נכנסים להדריך את שבט יסוד

מדריכות שבט יסוד!!

אז הנה זה קורה… הרגע שהולך להפוך את החיים שלכן לשנתיים הבאות…

אתן נכנסות להדרכה!!

ובשביל שהתקופה הזו תתחיל בצורה הכי טובה וכיפית שיכולה להיות, ריכזנו לכן כאן כמה עצות וטיפים שלנו הם עזרו. מקוות ממש שגם לכן… כמובן שאלו רק עצות וטיפים. אתן ממש לא חייבות להשתמש בכל מה שכתבנו. זה נטו בשביל לעזור, כלומר שאם זה לא עוזר, אתן לא חייבות לעשות את זה… 😉 אנחנו רוצות לציין שחלק מהדברים לא בהכרח מתאימים לכל סוג של שבט. לנו היה שבט פעיל, תוסס ונמרץ של 30 בנות… לא בטוח שהכל יתאים לשבט שלכן. פשוט תראו מה כן ומה לא… אז יאללה, בואו נתחיל!

אופי השבט:

• שבט צעיר זה פשוט דבר חמוד! הן מגיעות בהמוניהן, הן זורמות, הן מצחיקות, הן מעריצות בטירוף והן מוכנות לצרוח מוראלים כל החיים. יש רק בעיה אחת: הן באות פעם ראשונה לסניף. אין להן שום מושג מה זה אומר, מה עושים בסניף ואיך קוראים לכל המושגים הזרים האלה שלכולן הם נראים מובנים מאליהם. אז כדאי לכן לעשות סוויץ’ במחשבה ולבוא בגישה שכל מה שידעתן עד היום לגבי סניף- נמחק! תסבירו להן מאפס; מה זה שבט, מה זה הסניף ומה זו התנועה. מי המדריכות רק שלהן (אתן) ומי המדריכות של שאר הסניף. תסבירו מי הקומונרית ומה זה אומר שהיא עושה, תפרטו מה זה חודש אירגון ומה זה מסעות ומחנות… בקיצור- הכל!! זה ממש ממש יעזור להן להשתלב בסניף בצורה הכי טובה.
• שבט צעיר הוא כמו פלסטלינה. איך שאתן מעצבות אותו- ככה הוא יראה לאורך כל השנים. ממש ככה. תבינו איזו אחריות מטורפת יש לכן בידיים!! זה הגיל הכי משמעותי שאפשר להדריך כי האופי של השבט מתעצב עכשיו ובערך ככה הוא יישאר. לכן חשוב שתעצבו אותו נכון. ואיך עושים את זה?
• בשבט צעיר יש בדר”כ המון אנרגיות ומרץ, וכדי שיצא מזה טוב ולא חלילה ההיפך, אתן צריכות להציב להן גבולות ברורים ובאמת לעמוד בהם. כדאי לכן להחליט יחד מה הכללים שאתן עומדות עליהן, וכמובן לידע את החניכות. הן עלולות לבחון אתכן בהתחלה אם אתן עומדות בכללים שהצבתן- אל תיכנעו! גם אם אתן מפחדות להיות קשוחות מידי בהתחלה, אל תוותרו. הן צריכות את הגבולות האלה. ברגע שהן יבינו שאתן באמת עומדות בכללים שהצבתן, הדרך תהיה קלה כי הן פשוט יצייתו לכללים האלה ולא יפרו אותם יותר (בעז”ה). חשוב מאוד מאוד שתוודאו שאתן מציבות כללים שבאמת תוכלו לעמוד בהם ולא מאיימות בדברים שלא תוכלו לקיים… אל תחששו להיות קשוחות מידי, החניכות צריכות את זה. אחרת יש בלאגן אטומי, מריבות, צעקות, והבנות פשוט לא יאהבו יותר לבוא לסניף! תזכרו תמיד שזה לגמרי בשבילן.
• מצד שני, שבט צריך מדריכות כיפיות ושמחות, שזורמות איתן וצוחקות איתן, צועקות איתן מוראלים ומשתגעות איתן (כמובן עד לגבול מסויים). פשוט לא להיות כבדות מידי. למצוא את האיזון בין לעמוד על הכללים לבין שמחה וזרימה. זו הנוסחה בשביל מדריכה מוצלחת.
• בשבט צעיר יש מלא מרץ, ומצד שני אין להן המון סבלנות. לכן, כדאי לשכוח מפעולות של ישיבה על הרצפה ודיון- הן לא שורדות את זה… הן לא יהיו מסוגלות לשבת פעולה שלמה. הן צריכות בכל פעולה משחק או שניים שיוציאו מהן מרץ, למשל משחקי ריצה או כדור, ואחר כך אין בעיה לעשות משחק בישיבה, סיפור או מתודה כלשהי אחרת. (כמובן תבדקו, יש מצב ש’נפלתן’ על שבט יחסית בוגר, שדווקא יעדיף כאלה פעולות… תנסו ותראו. אחרי כמה פעולות כבר תדעו בעצמכן מה האופי של השבט).
• מצטיינות: בגיל הזה, הבנות מסוגלות לעשות הכל בשביל להיות “מצטיינת” או בשביל לקבל איזשהו ממתק קטן. זה כלי מאוד יעיל- בשבת למשל, בשביל להחדיר בהן את החשיבות של שלושת חלקי הסניף, עשינו להן בכל שבת מצטיינת מפקד-תפילה-פעולה. רק מי שהצטיינה בשלושת החלקים ביחד, קיבלה את ההפתעה. בכל מוצ”ש היינו מכריזות מי המצטיינת וזה ממש עזר. אתן מוזמנות לעשות את זה גם או להמציא דברים אחרים שאפשר להצטיין בהם, אם אתן רוצות… כמובן שאפשר גם להגיד בסודי סודות בתחילת הפעולה לבת ספציפית (שאתן חוששות שהיא תפריע) שיש לכן בתיק משהו מתוק בשביל בנות שמתנהגות יפה ושבסוף הפעולה אתן תבדקו אם מגיע לה גם… אתן לא תבינו איך היא כל כך בשקט😉
• קשר עם האימהות: ממש ממש חשוב! מן הסתם דרכן אתן מודיעות לבנות על הפעולות, אבל כדאי שזה לא יסתכם בזה. תשתפו אותן מידי פעם מה הולך טוב, תשלחו תמונות, או כל דבר אחר… וכמובן שאם חלילה יש איזו בעיה שבטית שאתן לא ממש מצליחות להשתלט עליה, אל תהססו לכתוב הודעה להורים ולבקש מהן עזרה… זה מעלה ממש את רמת היחסים ביניכן וכך הן יהיו פתוחות יותר לשמוע בקשות ספציפיות או אם חלילה בת מסויימת מפריעה מאוד, אתן תוכלו לדבר עם אמא שלה על זה והיא כבר תהיה לצידכן.
• כמובן שאתן יכולות לסמוך על הבנות. אם יש בעיה עם מישהי מסויימת, אל תפנו ישר לאמא שלה, אלא קודם תדברו איתה, תסבירו לה מה לא טוב במה שהיא עושה (רצוי בנוסח: “כשמדברים באמצע שאני מסבירה מה שעושים במשחק, זה מאוד מפריע לי” ולא “את כל הזמן מדברת בפעולות ואת נורא מפריעה ככה”) ותסבירו לה איך להשתנות. תבהירו גם מה תהיה התוצאה (לא עונש, תוצאה) במידה וזה לא ישתנה. תראו לה שאתן מאמינות בה כי היא מהממת ואלופה ואתן בטוחות שהיא תצליח. (פה אפשר גם להכניס את הקטע עם הטופי שמחכה בתיק לבנות המצטיינות, אבל זה סוד אז שלא תגלה). רק אם כל זה לא עזר, אז זה הזמן לפנות להורים.

לקראת שביעית…

• אתן עומדות להדריך לאורך כל כיתה י”א. נכון, זה נשמע מטורף, נכון, זה נשמע בלתי אפשרי, במיוחד עם כל הבגרויות וכו’… אבל זה בהחלט אפשרי. וזה ממש עוזר להשתחרר מהלימודים ופעמיים בשבוע לעשות משהו של נתינה ושל שמחה, משהו כיף. תזכרו את זה כל הזמן.
• יש מדריכות שנכנסות להדרכה ולא מספיק מבינות שזה אומר להתחייב לעשות פעולה בכל אמצע שבוע ובכל שבת. ולכן הן פשוט עושות פעולה רק “כשמסתדר להן” או “כשנוח להן”. אנחנו מאמינות שזו לא הדרך הנכונה. החניכות צריכות קביעות, פעולה בכל שבוע ובכל שבת. אם אחת לא נמצאת למשל בשבת בבית, אז המדש”ית עושה פעולה לבד או שמוצאים מחליפה, כנ”ל אם שתיכן לא יכולות. באמצע שבוע מוצאים יום ששתיכן יכולות, ואם לא אז רק אחת עושה… זה באמת נשמע מטורף, במיוחד עם כל העומס הלימודי ובמיוחד במיוחד בכיתה י”א, אבל תאמינו לנו שזה אפשרי, וגם בשבילכן זה טוב, להתנתק קצת מהלימודים ולעשות משהו כיפי ומשחרר. (לנו עזר מאוד בתחילת כל מחצית לקחת את לוחות המבחנים ולסמן מתי נעשה פעולה בכל שבוע, אתן מוזמנות בשמחה לעשות את זה גם).
• כשאתן בשביעית החניכות שלכן בכיתה ד’. הן כבר גדולות יותר וזו ממש הזדמנות בשבילכן לתת להן גם חלק מהאחריות לעשות דברים בעצמן. אתן תופתעו מהיצירתיות והכישרון של החניכות שלכן. חודש אירגון למשל- הזדמנות מטורפת בשבילכן לתת להן אחריות, לחלק לוועדות ולעבוד יחד איתן… זה קשה יותר אבל הסיפוק מזה הוא פשוט מ-ט-ו-ר-ף-!-!-! אחרי החודש אירגון, כשיתחיל העומס הלימודי האמיתי, זה הזמן לתת להן חלק. תעשו מערך שכל כמה בנות מכינות פעולה ביחד. אנחנו עשינו וזה ממש הרים! הן נהנו בטירוף וממש חיכו לתור שלהן, וזה עוזר להן להבין שאתן משקיעות בפעולות שלהן ושזה ממש קשה שלא מקשיבים… (כמובן, לא ‘לנטוש’ אותן לגמרי. שהחניכות יעבירו פעולה רק בשבתות, ופעם בשלושה שבועות תעבירו אתן פעולה. שתיים הן, אחת אתן. או משהו כזה. שלא יחשבו שפשוט נמאס לכן להדריך אותן…)

טיפים להדרכה:

• כדאי לכן מאוד לעשות קלסר הדרכה מסודר. זה ממש עושה טוב על הלב לראות איך הוא מתמלא לאט לאט בחוויות שצברתן, ושיהיה לכל אחת מכן קלסר משלה. לא ביחד… זה ממש נוח כשהכל מסודר ומאורגן וככה גם תוכלו לראות לאן התקדמתן עם הזמן.
• לפעולות הראשונות- בגלל שאתן עוד לא יודעות את השמות שלהן, כדאי לכן לבוא מראש עם מדבקות לבנות וטוש ארטליין, וכל בת שנכנסת, פשוט לשאול איך קוראים לה, ולרשום לה שם על המדבקה. זה מאוד עוזר. עוד דבר- לפעולת פתיחה תכינו טבלת שמות ריקה, וכל בת שמגיעה תבקשו ממנה למלא את הפרטים. (שם, שם האמא, טלפון של האמא, יום הולדת, האם היא רגישה למשהו, וכו’.)
• רצוי לעשות מעקב על כל פעולה מי הגיעה ומי לא. אם אתן רואות שכבר כמה פעולות רצופות מישהי לא הגיעה, כדאי להרים טלפון או אפילו רק לשלוח הודעה קצרה לאמא שלה. זו השקעה קטנה שממש יכולה לחבר ביניכן לבין החניכות ולגרום להן לרצות לבוא יותר לסניף. (אפשר אפילו בפלאפון… תעשו רשימת שמות ב”פתקים” או משהו ופשוט כל פעם תשלחו סמס למדשית או משהו כזה עם וי ואיקס).
• קשר אישי מאוד חשוב. תנסו אם אתן יכולות, למצוא זמן לשחנש”ים, אולי ללוות אותן הביתה ולפטפט בדרך, מפגשוקו, ימי הולדת, לפטפט איתן בטלפון מידי פעם גם אם הן כן מגיעות באופן סדיר, או למשל לבקר חניכה חולה… כל אלה באמת דורשים מאמץ מיוחד ואתן לא חייבות, אבל זה כל כך מקפיץ את ההרגשה שלכן בהדרכה שזה ממש שווה את זה. אז לשיקולכן…
• צ’ופרים: כשאתן מכינות צ’ופר במחשב, תזכרו לעשות “קבץ” על כל הדברים, (תשאלו מדריכות שאתן מכירות מה זה אומר), לוודא שנכנסים כמה שיותר צ’ופרים בעמוד, להצמיד אותם כמה שיותר לקצה של הדף ואחד לשני שלא תצטרכו לגזור קווים מיותרים, ואל תעשו צ’ופר בצורה שמסובך לגזור, כמו למשל עיגול או כוכב… וכשאתן שומרות את הקובץ, לפני ההדפסה, תשמרו אותו כקובץ PDF. שלא יהרס לכן כל מה שהשקעתן בו. לטובתכן האישית😉 ותזכרו- לא בכל פעולה חייבים צ’ופר, וגם אם כן, זה לא חייב להיות מושקע בטירוף… שיהיה חמוד, מודפס על או דף או בריסטול (אין צורך להדפיס על דף ואז לגזור, ואז להדביק על בריסטול ושוב לגזור… עבודה כפולה ומיותרת…) ואם באלכן להשקיע אתן יכולות לקשקש עם קצת צבעי פסטל או להדפיס עם דיו צבעוני… כל זה רק אם לא בא לכן להשקיע, אם אתן כן רוצות ויש לכן זמן- למה לא, עופו על זה!!
• אתרים של מדריכים או קבוצות ווטספ של פעולות יכולים לעזור ממש ממש כשאין לכן רעיון לפעולה, אבל אל תוותרו מידי פעם על הניסיון להמציא פעולה בעצמכן. זה הרבה יותר מתגמל, לראות שהחניכות נהנות בפעולה שאתן בעצמכן ישבתן להמציא מאשר על פעולה מוכנה שלקחתן מאתר כלשהו, וכמובן הרבה יותר מדוייק למסר שרציתן להעביר.
• מדשיות: אתן הולכות להיות עכשיו הרבה מאוד ביחד. זו יכולה להיות הזדמנות מצויינת בשבילכן להעמיק את הקשר ביניכן ואולי אפילו להפוך לחברות הכי טובות😊 אבל גם אם זה לא קורה, ויש תקלים מידי פעם, ויכוחים או חילוקי דעות, אל תתנו לזה להשתלט עליכן. זה לא כיף לריב עם המדשית, וזה עלול ליצור בעיות של ממש בשבט. תחליטו שאתן נפגשות לישיבת שבט, רצוי במקום כיפי (אפשר למשל ללכת לגלידה או לקניון, מה שבא לכן), ושם תבלו קצת ביחד ותדברו על מה שקשה. אפשר כמובן לבלות ביחד גם בלי קשר לויכוח או מריבה😉 זה תמיד טוב. קשר טוב בין המדריכות מראה דוגמא טובה לשבט וכמובן שלכן יהיה הרבה יותר כיף להכין פעולות ולעבוד ביחד אם תהיו בקשר טוב אחת עם השניה. אל תוותרו על הקשר ביניכן.
• כמובן שלמרות כל הטיפים עלולים לקרות מצבים שפעולה נדפקת או לא הולכת טוב… יכולות להיות מריבות או קצת חוצפה… אבל אל תיבהלו מזה! זה קורה מידי פעם, ובכל שבט… צריך לנשום עמוק, להרגיע את הבנות ולזכור שאחרי כל חושך יש אור😉 ושבפעולה הבאה בעז”ה יהיה טוב יותר😊

אז כמובן בהצלחה ענקית!! אנחנו סומכות עליכן בעיניים עצומות ובטוחות שתהיו הכי טובות שיש, אם רק תהיו אתן עצמכן ותשתדלו לאהוב את החניכות מכל הלב. והטיפ הכי הכי חשוב- אל תשכחו ליהנות!!