“שתי ירושות הנחיל יצחק לשני בניו: הנחיל ליעקב הקול…
והנחיל לעשיו הידיים…עשיו היה מתגאה בירושתו,
שנא’: “…פן בחרב אצא לקראתך”.
ויעקב מתגאה בירושתו, שנא’: “ונצעק אל ד’ אלקי אבותינו”;
ולעת”ל שניהם נוטלים שכרם: עשיו נוטל שכרו,
שנא’: “…חרבי הנה על אדום תרד”,
ויעקב נוטל שכרו,
שנא’: “עוד ישמע…קול ששון וקול שמחה”.
(מדרש רבא לחומש שמות)
