משחרב ביהמ"ק תקנו חכמים של אותו דור שאין בונים לעולם בניין מסויד כבניין המלכים,
אלא טח ביתו וסד בסיד ומשייר מקום… כנגד הפתח בלא סיד…
וכשהאישה עושה (=עונדת) תכשיטי הכסף והזהב-
משיירת מין ממיני התכשיטים כדי שלא יהיה תכשיט שלם (לא לובשת את כל תכשיטיה בבת אחת)
וכשהחתן נושא אישה לוקח אפר ונותן בראשו- מקום הנחת התפילין.
וכל אלו הדברים כדי לזכור ירושלים שנא' אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני…"
(משנה תורה לרמב"ם, הלכות תעניות, פרק ה'/ הלכות י"ב-י"ג).
