עמודים נוספים שיכולים לעניין אותך:
בית המקדש – בימינו יחודש?! (פעולה)
ניתן להוריד את דף הלימוד בקובץ word או pdf בקבצים המצורפים שבצד העמוד.
אחדות עם ישראל במשכן:
-
עם ישראל מתאחד כולו סביב בניית המשכן.
המשכן לא נבנה דווקא בידי החשובים שבעם ישראל, אלא העבודה ניתנה גם לפשוטים. כולם התאחדו ובנו את המשכן.
כיצד אנו לומדים זאת מהפסוקים?
“ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה“
“ואני הנה נתתי אתו את אהליאב בן אחיסמך למטה דן“
אמר ר’ חנינא: אין לך גדול משבט יהודה ואין לך קטן משבט דן, אמר הקב”ה: יבא דן להזדווג (להתחבר) ליהודה, שלא תהא רוחו גסה (יתגאה).
ש’גדול וקטן שווים לפני הקב”ה’.
המשכן נעשה בשניהם: זה (בצלאל) משבט יהודה וזה (אהליאב) משבט דן, ואף בית המקדש (נבנה) בשני שבטים אלו
(שלמה משבט יהודה וחירם משבט דן מצד אמו)
(מדרש רבה מ, ד)
-
המשכן נבנה בעזרת תרומות שכל עם ישראל הביא.
בפרשת כי תשא אנו נתקלים בתרומה מיוחדת שעם ישראל מצטווה להביא למשכן- תרומת מחצית השקל!
“זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַה’:
כֹּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה יִתֵּן תְּרוּמַת ה’:
הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט מִמַּחֲצִית הַשָּׁקֶל לָתֵת אֶת תְּרוּמַת ה’ לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם”:
התורה מצווה אותנו להביא סכום כסף, “מחצית השקל” כתרומה לבית המקדש.
בראש חודש אדר “משמיעין על השקלים”. כלומר, הזכירו לכל עם ישראל שהגיע הזמן להביא את תרומת “מחצית השקל” לבית המקדש.
את מחצית השקל התחילו לאסוף בט”ו באדר, וסיימו בראש חודש ניסן.
שימו לב! המשכן נבנה מתרומת כל השבטים!
-
למה שימש הכסף?
“בזמן שבית המקדש היה קיים, מצוות עשה על כל אדם מישראל ליתן מחצית השקל בכל שנה ושנה להקריב מהם כל קורבנות ציבור במקדש,
עולת התמיד והמוספים והנסכים והמנחות והקטורת”
(ספר התודעה)
שאלות:
-
לאילו דברים במקדש השתמשו בכספי מחצית השקל?
-
מי חייב לתת מחצית השקל?
-
האם גם אני יכול להביא “מחצית השקל” למרות שאני עדיין ילד?
-
עיינו בפסוקים מהעמוד הקודם: מאיזה גיל חייבים לתת מחצית השקל?
המשנה אומרת לנו:
“כל קטן שהתחיל אביו לשקול על ידו (= לתת בשביל בנו מחצית השקל), שוב אינו פוסק” (מסכת שקלים, פרק ג’)
כלומר, ילדים אינם חייבים במצוות מחצית השקל. אך אם שנה אחת נתנו “מחצית השקל”, הם חייבים להמשיך גם בשנים הבאות להביא!
-
כיצד אספו את כספי מחצית השקל?
היו אנשים שתפקידם היה לאסוף את הכסף מעם ישראל.
אנשים אלו נקראו “שוּלְחַנִים”. השולחנים העבירו את הכסף שאספו אל בית המקדש אל הגזברים-הממונים על הכסף.
בבית המקדש היה חדר שנקרא “לשכת השקלים”. בחדר הזה היו שלוש עשרה קופסאות גדולות הדומות לקופות צדקה שנקראו “שופרות”.
לתוך השופרות הכניסו את הכסף.
השופרות נקראים בשם זה בגלל הצורה שיש להם-
הם צרים בחלקם העליון כדי שלא יוכלו להוציא את המטבעות מתוכם!
-
ומה היום?
“ועכשיו שאין בית המקדש קיים, ואין לנו קורבנות וגם מצוות מחצית השקל אינה נוהגת, אף על פי כן אנו קורין בתורה בפרשה זו במועדה, כדי שתחשב לנו הקריאה בתורה כאילו קיימנו את המצווה בפועל ככתוב “ונשלמה פרים שפתינו”
עוד טעם לכך שציוו חכמים לקרוא בפרשת שקלים במועדה, גם בזמן הזה – מהרה יבנה המקדש ויהיו המצוות סדורות בידנו”
(ספר התודעה)
שאלה: למה בכל זאת אנו קוראים היום את פרשת מחצית השקל?
1) __________________________________________________
2) __________________________________________________
-
מה עשו עם מחצית השקל במדבר?
בכסף של מחצית השקל השתמשו להכנת האדנים של המשכן:
“וְכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה מְאַת כִּכָּר וְאֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ
בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ:
וַיְהִי מְאַת כִּכַּר הַכֶּסֶף לָצֶקֶת אֵת אַדְנֵי הַקֹּדֶשׁ וְאֵת אַדְנֵי הַפָּרֹכֶת מְאַת אֲדָנִים לִמְאַת הַכִּכָּר כִּכָּר לָאָדֶן”
נסו לחשב:
במשכן היו 48 קרשים. לכל קרש היו שני אדנים ובנוסף את הפרוכת החזיקו עוד 4 אדנים.
כמה אדנים היו בסך הכל?
תשובה: ______________
שימו לב!
הבסיס של המשכן צריך להיות מבוסס על תרומה מאוחדת של כל עם ישראל!