שלב א’:
החניכים ישחקו:
- שיפ בוינג (יושבים במעגל, ואסור שיראו את השיניים. כל חניך בתורו אומר ‘שיפ’ (בלי שיניים!) ומי שרוצה אומר ‘שיפ בוינג’ ואז הופך את הכיוון של הסבב. מי שרואים לו את השיניים – נפסל)
- מלך התנועות, רק במקום שמלך התנועות יעשה תנועות, הוא יעשה פרצופים וכולם יעשו אחריו.
- העברת חיוכים – כל החניכים יעמדו במעגל, עם פנים רציניות. המדריך יבחר חניך שיתחיל, הוא מחייך לחניך אחר וכך מעביר לו חיוך. מי שהוא חייך אליו צריך לחייך ולהעביר חיוך למישהו אחר. ככה עד שכולם מחייכים…)
- אני (כל חניך בתורו לפי סבב יגיד ‘אני’ בצורה מצחיקה. אסור לצחוק. מי שצוחק מוסיפים לה עוד מילה מלבד ‘אני’ ובתורה היא צריכה להגיד גם ‘אני’ וגם את המילה שהוסיפו לה..)
- תחרות צחוקים: עומדים בזוגות אחד מול השני והראשון שצוחק נפסל. המנצחים עושים סבב נוסף ביניהם, עד שמגיעים למנצח אחד.
שלב ב’:
– עושים החניכים יציגו: רבי ברוקא ובני העוה”ב
שחקנים: רבי ברוקא, אליהו הנביא, יהודי 1, יהודי 2.
רבי ברוקא: מעניין מאוד מי בשוק הזה יש לו חלק לעולם הבא.
(אליהו הנביא נכנס)
רבי ברוקא: אליהו הנביא! במה זכיתי שבאת אלי? מעניין אותי מאוד לדעת, אם בין האנשים כאן בשוק יש מישהו שבוודאי יזכה לעולם הבא?
(אליהו הנביא מסתכל סביבו ואומר:) עד עכשיו – אין. אבל הנה. עכשיו באים שני אנשים כאלו! תראה, הנה הם שם!
רבי ברוקא: הם?(ניגש אליהם)
רבי ברוקא: אנא ספרו לי מי אתם ומה מעשיכם?
יהודי 1: אנחנו אנשים פשוטים, איננו עושים שום דבר גדול
רבי ברוקא: אולי משהו קטן בכל זאת? בטוח יש משהו!
יהודי 2: כשאנחנו רואים יהודי עצוב, אנחנו באים אליו ומשמחים אותו. עד שגם הוא נעשה שמח! אנחנו יהודים שמחים ומשתדלים גם לשמח אחרים!
רבי ברוקא: איזה מעשה גדול, בזכות זה שאתם משמחים אנשים, אתם זוכים לעולם הבא!
שלב ג’:
דיון על ההצגה: אנחנו רואים שהמטרה שלנו זה לשמח אחרים. איך משמחים מישהו אחר? מספרים לו בדיחה? לאו דווקא. (נותנים לחניכות להציע רעיונות)
מגיעים לשורה התחתונה: לשמח מישהו זה לא לספר לו בדיחה, זה להראות לו שבאמת אכפת לנו ממנו, לשים לב, להיות אכפתיים ורגישים.
