המדריך עומד על מקום גבוה או גבעה ומאותת לחניכים את המשימות שעליהם לעשות בכתב מורס (מצורף בהמשך).
המשימות:
1. מעגל יושבים- על החניכים לשבת באויר ללא עזרת כסא וכדומה.
(החניכים צריכים לבסוף להגיע למסקנה שאם הם יעמדו במעגל צמודים זה לזה ואחר כך ישבו כל אחד על ברכי מי שמאחוריו – הם יצליחו).
2. חבל ארוך- על החניכים להכין, בזמן מוקצב, חבל כמה שיותר ארוך בעזרת החפצים שסביבם.
3. “תן קו”- חניך אחד מקבל פתגם ועליו לצייר אותו, כל שאר החניכים צריכים לנחש את הפתגם.
פתגמים לדוגמא: “על ראש הגנב בוער הכובע”, “אין עשן בלי אש” וכדומה (אם משחים בל”ג בעומר, רצוי שהפתגמים יהיו קשורים לל”ג בעומר, אש, אחדות וכו’).
4. פלונטר – כל החניכים עומדים במעגל כשידיהם מושטות פנימה, על כל חניך לאחוז בכל יד, ביד של חניך אחר. כעת המטרה לחזור למעגל המקורי (זה לא תמיד אפשרי ולכן אפשר לבקש מהחניכים לחזור לצורה הכי פחות מסובכת והכי קרובה לצורת המעגל המקורי), מבלי לעזוב ידיים.
5. החבל – מותחים חבל בין שני עצים בגובה של כמטר (או כל גובה שמעליו החניכים לא יכולים לקפוץ). על החניכים לעבור את החבל בלי לגעת בו ולא מתחתיו.
(החניכים אמורים לבסוף להגיע למסקנה שיעבירו את חבריהם בעזרת סולם גנבים ופתרונות דומים, החניכים שישארו אחרונים יעשו “גלגלון” ולבסוף כל השבט הצליח לעבור).
6. קפיצה לרוחק – המדריך ישים אבן במרחק של כ – 5 מטר מהחניכים וישאל מי מהחניכים יכול להגיע לאבן בלי לגעת באדמה. כמובן שאף חניך לא יכול לעשות זאת, אלא אם כן ישכבו על האדמה מספר חניכים שעליהם יעבור החניך…
הערה: מומלץ לחשוב לפני הפעולה כיצד לנסח את המשימות הצורה תמציתית ומובנת, כדי שהחניכים לא יאלצו “לשבור את הראש” יותר מדי ויתיאשו עוד לפני עשיית המשימות.
כתב המורס:
איך עובד כתב מורס?
המדריך עומד רחוק מהחניכים, ומאותת להם בעזרת פנס לפי ההוראות הבאות:
נקודה= להדליק את הפנס ולכבות מיד.
קו קצר= להדליק את הפנס לשתי שניות.
קו ארוך= להדליק את הפנס לכמה שניות.
כאשר האותיות הן לפי הטבלה הבאה:
א . _____ |
ב ______ … |
ג ____ _____. |
ד _____ .. |
ה ___ ___ ___ |
ו . |
ז ___ __… |
ח …. |
ט .. ______ |
י .. |
כ ____. _____ |
ל . ______.. |
מ ______ ______ |
נ ______ . |
ס _____._____. |
ע.___ _____ ____ |
פ._____ ______. |
צ . _____ ___ |
ק ____ _____. ______ |
ר . ______. |
ש … |
ת ______ |
והמסר של כל המשחקים הוא כמובן אחדות עם ישראל
כמו שנראה בקטע הבא:
הרב צבי יהודה זצ”ל מדגיש את הקשר של ל”ג בעומר עם מרד בר-כוכבא. ר’ עקיבא ותלמידיו רשב”י, ר’ פנחס בן יאיר, ר’ יהושוע בן קרחה – בנו, היו ממתנגדי המשטר הרומאי, ר’ עקיבא קורא עליו שהוא המלך המשיח, למרות שלא נמנה עם גדולי החכמים והצדיקים בלשון המעטה. כיוון שר’ עקיבא ראה את רוח גבורתו של בר כוכבא, מסירות נפשו לכלל ישראל ואת העובדה שהצליח לקבל את גבורי ישראל לצבאו כהוכחה למשיחיותו, התעוררות הגבורה הלאומית הינה הופעה של קדושה. מסירות נפש להגדלת התורה והאדרתה ומסירות נפש על תקומת מלכות ישראל – אחת הן. דווקא מתוך גדלותו בדור, השתתף ר’ עקיבא עם תלמידיו במלחמה נגד הרומאים על אף הסכנות המרובות והתנגדותם של חכמים אחרים, והוא בעצמו לקח חלק אקטיבי עד כדי היותו “נושא כליו של בר כוכבא” כפי שכותב הרמב”ם. [מתוך שיחות הרב צבי יהודה זצ”ל על ל”ג בעומר – בעריכת הרב אבינר] |
למען עם ישראל הקריב בר כוכבא את עצמו, מתוך הכרת חשיבות כלל עם ישראל. גם האש במדורה מסמלת אחדות של שלהבת אחת מהרבה ענפים, הישיבה במעגל אחד וכו’.