ללמדך שכרם של גומלי חסדים (פעולה)

מטרות

• החניך יכיר בתוצאות של עשיית חסד מול אי-עשיית חסד וגרימת עוול.
• החניך יכיר בחשיבותו של החסד, כפי שמלמדים אותנו חז”ל, ומתוך כך בחשיבותה של מגילת רות.

 

 

עזרים:

• מדרשים
• השתלשלות אירועים
• תלבושת.

 

שלב א’:

נציג בפני החניכים את תחילת דברי חז”ל:

“אמרו רבותינו: המגילה הזו – אין בה לא טומאה ולא טהרה לא איסור ולא היתר. ולמה נכתבה?”

נפנה את השאלה לחניכים ונשמע את רעיונותיהם.

 

 

“או, הגיע יום חדש! וביום כל כך יפה כדי לחשוב על חוקים חדשים. איזה חוק אפשר להמציא היום…

אולי חוק שאוסר על הכנסת אורחים? לא, קבענו אותו כבר לפני שנתיים. אז אולי נחליט שכל עשיר,

 ישימו אותו על קיר מט ליפול וכשייפול הקיר עליו, כולם יוכלו לקחת את כספו? לא, את החוק הזה כבר העלנו לפני שנה.

אפילו כבר החלטנו שמי שנותן כסף או אוכל לעניים יישרף באש, וגם שכל אדם גבוה, שהמיטה שלו לא מספיק ארוכה עבורו,

 יקצצו את רגליו לאורך המתאים…

אז מה נקבע היום? חברי המועצה וכל תושבי העיר כבר ביקשו לפני שבוע חוקים חדשים!

יש! יש לי רעיון! אני מכריז בזאת שכל אדם עני, יתום או אלמנה, חייבים לקחת ממנו את כל רכושו ולהשאירו חסר כל!

התושבים והמועצה ישמחו כל כך…”

נשאל את החניכים על איזו עיר ממונה ראש עיר זה? – סדום.

נזכיר לחניכים כי סדום הייתה עיר שאנשיה היו רעים וחטאים מאד, וכל עניינים היה למנוע עשיית חסד ולגרום עוול בדרכים שונות.

 

נקרא יחד עם החניכים את סיפור הפיכת סדום (בראשית יט’).

 

שלב ג’

 

נחלק לחניכים כרטיסיות מבולבלות עם סיפורה של רות ונבקש מהם לסדר אותם לפי סדר התרחשותם.

• רות וערפה המואביות מתחתנות עם בניה של נעמי – מחלון וכליון.
• מחלון וכליון מתים. נעמי מחליטה לשוב לארץ ישראל.
• רות מחליטה ללכת עם נעמי – “עמך עמי ואלוקייך אלוקי”.
• נעמי ורות מגיעות לבית לחם חסרות כל.
• לפי מצוות נעמי, רות הולכת לשדה בעז, מלקטת שיבולים כל היום ונותנת לה משיבוליה.
• בעז רואה את רות מלקטת בצניעות, נותן לה ממזונו ומצווה על הנעריו לא לפגוע בה.
• בעז פונה אל גואלה של רות וקורא לו לגאולה, שאם לא – יגאלנה הוא.
• בועז נושא את רות לאשה.
• רות הרה ונולד להם בן – עובד.
• נעמי הופכת לאומנת של הילד.
• מהבן יוצא דוד המלך, כעבור שני דורות.

נראה עם החניכים כי רות נוהגת בחסד בכל אשר היא פונה – היא לא נוטשת את נעמי והולכת עימה כשהן חסרות כל,

היא עומלת עבורן לאוכל, היא דואגת לזכר משפחתה ומחתנת עם בעז.

נשאל את החניכים כיצד ה’ מגיב לכל מעשי החסד הללו?

נראה כי ה’ גומל במידת החסד בתגובה – בעז דואג לרות בשדה וגואל אותה; רות הרה ונולד להם בן;

נעמי אומנת את הילד, לאחר כל הייסורים שעברה; מבן זה יצא דוד המלך!

 

נחלק את החניכים לחמש קבוצות. כל קבוצה תקבל אמרת חז”ל המבטאת את חשיבותו של החסד בעולם ובעבודת ה’.

על כל קבוצה להציג את האמרה שקיבלה בפנטומימה, בפסל אנושי או בהצגה ויתר החניכים צריכים לנחש מהי האמרה.

 

• תורה – תחילתה גמילות חסדים וסופרה גמילות חסדים.
• שקולה מצוות הצדקה כנגד כל המצוות.
• יהי ביתך פתוח לרווחה, ויהיו עניים בני ביתך.
• על שלושה דברים העולם עומד: על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים.
• אלו דברים שאין להם שיעור: הפאה, והביכורים … וגמילות חסדים.

בשבטים בוגרים יותר, אפשר לערוך תחרות בין קבוצות – איזו קבוצה אוספת הכי הרבה פסוקים ואמרות חז”ל שקשורים לחסד.

נראה עם החניכים כי חז”ל מלמדים אותנו עד כמה חשובה ומשפיעה מידת החסד על האדם והעולם.

נציג שוב בפני החניכים את תחילת דברי חז”ל: “אמרו רבותינו: המגילה הזו –

 אין בה לא טומאה ולא טהרה לא איסור ולא היתר. ולמה נכתבה?”, ונשאל האם לאחר כל מה שראינו בפעולה,

 יש להם רעיונות נוספים לתשובה או שהתחזקו ברעיון שהביעו בתחילתה.

נקשיב לדבריהם ונציג את סוף הדברים:

“ללמדך שכרם של גומלי חסדים”.

 

 

לסיכום

נסכם כי מגילת רות אמנם אינה מלמדת אותנו מה מותר ומה אסור,

אך היא מלמדת אותנו עד כמה מידת החסד חשובה בעיני ה’ ולכן עד כמה היא יכולה להשפיע טוב על מי שנוהג בה ועל סביבתו.

בעקבות סיפור המגילה עלינו להתחזק ברצון לעשיית חסד וביישומו בכל אשר נפנה –

בבית ובסניף, כלפי חברים וכלפי אנשים שאיננו מכירים, בחסדים גדולים ובחסדים ‘קטנים’.