מטרת הפעולה:
החניכים יבינו ששינוי איכות הסביבה היא לא רק אצל מבוגרים או אנשים חיצוניים.. זה מתחיל אצל כל אחד מאיתנו ובכל גיל.
עזרים:
- רשימת משימות
- פאזל מחולק ל-X חתיכות- בצד אחד שלו תמונה של אדם. בצד שני שלו תמונה של כדור הארץ (נמצא בקבצים המצורפים בצד העמוד)
כמות החתיכות תלויה בכמות המשימות שאתם רושמים. - צ’ופר- האב והבן.
מהלך הפעולה:
נכין חלקים של פאזל ונחביא אותם במקומות שונים בסניף.
נספר לחניכים שיש X (כמספר המשימות רשמתם) חלקי פאזל מוחבאים בסניף ועליהם למצוא אותם.
כל פעם שחניך מוצא חלק נעצור את החיפוש ונבצע את המשימה.
לאחר שנמצאו כל החלקים של הפאזל וכל המשימות בוצעו ניתן לחניכים להרכיב את הפאזל על הצד של הציור של האדם.
לאחר מכן נבקש מהן שיהפכו את הפאזל כאשר הוא מחובר, בצד השני יחשף ציור של כדור הארץ
נקריא להם את הקטע הבא:
אב ובן מתחיל בך.
צ’ופר:
אב אחד היה טרוד בעבודת ויום אחד, בנו בן ה-7 פלש למקום ההתבודדות שלו, נחוש לעזור לו בעבודתו. המדען, עצבני בגלל ההפרעה, ניסה שהילד ילך למקום אחר. כשראה שזה בלתי אפשרי להוציא אותו משם, חיפש משהו שיוכל לספק לילד תעסוקה, ויסיח את דעתו.
הוא הוציא מאיזו חוברת דף עם מפת העולם, גזר אותה להמון חתיכות, ונתן לילד יחד עם גליל נייר דבק, ואמר לו: “אתה אוהב פאזלים, נכון? אז אני אתן לך את העולם לתקן, הנה העולם כולו מפורק, נראה אם אתה יכול לתקן. תעשה את זה לבד לבד”.
הוא חשב שלילד יקחו ימים עד שיצליח להרכיב את המפה, אבל כמה שעות לאחר מכן, כבר שמע את קולו של בנו קורא לו ברוגע “אבא, סיימתי, הצלחתי להרכיב הכל”. בהתחלה, האב לא האמין: זה לא ייתכן, שבגיל שבע יוכל הילד להרכיב מחדש מפה שמימיו לא ראה!!! אבל הוא הניח את רשימותיו, וניגש לבנו, כשהוא בטוח שהוא הולך לראות עבודה מבולגנת…
להפתעתו, המפה הייתה מושלמת, כל החתיכות היו במקומן. איך זה ייתכן? איך הוא עשה את זה? “אתה לא ידעת איך נראה העולם”, אמר המדען לבנו, “איך הצלחת?”
“אבא”, אמר לו הילד, “אני אמנם לא ידעתי איך נראה העולם, אבל כאשר תלשת את הדף מן החוברת, ראיתי שבצדו השני יש תמונה של אדם. כשנתת לי את העולם לתקן, אני ניסיתי, אבל לא הצלחתי. זה היה הרגע שבו נזכרתי בתמונה של האדם מהצד השני, הפכתי את כל החתיכות, והתחלתי לתקן את האדם, שאני יודע איך הוא אמור להיות. כשהצלחתי לתקן את האדם, הפכתי אותו, וראיתי שהצלחתי לתקן את העולם…”
סיכום:
נסכם לחניכים שיש לכל אחד מאיתנו השפעה על כדור הארץ וזה תלוי במעשים היום יומיים שלנו ובאילו שנראים פחותים לכאורה- אם ללכת ברגל או לנסוע באוטו לבית ספר? אם למסור את החולצה שקטנה לך או לזרוק לפח? אם לזרוק את הקופסת כריות לפח או לפח מחזור מיועד וכו.
וכבר בגיל שלנו יש לנו אפשרות להשפיע מה יהיה לנו שנגדל ומה יהיה לדורות אחרנו. נאמר להם ש-ה’ יתברך נתן לנו את הארץ ל”עובדה ולשומרה” וכפי שאנו נהנים ממנה עכשיו עלינו לשמור ולדאוג גם לדורות הבאים אחרינו שיוכלו להנות ממנה- כפי שראינו בסיפור של חוני המעגל.
