אל המדריך
כסיכום של חודש זה, בו למדנו לראות את הטוב של העולם, את הטוב הנולד מהמשברים, ואת הטוב על עצמנו – נרצה להטמיע בחניכים את הידיעה וההבנה כי המבט החיובי עצמו וההכרה בטוב הקיים במציאות הם ממש יוצרים מציאות חיובית יותר ומשפיעים במציאות חסד ורחמים. בפעולה זו נחדד עם החניכים את ההבנה שכאשר אנו רואים את העולם בצורה מסוימת זה מקרין ומשפיע על כולם.
ניתן לחניכים דוגמא – האם הם פעם ישבו בכיתה או באוטובוס והם הרגישו שמסתכלים עליהם, וכשהם הסתובבו הם אכן גילו שמישהו הסתכל עליהם? כמעט לכולנו קרה דבר כזה, אם כן, איך זה יכול להיות? כי לראייה יש כח מוחשי לפעול בצורה פיזית, וההסתכלות שלנו היא ממש יוצרת מציאות ולכן אנחנו מרגישים אותה. מתוך כך נבין את הכח שיש לנו להסתובב בעולם עם ראייה חיובית ומבט אופטימי על המציאות, להקרין אותם על הסובבים אותנו ובכך לייצר מציאות טובה יותר בעולם.
שלבי הפעולה
- הרוצח
- סיפורה של גברת גו'נס
- אסוציאציות
- סיכום
הרוצח
בפתיחת הפעולה המדריך יזכיר לחניכים את השלבים שעברנו עד שבוע זה בפיתוח התודעה של 'הכרת הטוב' כלפי המציאות – החל מראיית הטוב הבסיסי של העולם, דרך ראיית הטוב הצומח מהאתגרים וכלה ביכולת לראות את עצמנו במבט חיובי – כשבפעולה זו, המסכמת את התהליך שעברנו, נרצה ללמוד כיצד העובדה שאנחנו חיים בתודעה של מחשבות חיוביות והסתכלות באופן חיובי על העולם – מייצרת מציאות טובה ומקרינה את הטוב על כל הסובבים אותנו ועל כל העולם כולו.
לצורך כך המדריך יבקש מהחניכים בתחילת הפעולה לשחק את המשחק "הרוצח". מהלך המשחק: המדריך מושיב את החניכים במעגל ואומר להם להוריד את הראשים. המדריך עובר מאחוריהם וטופח לכולם פעם אחת על הגב/הראש, ובוחר את אחד החניכים שיהיה "הרוצח" ולו הוא טופח פעמיים. כעת המדריך אומר לחניכים להרים את ראשיהם. מטרת הקבוצה היא לגלות מי הרוצח, כאשר הרוצח פועל על ידי קריצות ועליו לעשות זאת במסווה. מי שראה קריצה אומר "נרצחתי" ולא אומר על ידי מי – ויוצא מהמעגל. אם אחד החניכים שלא נרצחו חושב שהוא יודע מי הרוצח הוא לוחש זאת למדריך. אם טעה – זה נחשב כאילו הוא 'נרצח' ויוצא מהמשחק, אם צדק – הרוצח התגלה והמשחק הסתיים.
לאחר המשחק המדריך ישאל את החניכים – למה לדעתם המשחק הזה נבחר לבטא את המסר של השבוע – "משקפי לייזר", בדגש על נושא העין הטובה שאנו רוצים לקנות בעצמנו?
לאחר שהחניכים יענו כפי רצונם, המדריך ישקף לחניכים שבמשחק הדרך 'לרצוח' עברה דרך העיניים בלבד, לא היה צריך שום דבר מעבר לזה, משום שמספיק בראייה אחת לגרום למישהו להיפסל. אמנם במשחק לראייה לא היה באמת כוח אמיתי, אך בחיינו – למבט שלנו יש השפעה על המציאות – והדרך שבה אנחנו מסתכלים על העולם מקרינה ומשפיעה על הסובבים אותנו לא רק באופן "רוחני" אלא ממש באופן פיזי.
בשלב זה המדריך יפנה לחניכים בשאלה, וישאל אותם: האם פעם ישבתם בכיתה או באוטובוס והרגשתם שמסתכלים עליכם, וכשהסתובבתם אכן גיליתם שמישהו הסתכל עליכם?
בוודאות כמעט כולם יענו שקרה להם דבר כזה, וכאן המדריך יוסיף וישאל אותם – איך זה יכול להיות? הרי לא נגעו בכם, אז איך הרגשתם שמסתכלים עליכם? והתשובה היא שהעיניים שלנו הינם כמו "משקפי לייזר", משום שלראייה יש כח מוחשי לפעול ולהשפיע בצורה פיזית על העולם, וההסתכלות שלנו היא ממש יוצרת מציאות – ולכן אנחנו מרגישים אותה.
סיפורה של גברת גו'נס
לאחר התובנה החשובה אליה המדריך הגיע עם החניכים, המדריך יקריא לחניכים את "סיפורה של גברת גו'נס":
גברת קשישה בת 92 ,קטנת קומה, זקופה וגאה, לבושה בהידור, בתסרוקת ואיפור מושלמים, למרות היותה כמעט עיוורת לחלוטין, הגיעה היום לבית האבות שבו אני עובדת.
בעלה מזה 70 שנים מת לא מכבר, ולכן היא נאלצה לעבור מביתה למעון החדש. לאחר שהמתינה שעות ארוכות במבואה של בית האבות, היא חייכה במתיקות כשאמרתי לה שחדרה מוכן. בעודה צועדת באיטיות בעזרת ההליכון לעבר המעלית, תיארתי באוזניה את חדרה הקטנטן, ובכלל זה את וילונות הלולאה שנתלו על החלונות.
"אני אוהבת אותו", היא הכריזה בהתלהבות של ילדה בת שמונה שזה עתה ניתן לה צעצוע חדש. "גברת ג'ונס, עוד לא ראית את החדר… חכי" עניתי לה. "אין לזה שום קשר", היא השיבה, "אושר הוא דבר שמחליטים עליו מראש. השאלה אם אני אוהבת את חדרי או לא אינה תלויה באופן ארגון הרהיטים… אלא בדרך שבה אני מארגנת את מוחי. אני כבר החלטתי שאני אוהבת אותו… זו החלטה שאני עושה בכל בוקר כשאני מתעוררת – לאהוב את היום ולאהוב את החיים שעוברים עליי, וזה משפיע על כל פעולה שאני עושה במהלך יומי".
בסופה של הקריאה, המדריך ישתף את החניכים בכך שאכן יש למחשבה יכולת להשפיע על המציאות שלנו ביום יום, וישאל אותם מי מכיר את המושג "פיגול"?
אם החניכים יענו שהם מכירים את המושג הזה, המדריך יבקש מהם לשתף מה הכוונה של המושג, ואם אינם יודעים המדריך יסביר לחניכים שמושג זה מתייחס לקרבן שנפסל בעקבות מחשבה של "חוץ למקומו או חוץ לזמנו" של הקורבן. כלומר – אם הכהן הקריב קרבן פסח ותוך כדי ההקרבה הוא חשב לאכול אותו יום אחרי פסח – הקורבן נפסל, וכן אם הוא הקריב קרבן תודה והוא חשב לאכול אותו מחוץ לירושלים – גם כן הקרבן נפסל. ולמרות שהקרבן היה כשר בלי מום, והשחיטה הייתה מהודרת לחלוטין – הקרבן נפסל בעקבות המחשבה של הכהן, משום שהמחשבה מייצרת מציאות ומשפיעה עליה באופן מוחשי ופיזי.
מתוך הלכה ייחודית זו – המדריך יבהיר לחניכים את החשיבות של המחשבות החיוביות כלפי הטוב של העולם וכלפי הטוב שלנו – משום שהמחשבות שלנו מייצרות מציאות!
אסוציאציות
לאחר שראינו מה הכח של הראייה שלנו על העולם ומה ההשפעה של המחשבות שלנו על המציאות, נראה כיצד השילוב של המחשבה מעורר אותנו לראות את העולם מהזווית של המחשבה. לצורך כך המדריך יבקש מהחניכים לשחק את משחק ה"האסיטוציות". מהלך המשחק: המדריך יבחר נושא כל שהוא (נהיגה, שבת, מלחמה וכדו'), והחניכים יצטרכו להסתובב במרחב ולחשוב לעצמם על כמה שיותר פריטים המסמלים בעיניהם קשר לנושא הנבחר, כאשר המטרה היא להיות כמה שיותר יצירתיים. (לדוגמה, אם הנושא הנבחר הוא נהיגה, אזי חגורה של המכנסיים יכולה לסמל חגורה באוטו, אם הנושא הנבחר הוא שבת אז כוס חד פעמית יכולה לסמל גביע, וכן על זו הדרך). לאחר זמן שהמדריך יגדיר מראש, כולם יצטרכו לשבת חזרה במעגל, ולומר את כל הפריטים שהם ראו ומזכירים להם את הנושא הנבחר. איך מנצחים? אפשרות א' – חניך שיגיד את מספר הפריטים הרלוונטיים – יקבל פרס קטן (ממתק וכד'). אפשרות ב (מומלצת) – כקבוצה עליהם להגיע למספר פריטים מוגדר מראש (למשל 20), ואם הם עומדים ביעד כולם מקבלים יחד צ'ופר נחמד (בקבוק שתיה, חטיף וכדו').
בסיום המשחק המדריך יחדד לחניכים את התובנה העולה ממשחק זה:
כאשר אנחנו מכווננים את הראש שלנו בכיוון מחשבה מסוים זה גורם לנו לראות את העולם באותו כיוון, ועל כן כאשר אנחנו במחשבות חיוביות ומביטים על העולם בעיניים טובות – זה מקרין ומשפיע על העולם כולו כפי שלמדנו בהלכות הקורבנות.
סיכום
בסיום המשחק, המדריך יסכם ויאמר:
בחודש זה ראינו כי המושג "הכרת הטוב" הוא לא רק להגיד תודה על מעשה טוב שעשו לנו, אלא להכיר במחשבות שלנו בטוב של העולם, ולראות כמה טוב קיים במציאות וכיצד העולם מתקדם לטוב. העמקנו בתובנה זו ולמדנו כמה אור וטוב יוצא גם מרגעים קשים ומאתגרים, הן מבחינה אישית והן מבחינה לאומית. לאחר מכן עלינו קומה בכך שחידדנו כמה חשוב לראות גם את הטוב שלנו הקיים בתוכנו ולראות את עצמנו באור חיובי, והפנמנו איזו השפעה יש למחשבות שלנו ליצור מציאות בעולם, ועד כמה הראיה החיובית הזו על המציאות מייצרת בפועל עולם שלם של טוב ומקרינה אור וחיוביות על כל הסביבה שבה אנו נמצאים ובכך על העולם כולו!
כעת, לסיום סדרת הפעולות בחודש האחרון, יאמר המדריך לחניכים:
חניכים יקרים!
הנה, הגענו לסיומו של חודש ארגון, ממנו נצעד לאורך כל השנה הקרובה. אחרי שלמדנו יחד מהי המשמעות העמוקה של להכיר בטוב הקיים בעולם, ובעקבות התקופה הארוכה והמאתגרת שעם ישראל עבר ועודנו עובר — עכשיו זה תורנו! תורנו להביא את האור הזה אל תוך המציאות, להפיץ את הבשורה ולהודיע לעולם כולו ש'טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו'.
בעזרת העין הטובה שבנינו במהלך החודש הזה שנזכה להמשיך ולהאיר את העולם, להפוך אותו לטוב יותר — ובעזרת ה' גם קרוב יותר לגאולה.
מערך פעולות "מאמינים בטוב"
שבוע ראשון – עניין של זווית – הראל ונווה – זהות כפולה
שבוע שני – טוב ה‘ לכל – הראל ונווה – ויהי ערב ויהי בוקר
שבוע שלישי – ובטוב העולם נידון – הראל ונווה – מתנות קטנות
שבוע רביעי – טוב עין הוא יבורך
גלעד ודביר – מחשבות טובות
הראל ונווה – משקפי לייזר
מעוז ונחלה – עין טובה
חבב – מחשבה יוצרת מציאות
