אל המדריך
כסיכום של חודש זה – בו למדנו לראות את הטוב של העולם, את הטוב הנולד מהמשברים, ואת הטוב על עצמנו – נרצה שהמשתתפים יפנימו את הידיעה וההבנה כי המבט החיובי שלהם עצמו וההכרה בטוב הקיים במציאות הם אלה שיוצרים מציאות חיובית יותר ומשפיעים בה חסד ורחמים. לצורך כך, בפעולה זו נעמיק בהבנה שמחשבה יוצרת מציאות, ונראה כיצד התבוננות לאור מחשבה מסוימת משפיעה באופן פיזי על העולם.
את העיקרון הזה נלמד מהסיפור על רשב"י ורבי אלעזר בנו שהיו במערה 12 שנה, וכשיצאו, כל מקום שנתנו בו עיניהם נשרף, משום שהם לא הבינו כיצד אנשים עוסקים בחיי העולם ולא לומדים תורה. לאחר עוד שנה במערה הם יצאו וכל מקום שרבי אלעזר נתן בו עיניו ונשרף – רבי שמעון ריפא בכח הראייה שלו. בעזרת סיפור זה נוסיף ונעמיק במשמעות הראייה הנובעת מתוך מחשבה ותפיסת עולם היוצרות מציאות פיזית של ממש, וממילא נפנים את החשיבות בלאמץ בחיינו דווקא את המבט החיובי אשר יוצר מציאות של עולם שלם, מתוקן וטוב.
שלבי הפעולה
- הנקודה השחורה
- איך מתארים פיל?
- העיניים המרפאות של רשב"י
- סיכום
הנקודה השחורה
בפתיחת הפעולה המעביר יזכיר למשתתפים את השלבים שעברנו עד שבוע זה בפיתוח התודעה של 'הכרת הטוב' כלפי המציאות – החל מראיית הטוב הבסיסי של העולם, דרך ראיית הטוב הצומח מהאתגרים וכלה ביכולת לראות את עצמנו במבט חיובי – כשבפעולה זו, המסכמת את התהליך שעברנו, נרצה ללמוד כיצד העובדה שאנו חיים בתודעה של מחשבות חיוביות והסתכלות באופן חיובי על העולם מייצרת מציאות טובה ומקרינה את הטוב על כל הסובבים אותנו ועל כל העולם כולו.
לצורך כך המעביר ישחק עם המשתתפים את המשחק "הנקודה השחורה". מהלך המשחק: המעביר יציג בפני המשתתפים את הדף המובא בנספח הפעולה. בדף זה רואים דף לבן חלק ובמרכזו נקודה אחת שחורה. המעביר ישאל את המשתתפים: "מה אתם רואים"? רוב המשתתפים יגידו שהם רואים נקודה שחורה על דף לבן. המעביר ינסה לגרות את מחשבתם וישאל מה עוד אתם רואים? ויקשיב לדברי המשתתפים.
לאחר שהמשתתפים יענו את תשובתם, המעביר יעורר את המשתתפים לחשוב מדוע הרוב ענו "נקודה שחורה על דף לבן", מדוע לא אמרו "דף לבן עם נקודה שחורה"? ויבהיר כי זהו לא רק שינוי לשוני קטן, אלא עניין של הסתכלות – כאשר אני מתמקד בשחור – אני רואה את העולם באור שלילי ובוחר לראות את הנקודות הלא טובות, אבל לראות את הדף הלבן השלם, ובתוכו נקודה אחת שחורה – זה אומר לבחור לראות את האור, את הטוב, ולהביט על העולם מתוך מבט אופטימי. זאת הנקודה שאנחנו מנסים להקנות במהלך כל החודש.
איך מתארים פיל?
בשלב זה, המעביר ישאל את המשתתפים כיצד לדעתם ניתן לקנות מבט חיובי המתמקד הטוב?
המעביר ייתן למשתתפים השונים לענות, ובסיום התשובות יקריא למשתתפים את המשל "איך מתארים פיל": (במקרה שיש מספר משתתפים גדול, ניתן להפוך זאת למעין הצגה, על ידי שהמעביר ייתן ל6 משתתפים לקרוא את הטקסט ולהציג אותו לשאר המשתתפים).
"היו היה פעם כפר הודי, שכל התושבים בו היו עיוורים. יום אחד הלכו לטייל שישה אנשים מהכפר, ובדרך פגשו איש רוכב על פיל. האנשים שמעו בעבר על פילים, אך מעולם לא התקרבו לבעל חיים כזה, עכשיו ביקשו מהרוכב להרשות להם לגעת בחיה האדירה. הם רצו לחזור לכפר ולספר לכולם איך נראה פיל.
הרוכב הסכים והוביל כל אחד מששת האנשים לחלק אחר בגופו של הפיל. העיוורים נגעו בחיה וליטפו אותה עד שידעו איך נראה פיל. הם חזרו לכפר נרגשים כדי לספר על חוויותיהם. אנשי הכפר התאספו סביבם לשמוע על הפיל.
האיש הראשון, שמישש את החזה של הפיל, אמר: "הפיל הוא כמו קיר גדול ועבה"!
"שטויות", אמר האיש השני, שנגע בחטים של הפיל, "הפיל קצר למדי ומעוגל. הוא חלק מאוד וחד. לא הייתי משווה פיל לקיר אלא לחנית"!
האיש השלישי, שנגע באוזנו של הפיל, לא הסכים לדבריהם ואמר: "הפיל אינו דומה כלל לקיר או לחנית, הוא דומה לעלה ענק עשוי משטיח צמר עבה. הוא זז כשנוגעים בו".
"לא נכון"! אמר הרביעי, אשר ליטף את החדק, "אומר לכם איך נראה הפיל – הוא דומה לנחש ענקי"!
החמישי הביע התנגדות נמרצת. הוא נגע באחת מרגלי הפיל וסיכם: "הפיל עגול ועבה כמו עץ".
העיוור השישי, שניתן לו לרכוב על גבו של הפיל, מחה: "האם אף אחד מכם אינו יכול לתאר נכונה את הפיל? הרי הוא כמו הר ענק מתנודד מצד לצד"!
ועד עצם היום הזה העיוורים ממשיכים להתווכח".
לאחר הסיפור (או ההצגה), המעביר ישקף למשתתפים שהסיפור הוא משל המלמד אותנו עד כמה נקודת המבט שלנו משפיעה על מה שנראה. כל אחד מהעיוורים תיאר את הפיל בצורה שונה, לפי מה שידיו נגעו בו — וכל אחד ראה רק חלק קטן מהאמת. כך גם אנחנו לעיתים רואים את החיים מנקודת מבט צרה, ועלולים לפספס את התמונה השלמה. אם נרצה לקנות מבט חיובי שמתמקד בטוב, עלינו להשתדל להתבונן במציאות מכל צדדיה, לא להיתקע רק במה שלא מסתדר או במה שמלחיץ אותנו. כך נוכל לגלות שיש הרבה טוב סביבנו, לחיות באמון ובעין טובה, ולהתקדם מתוך שמחה ואמונה בטוב העתיד לבוא.
העיניים המרפאות של רשב"י
כעת, המעביר יעלה קומה עם המשתתפים – וינווט אותם להבנה שהמחשבה החיובית והעין הטובה על העולם – יוצרת מציאות בפועל ממש! על מנת להמחיש למשתתפים את העיקרון של משפט זה, המעביר ישאל אותם מי מכיר את המושג "פיגול"?
המשתתפים יענו כפי ידיעתם, והמעביר ילטש ויסביר שמושג זה מתייחס לקרבן שנפסל בעקבות מחשבה של "חוץ למקומו או חוץ לזמנו" של הקורבן. כלומר – אם הכהן הקריב קרבן פסח ותוך כדי ההקרבה הוא חשב לאכול אותו יום אחרי פסח – הקורבן נפסל, וכן אם הוא הקריב קרבן תודה והוא חשב לאכול אותו מחוץ לירושלים – גם כן הקרבן נפסל. ולמרות שהקרבן היה כשר בלי מום, והשחיטה הייתה מהודרת לחלוטין – הקרבן נפסל בעקבות המחשבה של הכהן, משום שהמחשבה מייצרת מציאות ומשפיעה עליה באופן מוחשי ופיזי.
לאחר הבנה זו, המעביר יקריא למשתתפים את סיפור הגמרא (המתורגם) על רבי שמעון בר יוחאי שברח מהרומאים יחד עם בנו – רבי אלעזר, לאחר שדיבר בגנותם (מסכת שבת, לג:):
"…הלכו והתחבאו במערה. התרחש נס ונברא להם עץ חרוב ומעין מים, והיו פושטים בגדיהם והיו יושבים עד צווארם בחול, וכך כל היום היו לומדים, ובזמן התפילה היו מתלבשים מתכסים ומתפללים, וחוזרים ופושטים את בגדיהם, כדי שלא יבלו. ישבו שתים עשרה שנה במערה. בא אליהו הנביא ועמד על פתח המערה, ואמר: מי יודיעו לבר יוחאי שמת הקיסר ובטלה גזירתו. יצאו מהמערה, ובתוך כך ראו אנשים שהם חורשים וזורעים, ואמרו – הרי אנשים אלה מניחין חיי עולם של לימוד תורה ועוסקין בחיי שעה לצורך פרנסתם. ובכל מקום שהם נותנין בו את עיניהן מיד היה נשרף. יצתה בת קול ואמרה להם: "וכי להחריב את עולמי יצאתם מהמערה?! חיזרו למערתכם!". חזרו והלכו וישבו שנים עשר חודש. אמרו: משפט רשעים בגיהינום שנים עשר חדש, ובודאי כבר נתכפר להם חטאם בישיבה נוספת זו. יצתה בת קול ואמרה להם: צאו ממערתכם! יצאו. כל מקום שהיה מכה ר' אלעזר, היה מרפא ר' שמעון".
בסוף הקראת דברי הגמרא, המעביר יפנה למשתתפים וינכיח להם את התובנה העולה מסיפור הגמרא:
העין הביקורתית שדרכה הסתכלו רשב"י ורבי אלעזר על העולם – גרמה לשריפתו הפיזית, ואילו לאחר שנה נוספת במערה,דווקא העין הטובה של רבי שמעון על אותה מציאות שהם ראו בפעם הקודמת – פעלה הפוך וגרמה לריפוי, משום שלהסתכלות שלנו יש כח להשפיע באופן פיזי על המציאות.
אנחנו בוחרים מאיזו זווית לראות את המציאות ובאיזו דרך להסתכל עליה, המחשבות שלנו והעין שאיתה אנחנו מסתכלים על העולם – הן אלו שיוצרות מציאות בפועל!
וכמו שאמר הרבי מלובביץ': "לכאורה הדעת נותנת כי צריך לחכות עם השמחה עד שיוטב מצב הבריאות ואז יוכל לשמוח. ואולם יש לומר להיפך: נכון להקדים את השמחה. וזה עצמו ימהר את ההטבה בבריאות. כך אמרו אדמור"י חב"ד: "חשוב טוב – יהיה טוב" (אגרות קודש טז, רנב). ועל כן ע"י שנאמץ בחיינו מבט חיובי ואופטימי, נוכל ליצור מציאות של עולם שלם, מתוקן וטוב.
סיכום
בשלב זה המעביר יסכם ויאמר:
בחודש זה העמקנו במשמעות המושג "הכרת הטוב", וגילינו כי אין מדובר רק באמירת תודה על מה שנעשה עבורנו, אלא בראש ובראשונה בהכרה פנימית — במחשבותינו — בטוב שמצוי בעולם. למדנו לראות את השפע הרב שיש במציאות וכיצד העולם עצמו הולך ומתקדם לטוב. התבוננו כיצד דווקא מתוך רגעים קשים ומאתגרים, הן במישור האישי והן בזה הלאומי, האור והטוב עולה וצומח.
מכאן עלינו קומה נוספת, כשהתמקדנו בחשיבות הגדולה של ההכרה בטוב שבתוכנו וביכולת שלנו לראות את עצמנו באור חיובי. הפנמנו עד כמה למחשבות שלנו יש כוח לברוא מציאות, וכיצד מבט חיובי על החיים יוצר הלכה למעשה עולם מלא בטוב, מקרין אור ושמחה על כל סביבותינו, ומשפיע בכך על המציאות כולה.
כעת, לסיום סדרת הפעולות בחודש האחרון, יאמר המדריך לחניכים:
חברים!
הנה, הגענו לסיומו של חודש ארגון, ממנו נצעד לאורך כל השנה הקרובה. אחרי שלמדנו יחד מהי המשמעות העמוקה של להכיר בטוב הקיים בעולם, ובעקבות התקופה הארוכה והמאתגרת שעם ישראל עבר ועודנו עובר — עכשיו זה תורנו! תורנו להביא את האור הזה אל תוך המציאות, להפיץ את הבשורה ולהודיע לעולם כולו ש'טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו'.
בעזרת העין הטובה שבנינו במהלך החודש הזה שנזכה להמשיך ולהאיר את העולם, להפוך אותו לטוב יותר — ובעזרת ה' גם קרוב יותר לגאולה.
מערך פעולות "מאמינים בטוב"
שבוע ראשון – עניין של זווית – חבב – כל מי שפעל עם א-ל
שבוע שני – טוב ה‘ לכל – חבב – והנה טוב מאוד
שבוע שלישי – ובטוב העולם נידון – חבב – אור חוזר
שבוע רביעי – טוב עין הוא יבורך
גלעד ודביר – מחשבות טובות
הראל ונווה – משקפי לייזר
מעוז ונחלה – עין טובה
חבב – מחשבה יוצרת מציאות
