“ראשית צמיחת גאולתנו” הוא המטבע שטבעו רבני ירושלים וחכמיה,
ובראשם מרן הגאון ר’ צבי פסח פרנק זצ”ל, להגדרת תקופתנו.
היה זה בכרוז שראה אור מטעמם בי”ד בשבט תש”ט – בתוך השנה הראשונה לתקומת המדינה.
באותם ימים גדולים ונשגבים עמד כל הציבור תחת הרושם של גילוי החסד האלוקי,
שהגדרה זו אכן איחדה אותו מן הקצה אל הקצה.
גם אלה משלומי אמונים, שעמדו הרבה שנים מנגד לתנועת שיבת-ציון,
בטענות ו”הוכחות” כי לא בזו הדרך תבוא הגאולה,
כאילו הם המכתיבים לקב”ה את הדרך בה יקרב לנו אותה,
גם אלה הכירו כי אכן תקופה גדולה היא, אשר דורנו זכה לה.
לאחר השואה הנוראה שפקדה את בית ישראל…נתגלה לפתע עוגן הצלה בדמות מדינה עצמאית,
אשר למרות לידתה בתמרות דם ואש, קמה ומכריזה קבל עם ועולם כי “עם ישראל חי, ויחיה לעולמים”,
וחופי הארץ פתוחים לרווחה לכל אשר בשם ישראל יכונה, והשעה הגדולה,
אשר בכוחה להביא מזור לעם מעושק וממורט, הנה הגיעה!
(הרב שאול ישראלי זצ”ל)
