“אבל העיצבון הרוחני הזה הוא הוא החומר של שירת הנשמה,
התביעה שהנשמה תובעת את חופשה.
היא מתאבקת עם כל הלחצים הלוחצים אותה, היא חפצה חיי דרור,
חיים אצילים עליונים, ברורים ובהירים,
והיא אינה מוצאת אותם מפני הרתוקות החמריים שהיא אסורה בהם, וזהו סוד עיצבונה”
(הרב קוק, “אורות הקודש”)
