“ואין לך מצוה גדולה כמו פדיון שבויים
שהשבוי הרי הוא בכלל הרעבים והצמאים,
ובכלל הערומים;
ועומד בסכנת נפשות.
והמעלים עיניו מפדיונו – הרי זה עובר
על “לא תאמץ את לבבך, ולא תקפוץ את ידך” (דברים טו,ז),
ועל “לא תעמוד על דם רעך” (ויקרא יט,טז),
ועל “לא ירדנו בפרך, לעיניך” (ויקרא כ”ה,נ”ג);
וביטל מצות “פתוח תפתח את ידך” (דברים ט”ו, ח; דברים ט”ו,י”א),
ומצוות “וחי אחיך עימך” (ויקרא כ”ה,ל”ו),
“ואהבת לרעך כמוך” (ויקרא י”ט,י”ח),
ו”הצל, לקוחים למוות” (משלי כד,יא),
והרבה דברים כאלו.
ואין לך מצוה רבה כפדיון שבויים”
(רמב”ם, הלכות מתנות עניים, פרק ח, הלכה י)