ושואלים אותו “מה?!”
פונים שוב ליושב משמאל ועונים לו על שאלתו באמירת החפץ בשנית [לדוג’- “שעון!”]
לאחר מכן פונים בשנית למשתתף מימין [שהרגע אמר לנו שוב מה החפץ שלו..] ושואלים אותו “מה?!”
פונים פעם אחרונה ליושב משמאל ועונים לו על שאלתו באמירת החפץ [לדוג’- “שעון!”]
ואז לוקחים את החפץ מהמשתתף הימני [ובמקביל מעבירים את החפץ שלנו למשתתף משמאל..] ואומרים “אהההה- נעל!” [ואומרים בקול את שם החפץ שקיבלנו…]
וככה עושים סבב עד שכל חפץ חוזר לבעליו…
[נשמע קצת מסובך- בכלל לא! זה עם רעש ובלאגן והרבה צחוקים..]
 
מסבירים שלפני כל דבר שאנחנו עושים אנחנו צריכים לבדוק אם הוא בסדר והאם הוא מתאים לדרך ה’ שלנו ולא לקחת שום דבר כמובן מאליו. כל דבר דורש בדיקה ובירור.
 
אפשר גם לשחק “מלך האוכל” בוחרים חניך ומכתירים אותו כ’מלך האוכל’ והוא עומד בקו הסיום. כל שאר החניכים עומדים בשורה בקו ‘ההתחלה’.
כל חניך בתורו זורק שם של מאכל. והמלך מחליט כמה הוא אוהב את המאכל שנאמר, ואומר לחניך להתקדם כמות צעדים שמתאימה לכמות האהבה לאוכל (לדוג’ אוהב מאוד פיצה- 4 צעדים, לא אוהב בכלל פיצה- 0 צעדים, אוהב קצת- 2 צעדים)
גם המשחק הזה מראה לנו את החשיבה לפני כל צעד.
מהפכת הקודש!
הבנו שלפני כל צעד שלנו צריך לבדוק אם הוא מתאים לעבודת ה’ שלנו. אבל מה אם דברים שכבר קיימים? אינטרנט? קולנוע? וכו’..
כל דבר בעולם הוא כלי. השאלה היא מה מכניסים אליו! אם מכניסים אליו תורה, מצוות, עבודת ה’ וערכים- אז הוא דבר חיובי שכדאי להשתמש בו.
אבל אם חלילה הוא מלא בדברים שרחוקים מעבודת ה' ואף נוגדים את דרכה עלינו להתרחק ממנו.
תפקידינו הוא להסתכל על המציאות ולחפש את הכלים ולנסות לקדש אותם, להכניס בהם קדושה ובכך לרומם אותם למקום חיובי ונעלה.
ודרך הכלים האלו להפיץ את התורה והמצוות לכלל העם. ובכך לא להסתגר בתוך עצמינו אלא להתחבר לשאר עמ”י ולרוממו.
 
מציגים כרטיסיות [ נספח 2 ] עם ‘כלים’ ומנסים לראות איך משתמשים בהם בצורה חיובית.
אנחנו עובדי ה’ ורוצים ללכת בדרך ה' בכל נקודות חיינו. מתוך כך אנחנו צריכים לעשות 2 דברים מרכזיים:
דבר ראשון לבדוק לפני כל מעשה והחלטה אם היא לשם שמיים ואם היא בדרך התורה.
ו דבר שני זה להסתכל על המציאות הכוללת, על העולם, ולהשתמש בכלים שנמצאים כדי להפיץ ולהוסיף קדושה בעולם.
לא לראות בתורה משהו שמצמצם ומגביל את החיים אלא דרך חיים ומשימה לכל חיינו.

נהנתם מהתוכנית? נשמח לתגובה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

קבצים מצורפים

פוסטים נוספים

משחקים

זאזו

משחק שבו כל החניכים יושבים במעגל על כיסאות, יש חניך שעומד באמצע ומנסה להתיישב על כסא ריק ומטרת החניכים לא לאפשר לו לשבת

נקיון יסודי מבחוץ ומבפנים

יש אנשים ששואלים למה הנשים מנקות את כל האבק של הבית ביחד עם החמץ? וכי אי אפשר לעשות זאת בזמן אחר? למה דווקא עכשיו, הרי "אבק זה לא חמץ"?