מחלקת הדרכה

נושא: בין אדם לחברו
תת נושא: בין אדם לחברוהשבויים והנעדרים
סוג פעילות: פעולה
מתאים לגיל: נווה-נחלה (ו-ח), חב"ב (ט ומעלה),
רמת פעילות: קלילה

כולנו עם אחד (פעולה)

 מתאים ל: שבת

עמודים נוספים שיכולים לעניין אותך:




1. החניכים יכירו בערבות ההדדית המיוחדת הקיימת בעמ"י ובביטוים השונים שלה במציאות.


2. החניכים יכירו במחויבות הקיימת בקרב כל אחד מעמ"י לפעול מתוך שייכות וערבות,


מחויבות הנובעת מעצם היותו חלק מרקמתה השלמה של האומה.


3. החניכים ילמדו על החשיבות שמעניקה התורה לערבות ההדדית בכלל ולמצוות פדיון שבויים בפרט.


 


 







  • מקורות (קטע פתיחה, משלים)


 




 ערבות הדדית בעמ"י


 


נקריא לחניכים קטע פתיחה שכתבה בינה אופק, המדבר על הערבות המיוחדת שיש בעמ"י:




"לפני שבועיים ביקרתי בבית ספר בניו יורק ושוחחתי עם תלמידי אחת הכיתות.


סיפרתי להם על ישראל וביקשתי לשמוע את דעתם על הבחירות לנשיאות בארצם,


 על משבר הדלק, על המלחמות המתחוללות בעולם


, על ארגון האומות המאוחדות ועל בעיית בני הערובה האמריקנים.


"מהי תחושתכם", שאלתי, "נוכח העובדה, שחמישים ושניים מאחיכם מוחזקים למעלה משנה בשבי בלתי חוקי,


 ומדינתכם, הנחשבת לחזקה ביותר בעולם, אינה מסוגלת לשחררם?".
קם אחד הנערים ואמר: "את טועה מאוד. אלה אינם אחי, ולא אכפת לי מה יקרה להם!".


הבטתי סביבי: שאר בני הכתה הנהנו בהסכמה, ונער אחד הוסיף: "זה היה מזלם הרע ששהו באותה עת באיראן.


 גם אם היו שם 520 איש זה לא היה אכפת לי. בכל יום נהרגים יותר אנשים בתאונות דרכים. מה זה עסקי?".
"ואם היה אבא שלך שבוי ביניהם?" שאלתי. "אז היה אכפת לי, כמובן", ענה הנער,


"אבל לא הייתי מצפה שמישהו ינקוף אצבע למען שחרורו."
"אם כך," אמרתי, "כל אחד חי לעצמו בלבד?". "בדיוק," אמרו כולם,


 "כל אחד מתעניין בעסקים של עצמו. לא עושים טובות ולא מצפים לטובות


." סיפרתי להם על מבצע אנטבה. רובם לא שמעו על כך


, כי בני הנעורים בארצות הברית כמעט שאינם מתעניינים בנעשה בעולם.


 הם התפעלו והתלהבו ממסירות הנפש היהודית-ישראלית. אבל כולם החליטו שלא כדאי להסתכן בשביל הזולת


. באותו רגע חשתי געגועים עזים ואהבה אין קץ לארצנו הקטנה והאמיצה,


 שבה אנו מתחלקים זה עם זה באושר ובאסון,


 במסירות נפש שאין דוגמה לה בעולם, ואמרו חז"ל: "כל ישראל ערבים זה לזה".
כמה מחממת את הלב הידיעה כי אצלנו אכפת מאוד וזה הסוד, סוד הקסם של העם היהודי.

שלכם, בינה אופ
ק


 




בסיום הקריאה,


 ננסה לחשוב עם החניכים כיצד באה לידי ביטוי הערבות ההדדית בעמ"י במציאות הישראלית כפי שהם מכירים אותה.


נבקש מהחניכים לחשוב על דוגמאות של ביטויי ערבות ושייכות לעם


(לדוגמא: "יד שרה", ארגון "שלווה", "קו לחיים", גמ"חים שונים, שירות מילואים, פרויקט חונכות וכו'),


החניכים יצטרכו לזכור את הדוגמאות שהעלו.


נשחק עם החניכים במשחק "חבושים" עם כללים מעט שונים מהרגיל.


 


כללי המשחק:


משחק החבושים מתקיים בין הסופר-החובש לקבוצה כולה (ולא בינו לבין יחידים).


המשחק מתחיל כאשר ה'חובש' נמצא בנקודת המוצא,


הוא סופר עד מספר שנקבע ואז יוצא לחפש את החברים המסתתרים במקומות שונים.


חניך שה'חובש' מגלה אותו הוא 'חבוש' ועליו ללכת למקום שבו ה'חובש' ספר,


במקום זה מוצב מראשית המשחק בקבוק, על ה'חובש' לדאוג שהבקבוק ייוותר במקומו לאורך כל המשחק.


אם חניך מצליח להתגנב, מבלי שה'חובש' יבחין בו, ומעיף את הבקבוק, כל ה'חבושים' שנאספו למקום ה'חבישה'


יכולים לברוח ולהתחבא שוב.


מטרת המשחק – לא לאפשר לחובש לתפוס אף חניך, ולהשאיר את כל הקבוצה משוחררת!


תוספת לכללים: כל 'חבוש' שרוצה להשתחרר חייב לצעוק בקול דוגמה לערבות הדדית בעמ"י


(אפשר מתוך הדוגמאות שהחניכים העלו קודם לכן) ורק אז מותר לחבריו להצילו.


 



לאחר המשחק נשאל את החניכים:


מהי משמעותה של הערבות ההדדית, כפי שבאה לידי ביטוי במשחק?


(אחריותו של כל יחיד לקבוצה).


מדוע, עפ"י כללי המשחק, הוצרכנו לערבות הדדית במהלך המשחק? מה השגנו בעזרת הערבות ההדדית?


על פי כללי המשחק, ניצחון יגיע רק בהיות הקבוצה שלמה, ואיש ממנה אינו תפוס.


איזו תחושה הייתה לחניך שנתפס, ואשר ידע שיש קבוצה הדואגת לשחררו?


מה היה מרגיש לו נאלץ להתמודד לבדו עם העובדה שנתפס?



נחזור לערבות ההדדית בעמ"י, ונלמד עליה מתוך המשחק. נשאל :


מדוע, עפ"י "כללי המשחק" של העם היהודי, עלינו לקיים את הערבות ההדדית?


האם נצליח להשיג את המטרה לשמה הגענו לעולם אם נתקן רק את עצמנו?


התיקון שלנו יהיה שלם רק אם העם כולו יתקן את עצמו, בעמ"י ישנה ערבות הדדית הדורשת מאיתנו לדאוג לכל יהודי,


 ורק כאשר כולנו יחד נפעל כיחידה אחת עפ"י רצון ה' נמלא את מטרתנו בעולם.


מה אמור להרגיש כל אדם מישראל, היודע שמאחוריו עומד עם שלם הדואג לו?


ידיעה כזו מעניקה ביטחון , היא נותנת תחושה שאני אף פעם לא לבד,


 ומקלה עלי בהתמודדויות שונות,


 כמו כן תחושה כזו מעניקה חשיבות למעשים הנעשים למען הכלל ומגבירה את המוטיבציה לעשיית מעשים כאלו.


 


 





מושלי משלים


נחלק את החניכים לשלוש קבוצות, כל קבוצות תקבל משל העוסק בנושא של ערבות הדדית.


על החניכים מכל קבוצה לערוך הצגה על המשל שקיבלו בפני שאר החניכים ולהסביר את הקשר שלו לנושא.


המשלים:


 


" נמשלו ישראל לשה. מה שה הזה לוקה על ראשו, או באחד מאבריו, וכל אבריו מרגישין.                                                                   


כך הן ישראל, אחד מהן חוטא וכולן מרגישין". (ויקרא רבה ד')


"תני רשב"י: משל לבני אדם, שהיו יושבין בספינה נטל אחד מהן מקדח והתחיל קודח תחתיו.


אמרו לו חבריו: מה אתה יושב ועושה?! אמר להם: מה אכפת לכם לא תחתי אני קודח?!


אמרו לו: שהמים עולין ומציפין עלינו את הספינה".(ויקרא רבה ד')


 


"כי היחיד בקרב הציבור הוא כאבר יחיד בכללות הגוף.


שכן אילו היתה הזרוע מונעת אתדמה בשעה שיש צורך בהקזתו, היה הגוף כלה והזרוע כלה עמו,


אכן ראוי לו ליחיד לסבול אף את מר המוות למען הצלת הכלל, אך לפחות צריך לחשוב היחיד על חלקו בכלל,


למען ייתן תמיד חלקו ולא יתעלם ממנו" (ספר הכוזרי, מאמר שלישי, י"ט)


 



נעבד עם החניכים את תוכן המשלים, שלושת המשלים ממחישים רעיון דומה,


כולם עוסקים בכך שעם ישראל הוא יחידה אחת המורכבת מחלקים שונים,


אך החלקים הללו שייכים אחד לשני, ואם קורה דבר מה לאחד החלקים-


גם שאר החלקים חשים בכך ומושפעים ממה שקרה (משל השה).


המשלים עוסקים בכך שכחלק מחברה, אסור לי לעשות מעשה שיפגע באחרים (משל האוניה),


ועלי לפעול בצורה שתורמת לחברה, גם כאשר הדבר כרוך בקושי והקרבה מצידי (משל הזרוע).


 


נשאל את החניכים:


האם יש לכם דוגמא ל"איבר פגוע" במדינה, שכולנו צרכים לחוש מעורבות כלפיו ולפעול למענו?


קיימות כמובן תשובות שונות לשאלה זו,


אנו ננסה נכוון את החניכים לעניין של פדיון שבויים בו ברצוננו לעסוק בפעולה הזו ובפעולה הבאה.


 





מעגל מצוות


החניכים יישבו במעגל, נערוך סבב בו כל חניך בתורו יצטרך למצוא מצווה המביעה ערבות הדדית,


אם חניך מתקשה- החניך שיושב מולו עוזר לו, המטרה היא לסיים סבב אחד/ שני סבבים (תלוי במספר החניכים)


בלי שאף חניך ייפסל. נסביר לחניכים שזו משימה קבוצתית ולא תחרות ביניהם, וכשחניך מסייע לחניך שיושב מולו-


הוא בעצם מביע ערבות…


 



דוגמאות למצוות המביעות ערבות הדדית:




ואהבת לרעך כמוך


מצוות צדקה


והדרת פני זקן


לא לענות יתום ואלמנה


לקט


שכחה


פאה


לא תעמוד על דם רעך


השבת אבדה


לא תלך רכיל בעמך


פדיון שבויים


שותפות חובה במלחמת מצווה


העבט תעביטנו- חובת הלוואה


גמילות חסדים


עזרה בטעינת משא


מצוות מעקה


מחצית השקל


איסור נשך וריבית




אנו רואים כי ישנן מצוות רבות המבטאות ערבות הדדית,


ריבוי המצוות העוסקות בנושא מלמד אותנו על החשיבות שהתורה מעניקה לנושא זה.


נספר לחניכים כי הגמרא דנה במצוות פדיון שבויים ואף אומרת עליה משפט מעט מפתיע:"אין לך מצווה רבה כפדיון שבויים".


נשאל את החניכים:


מדוע הגמרא נותנת חשיבות כה גדולה דווקא למצווה זו? מדוע היא נקראת "מצווה רבה"?


לאחר שנשמע את תשובות החניכים, נביא בפניהם את דברי הרמב"ם המהווים תשובה לשאלה ששאלנו:


 "אין לך מצווה גדולה כפדיון שבויים; שהשבוי הרי הוא בכלל הרעביםוהצמאים והערומים, ועומד בסכנת נפשות…" "


(הלכותמתנות עניים, פרק ח, הלכה י').


אם כן מצוות פדיון שבויים נקראת מצווה רבה משום שהיא כוללת בתוכה מצוות רבות,


כשאנו מקיימים מצוות פדיון שבויים אנו מקיימים גם מצוות נוספות כמו הצלת נפשות,


האכלת אדם רעב (דומה לצדקה), הלבשת אדם שאין לו בגד, "לא תעמוד על דם רעך" ועוד.


כך מסביר לנו הרמב"ם את חשיבות מצוות פדיון שבויים.


בפעולה הבאה נרחיב יותר על מצווה זו ועל הרלוונטיות שלה בימינו.


 






בפעולה זו הכרנו פן מיוחד בעמ"י שאיננו מובן מאליו בכל העמים- תחושת שותפות ומעורבות אחד כלפי השני,


מצאנו ביטויים שונים לערבות זו בחיי היומיום בחברה בישראל וחשנו על בשרנו את הצורך וההקלה שמעניקה הערבות.


למדנו שעם ישראל הוא גוף אחד בו לכל איבר אכפת ממה שקורה לאיברים האחרים,


עליו לפעול למענם גם על חשבון נוחותו העצמית ואסור לו לפעול בצורה שפוגעת באחרים.


לסיום:


 מצאנו מצוות רבות העוסקות בערבות הדדית והדגשנו את חשיבותה של מצוות פדיון שבויים הכוללת בתוכה כמה מן המצוות הללו.


 





בעת המשחק 'חבושים' יש לשמור על כללי הזהירות.


 


 


 



 


 


תיוג: פדיון שבויים, פידיון שבוים, להציל את השבויים, הצלת שבויים, חטופים, חטוף, שבוי, שבויי, יהונתן פולארד, יונתן פולארד, גלעד שליט, אברהם אבינו, פדיון שבויים לאורך ההיסטוריה, ערבות הדדית, עם ישראל, עמ"י, אחריות לאומית, פולרד, השבויים והנעדרים, גלעד שליט, רון ארד.


 


 


 


 

נהנתם מהתוכנית? נשמח לתגובה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

קבצים מצורפים

לפעולה זו לא צורפו קבצים

פוסטים נוספים

זה בידיים שלך (מערך)

מערך פעולות – זה בידיים שלנו. האחריות והכוחות אצל החניכים והם מסוגלים להרים את עצמם ולעשות הרבה טוב בעולם.

לב האדם לאדם (פעולה)

פעולה שמראה לנו שכדי להכיר מישהו באמת, אנחנו צריכים לדבר פנים אל פנים, ולא לשמוע בדרכים עקיפות..