על כל היפה שעבר וחלף
שוב יורד המסך בכבדות,
ודמעה חוצפנית תדגדג את האף
ותסבול מפיצול אישיות.
חציה יעצב על עבר שנגמר
שלא ישכח שהיו גם צרות
וחציה יחכה יצפה למחר
וימלא עד גדותיו בתקוות.
כי כך רבותי זהו טבעו של עולם
שכל מה שמתחיל גם נגמר
וכל מה שנגמר שוב מתחיל מחדש,
מעגל שאיננו נסגר…
(הילה זיו-און)