קל דעת אחד שאל את רבי יוסי בר מבריסק:
מה הטעם במנהגי האבלות של שלושת השבועות? האם אין הם מיותרים?..
השיב לו רבי יוסי: משל למה הדבר דומה?
לדליקה שפרצה בעיר וכילתה כמה בתים.
מי מבעלי הבתים שאכפת לו מהאסון שקרה, מפשפש בתילי האפר,
אוסף ושומר לעצמו את שרידי מה שהיה ביתו. כך יזכור ויפעל לבניין ביתו בקרוב.
מי שהאסון אינו נוגע אליו והוא אף אינו מנסה להציל את מה שעוד אפשר להציל,
מובטח לו שגם לא ישקיע בבניין ביתו מחדש.
והנמשל: כל זמן שאנו מתאבלים באופן מעשי על חורבן ירושלים והמקדש –
מובטח לנו שיקום וייבנה מחדש כי אנו מעידים בכך שאיננו אדישים לחורבן ומצפים בכל רגע לתקומה.
(מעובד ע”פ ספר האגדה)
