מהלך הפעולה:
מחלקים לכל החניכים מספרים, (1,2,3) מעכשיו במהלך הפעולה במקום לקרוא לחניכים בשם שלהם – כולם יצטרכו לקרוא להם במספר שקיבלו.
בצורה הזו משחקים את המשחקים הבאים: – אני יושב על הכיסא, עידודים, מסירות כדור שצריך לומר לפני כן את המספר של החניך אליו זורקים, והכל כמובן עם מספרים במקום שמות.
שואלים את החניכים איך היה להיות מספרים? מה עוד מסמנים במספרים? (פרות, תרנגולים)
מראים לחניכים תמונה של דמות כלשהי והם צריכות לענות על שאלות שנציג להם לגביה:
איך קוראים לה?
בת כמה היא?
כמה אחים ואחיות יש לה?
מה היא אוהבת לעשות?
איפה היא לומדת?
מי החברה הכי טובה שלה?
מה הכישרון שלה?
מה החלום שלה?
מה היא רוצה לעשות בעתיד?
מה היא אוהבת לאכול?
מה התחביבים שלה?
כמה אנשים בעולם אוהבים אותה?
מה התכונות שלה?
מה היא ממש רוצה שיקנו לה?
כמה זוגות נעליים יש לה?
מה משמח אותה?
מה מעצבן אותה?
מה הפחד הגדול ביותר שלה?
על מה היא חושבת לפני שהיא נרדמת?
וכו' וכו'.
אח"כ נציג להם מספר שכתוב בגדול על דף, לדוג' 794311. ונבקש מהם לענות על אותן השאלות לגבי המספר. הפעם אנחנו לא יודעים אם זה בת/בן זקן/תינוק ואולי בכלל בע"ח?…
מסבירים להם שבעצם כאשר בן אדם הופך למספר, הופכים אותו למשהו בלי משמעות, בלי זהות, וזה מה שבעצם היטלר ימ"ש רצה לעשות ליהודים בשואה. למחוק את הזהות שלהם, את מי שהם, את משמעות החיים שלהם. להפוך אותם לחסרי ייחודיות, סתם עוד מספר…
דוקא בגלל מה שהיטלר רצה לעשות לנו, למחוק את זה שאנחנו בני אדם ויש לכל אחד מאיתנו ככ הרבה דברים טובים שמייחדים אותו, המטרה שלנו להיות מנצחי שואה. לנצח את היטלר ימ"ש בכך שניתן משמעות וזהות לחיינו. היטלר רצה להשמיד את המצפון והמוסר היהודי – ואנחנו נהיה עוד יותר מוסריים וטובים. היטלר רצה שלא נהיה בני אדם – אנחנו נהיה הכי 'בני אדם' שאפשר.