מה בפיך ?! (פעולה)

מטרות

1. יכירו כי מעבר לכוחו הרב של הדיבור בהשפעה על המציאות, קיים בו מימד נוסף: קדושה!
2. החניכים ילמדו מהי הקדושה החלה על הדיבור ויכירו כמה מהיבטיה .
3. החניכים יפנימו את ההכרה כי ככל שאדם מקדש יותר את דיבורו, כך ערך הדיבור שלו גבוה יותר.

 

• רשימת הגדרות מרמזות
• כרטיסי מקורות
• מחירון
• דמויי שטרות
• כרטיסי חפצים העומדים למכירה
• מקור – “חפץ חיים” מצולם בעותקים כמספר החניכים

  

שלב א- כוחו של דיבור

ביום חול, נבחר שני נציגים מתוך השבט או נחלק את החניכים לשתי קבוצות.

המדריך יטיל על כל נציג או על כל קבוצה אחת משתי משימות:

משימה א- ליצור בית (או כל צורה אחרת שיבחרו) מקיסמים;

משימה ב – להביע משאלה או לשיר שיר.

לאחר ביצוע שתי המשימות נבקש מהחניכים לפרק את התוצרים של המשימות. החניכים,

כמובן, יוכלו לפרק את מבנה הקיסמים, אך לא יוכלו “לפרק” את המשאלה או השיר.

 

נשאל:

– מה ההבדל ב’רושם’ שהשאירו כל אחד מהתוצרים של המשימות?

נבין כי המילה איננה רק ביטוי סתמי, וירטואלי, להגיגים ולמחשבות.

ברגע מסוים היא הופכת להיות יצירה שממשיכה להתקיים גם אחרי שנאמרה, אי אפשר להחזיר אותה ואי אפשר ‘לפרק’ אותה.

משימה זו אינה מתאימה לשבת, שכן יש בעיה הלכתית בבניית דגם מקיסמים בשבת.

לכן בשבת נפתח את הפעולה בקריאת המקור הבא. (ביום חול נציג את המקור לפני החניכים בתום ההפעלה הפותחת.):

 

מדריך יקר, שים לב!

כדי להקל על החניכים בהתרכזות בנקרא ובנאמר, מומלץ לרשום את הקטע הבא וזה שאחריו על-גבי גיליון נייר גדול,

 ולהניחו לעיניהם כתוב באותיות מאירות עיניים.

נשאל את החניכים:

– מה מלמדנו הקטע?

– באילו הזדמנויות במהלך חיינו אנחנו נתקלים בכוחו של הדיבור ובהשפעתם של המילים על המציאות?

נבחן עתה קטע נוסף הדן אף הוא בכוחו של הדיבור, אולם מהיבט שונה. נקרא אותו ונשווה בין הקטעים:

נשאל את החניכים:

– האם אתם רואים הבדל מהותי, מעבר להבדלי סגנון, בין שני הקטעים?

האם מדובר ב’אותה גברת בשינוי אדרת’ – אותו רעיון בסגנון שונה או שמא יש כאן הבדל עקרוני?

נראה כי אמנם גם הקטע השני מדבר על כוחו של הדיבור –

על מילה שמלבישה מחשבות ומטביעה חותמה בעולם.

עם זאת, נסב את תשומת לב החניכים לכך שהכותבת של הקטע השני אינה יהודיה.

 ננסה לאתגר את החניכים ונטען כי כולם, גם הגויים, יודעים שלדיבור יש כוח;

מה החידוש אפוא ביחסה של היהדות לכוח הדיבור?

נעורר את השאלה:

– אם כן, מה מיוחד בכוח הדיבור שלנו כפי שרואה אותו התורה?

נקשיב לרעיונות החניכים. יש להניח שיהיו מהם שיציינו את מימד הקדושה שבדיבור.

אך – – – האם אנחנו יודעים לתת משמעות לקדושה שבדיבור?

האם אנו אכן מבינים מה המשמעות של חלות קדושה על דיבור

 (שהיא הרבה מעבר לתפיסת כוחו של הדיבור, דבר המובן לכל אדם, גוי ויהודי כאחד?!)

ננסה לעמוד על משמעויות נשגבות אלה, בהמשך הפעולה.

 

שלב ב’- הקדושה שבדיבור

בשלב זה נרצה לברר עם החניכים את מימד הקדושה שבדיבור באמצעות משחק.

נחלק את השבט לשתיים או לשלוש קבוצות שיתחרו ביניהן.

נניח בכמה מקומות מקורות העוסקים בקדושת הדיבור (נספח 1).

הקבוצות יקבלו רשימה המרמזת על המקומות שבהם נניח את המקורות (נספח 2).

על כל קבוצה לפענח את הרמזים ולאסוף את כל המקורות. מקור נוסף יחכה לכל קבוצה אצל המדריך.

מדריך יקר, שים לב! משחק זה, בשונה ממשחק ‘חפש את המטמון’,

מאפשר מרחב פעולה לחניכים:

הם אינם נדרשים למצוא את המקורות בסדר עוקב וגם אינם “מחויבים” לקרוא אותם כדי להמשיך במשחק.

אנו סבורים כי המקורות והשאלות הנלווים אליהם עשויים לעניין אותם, בכל זאת. קריאה מעמיקה, כמובן, נעשה יחד – השבט כולו.

כמובן, יש להחביא מספר מקורות כמספר הקבוצות. אפשר לציין על כל מקור לאיזו קבוצה הוא שייך.

לאחר שכל החניכים ישובו עם כל המקורות נלמד אותם יחד.

 

נשאל את החניכים:

– מה אנו לומדים ממקורות אלו?

– לפי המקורות, על מה משפיע הדיבור שלנו?

– מה המשמעות של ה’קדושה’ הקיימת בדיבור?

נבין כי משמעות קדושת הדיבור היא שאנו משפיעים לא רק על המציאות הגשמית, אלא בהבל פינו אנו יוצרים מציאות רוחנית!

ראינו כי באמירת קדיש אנו יכולים להעלות נשמה למעלה גבוהה יותר; באמירת קדושה – לגרום נחת רוח לקב”ה;

באמירת ווידוי בכוונה – לשנות את מצבנו הרוחני; ובברכה בכוונה אנו מסירים את המזיקים הרוחניים הקיימים באוכל.

וצדיק, בברכתו, יכול להשפיע על המציאות הרוחנית והגשמית כאחת!

ואלו רק דוגמות…

– האם היינו מודעים עד היום לכוח הרוחני הכביר המצוי בפינו שלנו?!

 

 

שלב ג’- כלי אמנות

בשלב זה נרצה להבהיר את המסקנה המתחייבת מקיום הכוח הרוחני הכביר בפינו –

 עלינו לשמור על דיבור טהור וקדוש ככל הניתן, כי הוא ‘כלי האמנות’ שלנו.

נכריז כי חניכי השבט כולו הם נגני כינור בתזמורת. כל אחד מהם רוצה להיות נגן טוב, כזה שנגינתו נוגעת בליבות המאזינים.

נערוך מכירה פומבית של הציוד הנדרש לכנר. כל חניך יקבל שמונה מאות לירות ישראליות, ב- 5 שטרות של 100 (נספח 3).

נציב לפניהם את מחירון המחיר ההתחלתיים לפרטים הנמכרים במכירה:

 

המשימה תגרום לחניכים לחשוב עד כמה כדאי להם להשקיע בכינור איכותי,

 כי כדי להוסיף עליו כסף הם יאלצו לוותר על יתר העזרים.

ננהל את המכירה המדומה על-פי כללי המכירה הפומבית (“500 לירות פעם ראשונה, 500 לירות פעם שניה” וכו’).

נראה מי מהחניכים יחפוץ בפריטים השונים וכמה כסף יהיה מוכן להשקיע בכל אחד מהם.

החניך הזוכה במכירה הפומבית יקבל מידינו את כרטיס החפץ שקנה (נספח 4).

(אפשר להעמיד את החפצים למכירה יותר מפעם אחת כדי לעודד חניכים רבים יותר לעבור תהליך לקבלת החלטה.)

 

לאחר סיום המכירה נשאל:

– מה היו השיקולים שהנחו אתכם ברכישת הפריטים?

– האם היה ראוי, לדעתכם, להשקיע אם כל הכסף ברכישת כינור משובח?

– אילו מהפריטים שהוצגו למכירה משפיע יותר מכולם על איכות הנגינה?

אין ספק שאיכות הנגינה, מושפעת בראש ובראשונה מאיכות הכינור. כל השאר הם רק עזרים נלווים.

כנר מקצועי משקיע את כל כספו בכינור משובח שיפיק צלילים מדויקים וענוגים.

נסביר לחניכים כי ה”חפץ חיים” (בספרו “שמירת הלשון”, שער הזכירה, פרק י’)

משתמש במשל זה בעניין הדיבור, ומסביר כי כוח הדיבור הוא כלי האמנות שלנו – “לבנות בו שמיים וארץ”.

הקדושה הרבה הטמונה בדיבור דורשת כלי מהוקצע ומשובח;

 כשם שטיב הצלילים שיפיק הכינור תלוי באיכותו ובהיותו מיתריו מכוונים,

כך מידת הקדושה שנוסיף בעולם בדיבורינו תלויה במידה שבה קידשנו אותו, שבה שמרנו עליו.

למדריך: לא כדאי להביא בפני החניכים את המקור במלואו,

אולם מומלץ שאתה תקרא את הדברים כפי שמופיעים במקורם.

להלן הקטע המקוצר, צלם בעותקים כמספר החניכים, חלק להם ולמד אותו עמם:

 

לסיכום:

נסכם עם החניכים את המהלך שעברנו:

ראשית למדנו על כוחו העצום של הדיבור המשותף לכלל האנושות, אך הבנו כי לא די לנו בכך.

למדנו כי בפינו קיים פוטנציאל למשהו נשגב יותר, יש בדיבור כוח לברוא מציאות קדושה בעולם,

 וחיזקנו את הדבר בבירור חובתנו לשמור על הדיבור ככלי אמנות המניב תוצרים נפלאים יותר ככל שהוא משובח,

 קדוש וטהור יותר.

נסיים במחויבות הנגזרת הנולדת מכך לשמור על טהרת דיבורנו!

 

 בטיחות:

במהלך חיפוש המקורות יש לשים לב שהחניכים שומרים על זהירות ובטיחות.