הרב קנייבסקי זצ"ל

נולד בפינסק, אז בפולין, בנם הבכור של הרב יעקב ישראל קניבסקי ("הסטייפלר") ופעשא מרים, אחותו של החזון איש. אביו שימש סנדק בברית המילה שלו וקרא את שמו שמריהו יוסף חיים, על שם שני סביו, הרב שמריהו יוסף קרליץ רבה של קוסובה והרב חיים פרץ קניבסקי. בא' בניסן תרצ"ד (1934) עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישבו בבני ברק. בתחילה התגורר עם משפחתו בבית דודו, החזון איש. מאוחר יותר עברו לדירה סמוכה בשכונת גבעת רוקח. כאשר עבר החזון איש לשכונת זכרון מאיר עברה אף משפחתו להתגורר בסמיכות אליו.

למד ב"תלמוד תורה רבי עקיבא – מרכז" וכן למד עם אביו את רוב מסכתות הש"ס. בגיל עשר החל ללמוד בישיבת תפארת ציון בבני ברק, שם למד אצל הרב מיכל יהודה ליפקוביץ שהחל למסור שיעורים בישיבה. לאחר שש שנות לימוד בתפארת ציון, ביקש אביו שיבוא ללמוד אצלו בישיבת בית יוסף, שם למד אצלו זמן אחד את מסכת יבמות. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה בראשות רבי ראובן כץ. בשנתו הראשונה שם, בגיל 17, סיים לראשונה את כל התלמוד הבבלי. במשך שנתיים שמע שיעורים מהרב אלעזר מנחם מן שך, שכיהן כר"מ בישיבה, וכן שמע שיעורים מהרב אליהו דושניצר, שכיהן כר"מ ומשגיח בישיבה. בשנתו האחרונה בישיבה שמע שיעורים מהרב יחיאל מרדכי גורדון שמונה לראש הישיבה באותה שנה. מדי שבוע היה חוזר לביתו לקראת שבת אז למד תורה מדודו החזון איש. בעת לימודיו בישיבת לומז'ה פרצה מלחמת העצמאות וכל תלמידי הישיבה גויסו לשמירה בחזית המצרית, עם מקלות ואבנים בלבד. הרב שמואל גרוסברד, שמונה למפקדם, הורה לתלמיד הצעיר לעלות עם גמרתו לראש הגבעה, שם למד עד לסיום הקרבות.

בז' בכסלו תשי"ב (דצמבר 1951) נשא לאישה את בת שבע אסתר, בתו של הרב יוסף שלום אלישיב. השדכנים היו הרב בן ציון ברוק, ראש ישיבת נובהרדוק בירושלים, והחזון איש, ששיבח במכתב את החתן והכתירו בתואר "מרא דכולא תלמודא" (אדון התלמוד כולו). בסידור הקידושין כובד רבי ראובן כץ. בני הזוג התגוררו בפתח תקווה מספר חודשים והוא המשיך ללמוד בישיבת לומז'ה. לאחר מכן עברו לבני ברק וחלקו דירה משותפת עם משפחות הרב נסים קרליץ, הרב עמרם זקס והרב דב וינטרוב, כאשר כל משפחה התגוררה בחדר אחד והמטבח היה משותף לכולם. בהמשך עברו לדירה מורחבת יותר שחלקו עם משפחת הרב פנחס שרייבר. בבני ברק החל ללמוד בכולל "עטרת יוסף", שלימים נקרא כולל חזון איש. הוא למד שם במשך עשרות שנים.

בתום השבעה לפטירת אביו, באב תשמ"ה (1985), הספיד הרב שך את האב בהיכל ישיבת פוניבז' ואמר כי "הניח בן כמותו".