ויהי ערב ויהי בוקר (פעולה)

אל המדריך

בשבוע שעבר עסקנו בנושא הכרת הטוב בעולם ואיך העולם מתקדם לטוב באופן כללי, כעת אנו רוצים לדבר על עיקרון זה גם בהיבט הלאומי. בפעולה זו נעמיק עם החניכים בהבנה שלמרות שהעולם הוא טוב מצד עצמו ואף מתקדם תמיד לטוב, לעיתים קשה לנו להבחין בטוב הזה מפני שאנו חווים קשיים ואתגרים, אבל האמת היא שכל קושי מצמיח בנו טובה עמוקה שלא הייתה יכולה להיות ללא האתגר. נבהיר עיקרון זה על פי משל לחיילים שרוצים להיות החיילים הטובים ביותר, ובשביל זה הם צריכים לעשות אימונים קשים, ואף על פי שהאימונים נראים מאתגרים – אך האמת היא שאימונים הללו מצמיחים אותם להיות חיילים מחושלים ומאומנים היטב. דבר זה נובע עוד בראשית הבריאה שהקב"ה קבע שסדר היום יהיה "ויהי ערב ויהי בוקר", כלומר שכדי להגיע אל האור צריך לעבור דרך האתגר והחושך. וכך גם בחיינו הלאומיים – הקשיים שאנו עוברים בחיים מצמיחים בנו כאומה כוחות נפש ורוח גדולים יותר מאשר היינו יכולים להיות בלעדיהם – ועל ידי תובנה זו נפנים שגם הקשיים הינם חלק מהטוב הגדול שיש לנו בחיים. נדגיש כי נקודה זו חשובה במיוחד בפן הלאומי לאור תקופת המלחמה בה אנו נמצאים.

שלבי הפעולה

• גזר מאחורי הגב
• לוחם מקצוען
• סיפורם של הזוג המיוחד
• המילה הנעלמת
• ערוגת הקוצים

שלב א'- גזר מאחורי הגב

בפתיחת הפעולה המדריך יבקש מהחניכים לשחק את המשחק "גזר מאחורי הגב". מהלך המשחק: המדריך יבקש מהחניכים לעמוד במעגל, ויבחר מתנדב שיעמוד במרכז המעגל. כעת המדריך יניח גזר  בידי החניכים שמקיפים את המתנדב, והם יצטרכו להעביר ביניהם את הגזר מאחורי הגב ולנגוס בו תוך כדי, כאשר המטרה היא לאכול את כל הגזר מבלי שהחניך שעומד במרכז יגלה אצל מי הגזר נמצא. החניך המתנדב מנצח רק אם ראה במו עיניו את הגזר בזמן שנוגסים בו.

לאחר המשחק המדריך ישאל את החניכים: מדוע לא היה אפשר לגלות למתנדב אצל מי הגזר? למה יש צורך להסתיר? כמובן שהחניכים יגידו שאז אין "קטע" למשחק, ושכל המשימה היא לגלות דווקא כאשר מחביאים.

כעת המדריך יחדד לחניכים את התובנה העולה מדבריהם, ויאמר: לא רק שאין "קטע" למשחק אם מגלים את הגזר, אלא שההסתרה של הגזר גורמת למתנדב להתאמץ ולהיות מדויק יותר, לשים לב ולהיות מרוכז יותר. ואם כן, דווקא בזכות ההסתרה של הגזר  – התכונות החיוביות יכולות היו לצאת ואלמלא כן הן היו נשארות חבויות.

שלב ב'- לוחם מקצוען

בשלב זה המדריך ישאל את החניכים: מישהו פה שמע על הלוחם עמיחי ונינו הי"ד? ויציג את תמונתו (נספח א), ויספר בקצרה לחניכים מי הוא היה ואיך הוא נפל וכו'. (מצורף באותו נספח).
ימשיך המדריך – לעמיחי היה משפט שליווה אותו ונהג תמיד לאומרו: "כל קושי הוא הזדמנות להיות יותר מקצוען". כלומר, דווקא בזכות האתגר והקושי אנחנו צומחים והופכים להיות יותר טובים ומקצוענים.

* המדריך יכול לחדד תובנה זו בעזרת דוגמה מעולם הצבא: בכל יחידה מובחרת בצבא יש אימונים קשים ומפרכים, אך אימונים אלו לא נועדו להעניש את החיילים אלא להפוך אותם לחיילים מאומנים ואיכותיים יותר, ורק לאחר האימון הם מקבלים את העיטור ואת ההכרה להיות חלק מהיחידה המובחרת.

והעיקרון הזה קיים גם בחיינו הלאומיים – הקב"ה מביא לנו כעם לעיתים קשיים ואתגרים, המגדלים אותנו ומפתחים אותנו, וזה כבר טבוע בראשית הבריאה בה נאמר "ויהי ערב ויהי בוקר", כלומר שהחושך והקושי קודמים לאור ולשפע, וזוהי תוכנית אלוקית עמוקה, חכמה וטובה. ההסתרים שאנו חווים בחיים כעם, מצמיחים בנו טובה רגשית, אמונית ואישיותית עמוקה שלא הייתה יכולה להיות ללא האתגר.
כך הקב"ה ברא את עולמו, שהחושך קודם לגילוי הטוב על מנת להוציא את הטוב אל הפועל בצורה הטובה ביותר.

שלב ג'- סיפורם של הזוג המיוחד

כעת המדריך יקריא לחניכים את הסיפור המיוחד הבא (נספח ב) שסיפר הרב יוני לביא.

בסוף הסיפור העוצמתי, המדריך יפנה אל החניכים וישאל אותם – מה לדעתכם אנחנו יכולים ללמוד מהסיפור הזה כלפי המציאות בה אנו נמצאים כיום?

לאחר שהחניכים יענו כפי דעתם, המדריך יוכל לשקף עם החניכים את התשובות, ולומר להם – כפי שהנס של בני הזוג הגיע רק משום שהם היו עיוורים, כך גם בחיינו הלאומיים – לעיתים על מנת להגיע אל האור, הטוב והברכה שהקב"ה מתכנן עבורנו אנו צריכים לעבור דרך האתגר והחושך, שבלעדיהם לא היינו מצליחים להגיע אליהם. נוכל לראות זאת באופן היסטורי כיצד למרות התלאות, הגלויות והמלחמות שעברנו לאורך ההיסטוריה, ולמרות שהיינו מצפים שהקשיים היו מורידים ומחלישים אותנו כאומה, אך דווקא מכל תקופה צמחנו, התפתחנו ובנינו קומה נוספת בעם: רוחנית (יציאת מצרים ומתן תורה), תורנית (גירוש ספרד וכדו' וכתיבת תורתם של הראשונים), וציונית (שואה והקמת המדינה).

שלב ד'- המילה הנעלמת

בשלב זה המדריך יבקש מהחניכים לשחק את המשחק "המילה הנעלמת". מהלך המשחק: המדריך יבקש משני חניכים לבחור מילה אותה אסור להם להגיד, ועליהם לנהל שיחה ולדבר עליה אל מול הקבוצה, כאשר על שאר המשתתפים לגלות מהי המילה. לדוגמא: אם הם החליטו שהמילה תהיה  "כלב" השיחה תתנהל למשל כך: חניך א': "אני אוהב אותו מאוד". חניך ב': "גם אני, אבל הוא מאוד מלכלך". חניך א': "אל תדאג כשיגדל הוא ישמור על הניקיון". חניך ב': "האוכל שלו עולה לנו הרבה כסף". אם נדמה לאחד החניכים בקבוצה שהוא גילה את המילה הנעלמת, הוא מצטרף לשיחה. אם אמר משפט נכון, מצרפים אותו השניים לשיחה, המשחק ממשיך עד שכל המשתתפים מעורבים בשיחה (או לפני כן אם המשחק נהיה ארוך מהמצופה, לשיקול המדריך).

לאחר המשחק, המדריך יאמר לחניכים: אנו נמצאים בתקופה ארוכה של מלחמה המייצרת רגעים קשים ומאתגרים לעם כולו וליחידים בתוכו. בראייה ראשונית אנחנו לא מבינים מה בדיוק יוצא לנו מכל המלחמה. ממש כמו שבמשחק אנחנו לא יודעים על מה השיחה ומה הנושא הנעלם, כך אנחנו לא מבינים מה ה' רוצה מאיתנו כעת. ולעומת זאת, כאשר אנו מבינים את הנושא אנחנו הופכים להיות שותפים לשיחה הסודית הזו, כך גם בבהירות האמונה שלנו – אם נתבונן לעומק נראה את הטוב שצומח מתוך התקופה הזו.

בשלב זה המדריך ישאל את החניכים איזה טוב יש לדעתם במלחמה? וכאשר החניכים יענו תשובות שונות, המדריך יתקיל אותם בדברים רעים שהמלחמה גרמה וינסה 'למסמס' את הטוב ע"י הרע.

לאחר שהחניכים יסיימו לענות על השאלה, המדריך יקריא לחניכים את הכותרות הבאות מתוך כתבות אמיתיות: "המלחמה הפכה את הישראלים לדתיים יותר" (פרופסור אסיף אפרת פורסם ב'זמן ישראל'  9.12.2, וכן באוניברסיטת רייכמן), "מאז תחילת המלחמה: עלייה ניכרת במספר הפונים לגיור" (ווינט, 15.4.24). ואלו כמובן רק מעט מתוך דברים טובים וגדולים שקרו מאז המלחמה בעם ישראל כגון: אחדות, גבורה, מסירות, תודעה אמונית ויהודית שמתחזקת. וכאשר אנו רואים את התופעות האלו אנו נהיים שותפים ל"שיחה הסודית" של אלוקים המדבר אלינו ומראה לנו את הטוב גם בתקופה מורכבת זו, וזה האור הצומח מתוך החושך.

שלב ה'- ערוגת הקוצים

לסיום הפעולה, המדריך יקריא לחניכים את הקטע הבא שכתב החייל הקדוש אוריאל פרץ הי"ד:

"עם מכלול הקוצים והצמחים שנכנסו לי לגוף אפשר להקים ערוגה של מטר על מטר, אבל אלו לא סתם קוצים – אלו קוצי ארץ ישראל. ומי שחי בארץ הזאת חייב לדעת לקבל את קוציה באהבה".

הקוצים הם הקשיים, ההסתרים, האתגרים, ואוריאל הבין שגם כשאנחנו מתמודדים עם רגעים חשוכים – עלינו לראות מה יצא לנו מזה. נכון שהוא נפצע ונכנסו לו קוצים, אבל זה קרה עבור תקומת ישראל בארצו, ומהפציעה שלו יוצא אור גדול של גאולה. כפי שאמרו חז"ל שארץ ישראל נקנית בייסורים, וייסורים אלו הם החושך שלפני האור, ושייכים לעיקרון של "ויהי ערב ויהי בוקר", וזהו חלק ממכלול הטוב שהקב"ה מכין לנו במציאות.

סיכום

כאן המדריך יסכם ויאמר:

לאחר שבשבוע שעבר למדנו כיצד עלינו לראות את הטוב הצומח מתוך החושך ברובד הפרטי והאישי, השבוע עברנו לדבר על עיקרון זה ברובד הלאומי. בפעולה הנוכחית למדנו שלפעמים ההסתרים בחיינו מיועדים לטובתנו ונוצרים על מנת להוציא מאיתנו תכונות טובות יותר שלא היינו יכולים להשיג אותם ללא ההסתרים, ממש כמו שעושים באימונים המפרכים ליחידות מובחרות בצה"ל. מתוך הבנה זו עלינו להפנים שדווקא החושך הגדול שאנו חווים בתור עם, כדבר שהיינו מעוניינים לוותר עליו – דווקא הוא מה שמוביל אותנו כעם לנקודה גבוהה בהרבה למה שהיינו לפני כן. ממש כפי שניתן לראות כיצד עם ישראל לכל אורך ההיסטוריה פיתח את עצמו ועלה מדרגה נוספת בעקבות כל תקופה מאתגרת מבחינה לאומית – מאז גלות מצרים ועד הקמת המדינה. במיוחד לאור המלחמה והתקופה בה אנו נמצאים, שלמרות הקושי והכאב – עלינו לראות כמה טוב צומח מתקופה זו, וכמה עם ישראל מתפתח אחדותית ורוחנית בעקבותיה, ועל ידי האמונה הגדולה הזו אנו הופכים לשותפים עם ה' ב"שיחה הסודית" דרכה הוא מנהל את העולם בצורה הטובה ביותר!

מערך פעולות "מאמינים בטוב"

שבוע ראשון – עניין של זווית – הראל ונווה – זהות כפולה

שבוע שני – טוב ה‘ לכל:

גלעד ודביר – להאיר מתוך חשיכה
הראל ונווה – ויהי ערב ויהי בוקר
מעוז ונחלה – המקפצה הגדולה
חבב – והנה טוב מאוד

שבוע שלישי – ובטוב העולם נידון –הראל ונווה – מתנות קטנות

שבוע רביעי – טוב עין הוא יבורך – הראל ונווה – משקפי לייזר