בשבוע השני נראה איך נבואות הגאולה מתגשמות לעינינו, ונכיר בצמא שמתעורר בעם ישראל כשלב הבא בתהליך הגאולה. נלמד את נבואת עמוס, שמגלה לנו שדווקא בשלבי הגאולה המתקדמים נרגיש ריקנות מכל השפע הגשמי, ונהיה צמאים לשמוע דברי אלוקים: "הינה ימים באים[…] והשלחתי רעב בארץ, לא רעב ללחם, ולא צמא למים, כי אם לשמע את דברי ה'."
עזרים
- משפטי הזדהות (נספח 1).
- פתקים (למי שרוצה).
- נבואות על הצימאון (נספח 2) לפי כמות החניכות.
- לחיות בצל גללי החמור (נספח 3).
פתיחה
מתודה | משפטי הזדהות
אפשרות א'
נעמיד את כל הבנות בקו ישר, נקריא את המשפטים (נספח 1) וכל מי שמזדהה עם אחד מהמשפטים תצעד צעד קדימה.
אפשרות ב'
נחלק לכל בת כמות גדולה של פתקים ריקים, נקריא את המשפטים וכל מי שמזדהה תוסיף פתק אחד לערמה מרכזית באמצע המעגל.
לאחר הקראת המשפטים ננכיח את כמות הפתקים או הצעדים שהבנות עשו (אם היא גדולה או קטנה), וננכיח את רמת ההזדהות עם התוכן של המשפטים.
דיון | מה סבא וסבתא היו אומרים?
נעלה שאלה – חשבו רגע על סבא וסבתא שלכן, או אולי עוד דורות אחורה. אם הם היו עומדים פה עכשיו בחדר ומביטים על המשפטים האלה – על הבלבול, על התחושה של השבר והחיפוש – איך לדעתכן הם היו מסתכלים על זה? מה הם היו אומרים עלינו?
לימוד | נבואות צימאון
יש כמה נבואות עיקריות העוסקות בנושא הזה (נספח 2). נחלק לכל זוג נבואה אחת מתוך הארבע, ונבקש מהבנות ללמוד את הנבואות בזוגות. לאחר מכן כל הבנות שלמדו על נבואה מסוימת יקריאו את הנבואה ויסבירו אותה לכולן לפי הבנתן.
- נחבר בין המציאות שאנו פוגשים לבין הנבואות, ונשאל – למה זה משנה בעצם שעמוס, ירמיהו ויחזקאל ניבאו את המציאות שלנו לפני אלפי שנים?
סיכום
קטע – לחיות בצל גללי החמור (נספח 3)
- כשמבינים שהדברים האלה כתובים בנביאים, מבינים שאין כאן בעיה במערכת. זהו שלב מתוכנן מראש בסיפור של עם ישראל. הבלבול הוא לא סימן למוות רוחני או להידרדרות, אלא להפך – הוא סימן של תהליך אלוקי היסטורי של תחייה. לב האבן מתפרק כדי לפנות מקום ללב הבשר הצמא.
החיפוש והצימאון הם סימן של תהליך אלוקי היסטורי של תחייה לאומית.
