חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
כריכה חוברת חודש ארגון פג בנות

מחלקת הדרכה

נושא: ארץ ישראל
תת נושא: ארץ ישראלגלות וגאולה
סוג פעילות: ישיבת / לימוד צוות, מקור
מתאים לגיל: חב"ב (ט ומעלה)
רמת פעילות: יום חול, עמוקה, שבת

קטעים בנושא- בציפיה לבנין אריאל?

שבוע ראשון – בציפיה לבנין אריאל?

רציונאל:

בשבוע הראשון נרצה להבין בכלל מה הכוונה במושג “גאולה”. נתחיל בהעלאת שאלות בהקשר לגאולה-

האם אנחנו בגאולה, מה הכוונה כשאומרים “גאולה”? האם זה רק בניין מקדש ממשי? או משהו אחר? האם זה מעניין אותנו? קשור לחיים שלנו? אנחנו רוצים את זה? בעצם – נעורר את הנושא אצל החניכות וניצור אצלן מוטיבציה ורצון להבין את הדבר אליו אנו שואפים.

בשלב הבא ננסה להבין מה באמת האופק אליו אנו צועדים, נבין שהגאולה היא תהליך שבסופו נגיע אל

מציאות של עולם מתוקן יותר. נלמד איזה עולם מתוקן מצפה לנו- מה מיוחד בעולם עם בית מקדש- חיים

בהם הקודש מרגיש בבית, חיים שבהם הגוף והרוח לא במלחמה אלא בשלום ביניהן. מציאות של השגחת ה’ גלויה עלינו, מקדש כשגרירות אלוקית בעולם. ננסה להבין למה אנחנו שואפים להגיע לשם..

לאחר מכן- נבין שכיום זכינו לחיות בדור שהוא חלק מתהליך הגאולה, ואנחנו בדרך אל הדבר הגדול. על הדרך הזו נרחיב בשבוע הבא.

 

או בקיצור:

א. מהי גאולה- בתפיסה שלנו הראשונית

ב. מהו העולם המתוקן אליו צועדים

ג. הבנה שאנחנו בעיצומה של הצעידה לשם

 

  1. ישעיהו / פרק ב’ פס’ א-ה

“הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר חָזָ֔ה יְשַֽׁעְיָ֖הוּ בֶּן־אָמ֑וֹץ עַל־יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלִָֽם׃ וְהָיָ֣ה ׀ בְּאַחֲרִ֣ית הַיָּמִ֗ים נָכ֨וֹן יִֽהְיֶ֜ה הַ֤ר בֵּית־ה’ בְּרֹ֣אשׁ הֶהָרִ֔ים וְנִשָּׂ֖א מִגְּבָע֑וֹת וְנָהֲר֥וּ אֵלָ֖יו כָּל־הַגּוֹיִֽם׃ וְֽהָלְכ֞וּ עַמִּ֣ים רַבִּ֗ים וְאָמְרוּ֙ לְכ֣וּ ׀ וְנַעֲלֶ֣ה אֶל־הַר־ה’ אֶל־בֵּית֙ אֱלֹהֵ֣י יַעֲקֹ֔ב וְיֹרֵ֙נוּ֙ מִדְּרָכָ֔יו וְנֵלְכָ֖ה בְּאֹרְחֹתָ֑יו כִּ֤י מִצִּיּוֹן֙ תֵּצֵ֣א תוֹרָ֔ה וּדְבַר־ה’ מִירוּשָׁלִָֽם׃ וְשָׁפַט֙ בֵּ֣ין הַגּוֹיִ֔ם וְהוֹכִ֖יחַ לְעַמִּ֣ים רַבִּ֑ים וְכִתְּת֨וּ חַרְבוֹתָ֜ם לְאִתִּ֗ים וַחֲנִיתֽוֹתֵיהֶם֙ לְמַזְמֵר֔וֹת לֹא־יִשָּׂ֨א ג֤וֹי אֶל־גּוֹי֙ חֶ֔רֶב וְלֹא־יִלְמְד֥וּ ע֖וֹד מִלְחָמָֽה׃ בֵּ֖ית יַעֲקֹ֑ב לְכ֥וּ וְנֵלְכָ֖ה בְּא֥וֹר ה’׃”

 

שאלות לדיון:

  • אילו תחומים בעולם יהיו מתוקנים באחרית הימים?
  • מה יהיה מרכז העולם בגאולה?
  • מה יהיה תפקיד המרכז הזה ביחס לעולם כולו?

 

  1. הרב יהושע שפירא / כתבה מתוך “קרוב אליך”
    מה יקרה בימות המשיח?

כבר אמר הרמב”ם שדברים אלו “לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו”. יחד עם זאת, הידיעה הכללית על ימות המשיח היא חשובה עד אין חקר וכבר הרמב”ם קבע אותה כאחד מי”ג עיקרי האמונה, מפני שהאמונה בטוּב האלוקי מחוברת באופן עמוק לוודאות ולביטחון שהעולם הולך אל הטוב השלם.

עיקר הציפייה לביאת המשיח היא ציפייה לזמנים שבהם הטוב יושפע בעולם ולא יהיו בו קנאה, שנאה ותחרות. הטוב, במובנו העמוק והאמיתי של דבקות אלוקית וקרבת אלוקים, יהיה האור שמאיר את כל הברואים. העתיד המופלא הזה אינו רק סיפור על מה שיהיה אלא גם על עומק האמונה שלנו היום, מפני שהיא קושרת אותנו אל הטוב השלם עוד לפני שהוא הגיע. וזהו מיסודות אמונתנו בה’ יתברך, שהרע בעולם הוא חולף וזמני וגם הוא נועד לטובה, וסוף הטוב להאיר באופן שלם מופלא ונשגב מדעתנו.

יש כל כך הרבה דעות מה יהיה באחרית הימים. במי להאמין?

התורה אומרת: “תמים תהיה עם ה’ אלוקיך”, ופירש רש”י: ולא תחקור אחר העתידות. על כגון זה אומר הרמב”ם שהעניינים הללו – לא ידעם אדם עד שיהיו. הציפיה להאמין באחרית הימים היא לקחת את האחריות לידיים שלנו בנוגע למה שבידינו לתקן, תוך הבנה שאת העולם מנהלת הנהגה אלוקית מעל ומעבר ליכולות השגתנו, ובוודאי ש”יש על מי לסמוך” .

יחד עם זאת, חכמים סימנו קווים של אותו הטוב העתידי, כל אחד על פי דרכו, וצריך לדעת שחלק מהנאמר בעניין אינו אלא משל וחידה ולא סיפור דברים עובדתי. כמו כל דבר בתורתנו הקדושה, גם בכך יש חילוקי דעות, אלא שדווקא בנושא זה יש מקום גדול לומר שה’ בגודל טובו יכלול את כל הגוונים של אותו טוב אלוקי שלם שאליו אנו מצפים.

 

  1. הרב אורי עמוס שרקי / מהי גאולה?

בתורה הביטוי ‘גאולה’ פירושו שחרור מתחת שלטונו של אדם אחר. כך, למשל, בספר ויקרא (פרק כה) מדובר על גאולת קרקע: “וְאִישׁ כִּי יִמְכֹּר בֵּית מוֹשַׁב עִיר חוֹמָה וְהָיְתָה גְּאֻלָּתוֹ עַד תֹּם שְׁנַת מִמְכָּרוֹ יָמִים תִּהְיֶה גְאֻלָּתוֹ, וְאִם לֹא יִגָּאֵל עַד מְלֹאת לוֹ שָׁנָה תְמִימָה” וגו’ .

ואכן, הרמב”ם פוסק (הל’ מלכים יב, ב): “אמרו חכמים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכויות בלבד”, כלומר ההבדל היחיד בין גלות לבין גאולה בא לידי ביטוי בעצמאות מדינית בלבד. כך כותב הרמב”ם גם בהקדמתו לפרק ‘חלק’: “ימות המשיח הוא זמן שתשוב המלכות לישראל ויחזרו לארץ ישראל”, ובהל’ תשובה (ט, ב): “ימות המשיח הוא העולם הזה ועולם כמנהגו הולך אלא שהמלכות תחזור לישראל וכבר אמרו חכמים הראשונים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד”.
קיצורו של דבר, כאשר התורה וחכמי ישראל דיברו על גאולה – הם התכוונו, ראשית כל, לקיבוץ גלויות וליציאה מעבדות לחירות. כל המשמעויות המיסטיות אותן מייחסים לגאולה הן רק מתלוות לכך.

ואכן, רבי שמעון בן צמח דוראן, מגדולי רבני אלג’יריה, כתב בספרו “קשת ומגן” שהנוצרים חושבים שהנפש יורשת גיהנם ולכן הם מצפים למשיח שיגאל את הנפש, אבל אנו, עם ישראל, שנפשנו נגאלה במצרים, מצפים למשיח שיגאל את הגוף – “ואין המשיח בא אלא להושיע הגופות כדעתינו” (קשת ומגן, ברלין תרמ”א, עמ’ 3), כלומר משיח שיוציא אותנו תחת עול הגויים.

אכן, בתוך מושג ה’גאולה’ מבחין הרמב”ם בין ‘ימות המשיח’ לבין ‘המלך המשיח’, כאשר ‘המלך המשיח’ זו אישיות פוליטית המולכת על ישראל, אבל ‘ימות המשיח’ זו תקופה גדולה ורחבה שבה עם ישראל ישוב ויתקבץ אל ארצו ויקים בה את מדינתו.

לפי זה, אם נרצה לכתוב את קורותיו של עם ישראל, נציין:

תאריך לידה – ט”ו ניסן ב’תמ”ח (יציאת מצרים).
תאריך חתונה – ו’ סיון ב’תמ”ח (מתן תורה).

תאריך פטירה – ט’ מנחם אב ג’של”ח (חורבן בית ראשון).

תאריך תחייה – ה’ אייר תש”ח.

מי שדיבר על כך במפורש הלא הוא הנביא יחזקאל ב’חזון העצמות היבשות’ (פרק לז) – ראה על כך רבי יהודה הלוי, ספר הכוזרי ג, יא; הגאון רבי אליהו מוילנא, ליקוט הגר”א שבסוף ספרא דצניעותא.

ואכן, להלכה נפסק בשולחן ערוך (אורח חיים תקסא, א): “הרואה ערי יהודה בחורבנן אומר ‘ערי קדשך היו מדבר’ וקורע”. מתי העיר נחשבת לחרבה ומתי לא? וכותב המשנה ברורה (סק”ב): “בחורבנן – אפילו יושבין בהן ישראל, כיון שהישמעאלים מושלים עליהם מקרי בחורבנן”. כלומר, הגדרת החורבן תלויה בשלטון!

קיצורו של דבר, הגדרת גלות והגדרת גאולה – תלויות בשאלה האם השלטון הוא שלטון ישראל או לא.

 

  1. הרב בלייכר/ משל הלידה
    מסופר על ספינה שהתרסקה בים ומהספינה ניצלו ילד וילדה שהגיעו לאי בודד, הילד והילדה גדלו והתפתחו בטבע ונהיו בריאים וחזקים. כעבור זמן, כשגדלו הילדים, התעברה האישה, והחלה להשמין ולהקיא, וככל שעבר הזמן נהייתה יותר ויותר חלשה. הזוג, שלא ידע מה זה הריון ולידה היו בטוחים שהנה, חלתה האישה במחלה קשה, הזמן עובר והמצב מתדרדר, והנה מגיעים הצירים ושניהם בטוחים שהאישה עומדת למות, הכול כואב ומיוסר ושניהם בוכים ולחוצים, עד שלפתע פתאום, מתוך כל הצער והייאוש – נולד תינוק.  חיים חדשים יצאו לאוויר העולם. ורק אז הבינו שכל החולי והקושי היה חלק הכרחי מתהליך הלידה.

האיש והאישה היו זקוקים רק לדבר אחד: למיילדת. מיילדת שתדע שכל הכאב והייסורים לא מובילים לגסיסה ומוות, אלא בעצם מובילים ליצירת חיים חדשים ושלמים. מיילדת שתיתן יד ליולדת ותגיד לה שאומנם זה כואב, אך זה הכרחי וכדאי, כי הנה, תינוק נולד!

אומר הר’ קוק: דורנו זקוק למיילדת, זקוק לאמונה, ידיעה ברורה שכל הכאב והייסורים, הפיגועים והתופת העוברים עלינו אינם ייסורים שסופם כליון! להיפך, אלו ייסורים שסופם לידה, עליה למדרגה אחרת לגמרי, מצב חדש לעם ישראל. עלינו להרבות באמונה, וכשיודעים את התכלית יש יותר כוח ואמונה בדרך, צריך לדעת שאנו בדור של לידה- גאולה!

 

שאלות לדיון:

  • מה בא ללמד אותנו המשל?
  • מדוע חשובה המיילדת? הרי תהיה לידה בכל מקרה- גם אם היא תהיה וגם אם לא..?

נהנתם מהתוכנית? נשמח לתגובה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

קבצים מצורפים

פוסטים נוספים

ארץ בה נחיה (פעולה)

פעולה על ארץ ישראל שנבחרה עבורנו על ידי הקב"ה, והיא המתאימה ביותר לעם, ורק כאן יוכל עמנו להתפתח כראוי.

דילוג לתוכן