מדריך ומדריכה יקרים,
במוצאי שבת הקרובה, אתם עתידים ללוות את חניכיכם להדלקת מדורות ל”ג בעומר.
הגיע הזמן לחשוב כיצד להפוך אותה לפעילות מרוממת ותורמת.
האִזכוּר הראשון על ל”ג בעומר הוא מתקופת הראשונים.
המהרי”ל הנהיג לשמוח קצת בל”ג בעומר,
מפני שבו ביום נעצרה המגיפה שפגעה בתלמידי רבי עקיבא.
כמה מאות שנים מאוחר יותר, ציינו בית מדרשו של האר”י ותלמידו הרב חיים ויטאל את ל”ג בעומר כיום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי, שר הזוהר, והנהיגו לעסוק כל הלילה בלימוד חכמת הקבלה. זו ה”הילולא של רשב”י”.
ה”הילולא של רשב”י” שהיתה נחלתם של בעלי הסוד, הניגשים אל הקודש פנימה מתוך קדושה וטהרה, הלכה והתפשטה בין המוני בית ישראל והפכה לחג עממי של שמחה. ומכאן מנהג המדורות של שמחה ואור.
אבל ברבות השנים, נשכח התוכן הפנימי והקדוש של ה”הילולא”, ול”ג בעומר עבר תהליך של חילון: הדלקת מדורות וצליית תפוחי אדמה בלא כל תוכן קדוש.
בשנים האחרונות, החמיר המצב ונוספו למדורה גם שתיית משקאות אלכוהוליים ועישון נרגילה. לעיתים, גם התנהגויות שאינן צנועות.
בידינו לשנות את הדבר. אלפי מדורות מדליקים חניכינו!!
אתם נמצאים שם עם חניכיכם, והרבה תלוי בכם כיצד תיראה המדורה, איזו אווירה תשרור סביבה: האם ישירו שירי קודש ויאמרו דברי תורה,
או יבזבזו את הזמן לריק, יפרצו את גדרות הצניעות, ינבלו את הפה, ישתו משקאות משכרים ויעשנו נרגילה.
הזנחה של שנים בטיפול באווירת ל”ג בעומר הביאה לכך שהשתרשו נורמות שליליות,
ונדרשת מהפכה על מנת ליצור אווירה אחרת במדורות ל”ג בעומר השבטיות והסניפיות.
אבל אתם יכולים ומסוגלים לחולל את המהפכה.
חובתנו היא לעצור את ההתדרדרות באווירת ל”ג בעומר. אם לא נשנה כיוון, זה ימשיך להתדרדר.
ל”ג בעומר יאבד את ממד הקודש שבו ויימחק לגמרי.
הנגע גם עלול להתפשט על חגים אחרים, וכבר ראינו סימנים ראשונים ביחס לליל שבועות (עישון נרגילה בליל שבועות!!!).
לחולל מהפכה איננו אתגר קל, אבל המטרה מצדיקה את המאמץ:
להחזיר לל”ג בעומר את אופיו המקורי. כיצד עושים זאת? זה מתחיל בהחלטה נחושה שלכם,
מדריכים ומדריכות, שלא להתחשב בנורמות שהשתרשו בסניף אלא לדחוף לשינוי ולהתקדמות באווירה. יתכן שיתעוררו ויכוחים ומאבקים בתוך הסניף,
אבל כל הישג שלכם ישמש כנקודת ההתחלה בשנה הבאה.
וכך בתהליך איטי, שעשוי לקחת כמה שנים, ייקבעו נורמות אחרות, טהורות וקדושות.
כל תהליך מסוג זה כולל בתוכו עשייה בשני כיוונים: עשה טוב וסור מרע.
עשה טוב
א. צריכים להכין תוכן מסודר לפעילות סביב המדורה בהתאם לגיל החניכים. החל מסיפורים על רשב”י, וכלה בדיון על דרכו של רשב”י שהסתתר במערה; החל מחידון על תקופת מרד בר כוכבא שרבי עקיבא ותלמידיו השתתפו בו, וכלה בהכרת דמותם המופלאה של גדולי המקובלים בישראל והשפעתם על האומה; החל מרשימת שירים, וכלה בדיון על חטאם של תלמידי רבי עקיבא שלא נהגו כבוד זה בזה (מהו כבוד והאם אנחנו נוהגים בכבוד זה לזה? ומהו מקומן של המחלוקות?).
ב. הכנת לו”ז מפורט של הפעילות. עם גמר הפעילות – כיבוי המדורה השבטית ופיזור. מאחר שקשה להכין פעילות לכל הלילה, המסקנה המתבקשת היא שלא נשארים ערים כל הלילה. לרוב, הבעיות הקשות מתחילות כאשר מסתיימת הפעילות הרשמית, ומתחילים חניכים חסרי מעש לחפש תעסוקה לשעות הקטנות של הלילה. עולים במוחם הקודר של כמה חניכים רעיונות אוויליים, וליל ל”ג בעומר מחליף את עורו לליל התדרדרות מוסרית השזורה בנפילות וכישלונות.
ג. על מנת ליישם את הרעיונות הפשוטים הנ”ל, צריכים לגבש קבוצה של חניכים שמבינים את העניין ומוכנים ללכת עליו. כאלו שמעוניינים במדורה משמעותית, ששוררת בה אווירה של קדושה, ומוכנים לוותר על ה”שטויות” המקובלות. סביבם נארגן את המדורה השבטית. מי שרוצה להצטרף ”ברוך יהיה”. מי שמחפש משהו אחר, ימצא אותו במקומות אחרים. אולי בשנה הראשונה תיווצר אי נעימות, אבל תיקבע נורמה חדשה. וזהו ההישג החשוב.
סור מרע
א. אין מדורה בלא תוכן.
ב. אין אלכוהול, אין נרגילה, אין ניבול פה, אין שירים לועזיים.
ג. אין מדורה כל הלילה.
