פעולת חב"ב רביעית במערך "הנה ימים באים"- חודש ארגון התשפ"ז.
שבוע ראשון – ירידה סיבה לעליה
שבוע שני – מבט של נצח
שבוע שלישי – בונים את הקומה הבאה
שבוע רביעי – לוקחים פיקוד
אל המדריך
הגענו לפעולה האחרונה במערך החשוב הזה, היא ממש השיא של החודש, אחרי שלושה שבועות בהם נחשפנו לצימאון הגדול בעם ישראל, הבנו שזה חלק מתהליך הגאולה ושאנחנו צריכים לפעול להיות חלק מהדבר הגדול הזה – הגענו לפיסגה.
נוריד את כל מה שראינו במהלך החודש לפרקטיקה, נלמד את המשתתפים שכל אחד מהם הוא מנהיג, והקב"ה שם אותו כאן בנקודה הספציפית שהוא נמצא בה כי זה התפקיד שלו ורק הוא יכול לעשות את זה!
מתוך זה נצא לעשייה בסביבות הסניף. ביחד עם החב"ב נמצא את הדרך שתמקסם את הפוטנציאל של הכוחות שיש בנו. המטרה היא שהחב"ב ייצא מהחודש ארגון לא רק עם הבנה תיאורטית, אלא עם תחושת מסוגלות ויציאה לעשייה בפועל: "אנחנו הדור שמכין את עם ישראל לקומה הבאה, ואנחנו עושים זאת בעוז ובאהבה. עכשיו תורנו!".
החב"ב נועד לפעול ולעשות, יש לחב"ב יכולות שאין לשאר השבטים, וחשוב לנצל את זה עד הסוף. תשקיע בפעולה וביישום נושא, זה קו הסיום של המערך והוא קריטי לגרום לכך שהמשתתפים יפנימו. ככל שתשקיע יותר – תזכה להשאיר יותר חותם על החב"ב ועל עם ישראל!
עזרים:
- דמויות מתוך הנספחים
א. העולם נברא בשבילך!
נפתח את הפעולה במתודה שתגרום לנו להבין שעם ישראל מחכה לנו, ואי אפשר לאבד אף אחד בדרך!
מעבירים דמויות בין החניכים (לגזור לפני הפעולה מנספח א'):
- אמא בהריון
- רב גדול
- חייל בצבא
- מדריך באריאל
- הומלס
- מדען משוגע
- זקנה ערירית
- שליח פיצה
- ילד קטן
- הייטקיסט
- רופא
עוברים בקצרה על הפרטים של כל דמות, ואז מספרים בשקט ובדרמה שנפלה פצצת אטום וכל העולם הושמד חוץ מ-11 אנשים. יש רק 2 חליפות הצלה, וצריך לבחור את מי להציל.
עושים סבב ובו כל אחד אומר מי השניים שהוא מציל עם החליפות ולמה דווקא אותם. למשל רב כי הכי חשוב שהתורה תמשיך, הסבתא כי יש לה חוכמת חיים, האמא בהריון כדי שתהיה המשכיות, מדען שיפתח את העולם וכו'.
לאחר הסבב נסביר לחניכים: לכל אחד יש את התפקיד המדויק שלו בעולם וכל אחד חשוב, אין מי שיוכל לעשות את התפקיד שלו. ניתן דוגמא מההומלס שאף אחד לא הציל אותו, אבל תכל'ס גם הוא חשוב, גם לו יש תפקיד בעולם והוא לא פה סתם במקרה – אסור לנו לוותר על אף יהודי!
ב. גודל השליחות והקירוב מהמקורות
אחרי שהבנו שאנחנו לא יכולים לוותר על אף יהודי, נשאל את המשתתפים: את מי אתם מכירים מההיסטוריה של עם ישראל שקירב יהודים לה'?
נתמקד על אברהם אבינו, שמפעל חייו היה לקרוא בשם ה', הבית שלו סימל את זה הכי טוב, אוהל עם ארבעה פתחים, שמכל כיוון שאורח יגיע הוא יוכל להיכנס כמה שיותר מהר. ומה סימל את זה? הבית שלו, הדבר הכי בסיסי אצל האדם. ואפילו כשהוא היה אחרי ברית מילה כשכולו כאבים הוא לא וויתר, ובחום היום הוא חיכה לאורחים!
נקריא למשתתפים את המצווה השלישית בספר המצוות לרמב"ם:
"מצות עשה ג – לאהוב את ה'…ולשון ספרי: "ואהבת את ה'" – אהבהו על הבריות כאברהם אביך, שנאמר "ואת הנפש אשר עשו בחרן". ורוצה לומר, כמו שאברהם מפני שהיה אוהב, כמו שהעיד הכתוב "אברהם אוהבי" וזה בעוצם השגתו, קרא בני האדם להאמין בה' מרוב אהבתו – כן אתה אהוב אותו עד שתקרא אליו בני האדם".
נמשיך ונסביר לכולם: הרמב"ם כותב שחלק מהמצווה השלישית – אהבת ה' – זה לגרום שכמה שיותר אנשים יאהבו את ה'! הרמב"ם מוסיף שם ומסביר שאם אוהבים מישהו – רוצים שכמה שיותר אנשים יאהבו אותו ויידעו כמה הוא גדול!
יש לנו תפקיד גדול, להיות דומים לאברהם אבינו אבי האומה שמטרת חייו הייתה לגרום שכמה שיותר אנשים בעולם יכירו את ה', יודו לו על המזון שהם אוכלים, על העולם שהם חיים בו. לנו נשאר רק ללמוד מאברהם אבינו, להכיר בזה שיש לנו שליחות גדולה, ולעשות אותה בכל הכח! לקיים מצוות עשה של אהבת ה' ולהאהיב אותו על כל עם ישראל!! השליחות הזו היא של כולנו, זו הרי מצוות עשה מהתורה, זה אומר שכל אחד ואחד מפה הוא חלק מהדבר הגדול הזה וצריך לצאת, לקרב ולהשפיע!
נמשיך ונקריא מתוך הספר "חובות הלבבות" (שער אהבת ה' פרק ו):
"וראוי לך אחי לדעת, כי זכויות המאמין, אפילו אם יהיה מגיע אל התכלית הרחוקה בתיקון נפשו לאלהים יתברך, ואילו היה קרוב למלאכים במידותם הטובות ומנהגיהם המשובחים והשתדלותם בעבודת הבורא ואהבתם הזכה בו – אינם כזכויות מי שמורה בני אדם אל הדרך הטובה ומיישר הרשעים אל עבודת הבורא שזכויותיו נכפלות בעבור זכויותם בכל הימים ובכל הזמנים .. וכן אחי מי שאין מתקן אלא נפשו בלבד תהיה זכותו מעטה ומי שמתקן נפשו ונפשות רבות תיכפל זכותו כפי זכויות כל מי שיתקן לאלהים כמו שכתבו רבותינו ז״ל כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו".
נדליק את החב"ב כמה שיותר, לקרב יהודים לה' יתברך ולהרוות אותם בצימאון הגדול שראינו – זה דבר גדול שאי אפשר לתאר את גודל השכר על זה!
ג. משחק "קפוץ לי"
אחרי שהבנו כמה גדולה המצווה היקרה הזאת של להאהיב את ה' על כל עם ישראל – נמשיך במשחק "קפוץ לי" ונבין שיש בנו יותר כוחות ממה שאנחנו חושבים.
מהלך המשחק: נבקש מהמשתתפים להגיד בקול כמה פעמים לדעתם הם מסוגלים לקפוץ על רגל אחת, במשך דקה?! (בדרך כלל התשובות יהיו בין 50 ל70…). כעת נבקש מכל המשתתפים לקפוץ על רגל אחת במשך דקה, התוצאה תהיה הרבה מעבר למה שהם חשבו (בדרך כלל בין 130 ל180).
אחרי שכולם ירגעו ויתיישבו חזרה, נשאל אותם: מי פה הצליח יותר ממה שהוא חשב? הרבה פעמים אנחנו לא מאמינים בעצמנו, אנחנו חושבים שאנחנו חלשים, לא טובים, מי ירצה לשמוע אותנו בכלל.. תזכרו את המשחק הזה, איך חשבתם שתצליחו קצת והצלחתם הרבה יותר!
נגרום למשתתפים להפנים שיש להם כנפי רוח, יש בהם כוחות אדירים שהם צריכים לנצל אותם ולהשתמש בהם כדי להצליח להשפיע, עם ישראל מחכה להם!
ד. יישום נושא – השליחות שלנו
מתוך הדמויות שהראו לנו שלכל אדם יש מטרה מיוחדת ומדויקת ומתוך ההבנה כמה חשוב להשפיע וכמה כוחות יש בנו, נשאל את המשתתפים: "מה המשימה שלנו? מה הקב"ה רוצה מאיתנו החב"ב שנפעל בעם ישראל עכשיו? איזה חיסרון אנחנו יכולים להשלים בעם ישראל פה מסביבנו כדי לקרב אותם לאבינו שבשמים ולהרוות את הצמא הגדול?"
ככל שתדליקו אותם יותר – הם ייכנסו לזה יותר! חשוב שתשימו לב מה מתאים לשבט ומה מתאים לסביבת הסניף (היישום נושא ביישוב יהיה שונה לגמרי מזה שבעיר, אבל גם סניף ביישוב יכול לפעול בעיר הסמוכה או לעורר את תודעת הקירוב בתוך היישוב). החניכים יעלו רעיונות, תעלו גם אתם את הרעיונות שחשבתם עליהם לפני הפעולה.
דוגמאות לרעיונות (רק אם לא הצלחתם לבד..): פתיחת לימוד משותף בשכונה, חלוקת תכני רוח ואמונה בנקודות מרכזיות, חלוקת נרות שבת, תליית שלטים מחזקים של אחדות וחיבור, דוכן תפילין, שלטים בכל היישוב שמעוררים אותנו להפסיק להתנצל ולקרב את אחינו, חלוקת פליירים בצמתים שמעוררים לאחדות וחיבור לקודש, כינוס ביישוב של 'הנני' – להזמין אנשי ציבור ורבנים ולעורר את החבר'ה או התושבים.
אחרי שמוצאים רעיון מתחילים לעבוד עליו, אם צריך מתכננים לזמן יותר מתאים ואז עושים, אבל חשוב שזה יקרה כמה שיותר מהר בלי לדחות את זה, ובצורה כמה שיותר טובה, שישפיע.
ה. סיכום הפעולה והמערך (אפשר לפני היישום נושא ואפשר אחרי, לפי מה שמסתדר)
התחלנו בשבועיים הראשונים עם חשיפה לתופעה הגדולה שראינו, שעם ישראל מתעורר רוחנית, צמא לקודש, להתקרב לקב"ה. העמקנו למה זה קורה, מאיפה זה מגיע, והבנו שהמלחמה היא זו שעוררה את כל התהליך הגדול הזה מתוך הפנימיות של עם ישראל.
הבנו שכל הדבר הגדול הזה הוא חלק מתהליך הגאולה, זו התגשמות מפורשת וברורה של נבואת עמוס (ח, יא) "לֹא רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם לִשְׁמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה'", כמו כל תהליך הגאולה שאנחנו רואים פה מול העיניים.
המשכנו והורדנו את כל מה שלמדנו למעשה, ביררנו מה הדרך הנכונה להשפיע ולקרב את עם ישראל לקב"ה, לבוא בחום ובענווה ומתוך כך להכיר ולשתף את התורה הגדולה שיש לנו.
והדובדבן שבקצפת – הירידה הישירה לעשייה, הבנו שאם לא אנחנו- זה לא יקרה, הבנו שאנחנו שליחים של הקב"ה, שאם אנחנו נתעכב זה יעכב את מהלך הגאולה! ראינו איך קירוב יהודים זה דבר גדול! מצוות עשה מהתורה שהשכר עליה יקר מאוד!
שלב אחרון בסיכום: שילוב היישום נושא בתוך המערך, להסביר איך ניישם את מה שראינו. ככל שנפרט יותר, כך ההדברים יוטמעו ויופנמו יותר אצל החניכים.
נסיים בנבואת זכריה (יד, ט) "וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד". בתפילה שמתוך השלב המתקדם בגאולה שאנחנו רואים מול העיניים – נזכה להגיע לגאולה השלימה במהירה בימינו, אמן!
רעיון לצ'ופר:
"בן אדם
עלה למעלה עלה
כי כח עז לך
יש לך כנפי רוח
כנפי נשרים אבירים
אל תכחש בם, פן יכחשו לך
דרש אותם, וימצאו לך מיד"
(הרב קוק, אורות הקודש א, סה)
