קום והתהלך בארץ (פעולה)

1. החניכים יבחינו כי הכרות עם מקום באמצעות החושים הינה הכרות מעמיקה.

2. החניכים יחוו תחושת קשר למקומות בארץ, שנקנתה ע”י שהייה במקומות אלו.

3. החניכים ילמדו על חשיבות ההליכה בארץ ישראל כאמצעי לקניין ולחיבור לארץ.

 

 

• מקורות: סיפור הפיל, מקורות לכתב החידה
• דפים לשלבים ב’ וג’
• כלי כתיבה
• גיר
• מילות השיר “קום והתהלך בארץ”
• אופציה: אמצעי להשמעת השיר ( mp / רדיו דיסק)

 שלב א’- “באלה הידיים”

נספר לחניכים את הסיפור הבא:

סיפור הודי עתיק מספר על חמישה עיוורים שפוגשים לראשונה בחייהם פיל.

התחילו החמישה למשש את הפיל – הראשון ניגש והתחיל למשש את הזנב,

השני את האוזניים של הפיל, השלישי מישש את החדק, הרביעי את הרגליים, והחמישי את החיטים.

ההודי העיוור הראשון אמר: “אה…פיל זו חיה דקה וארוכה כמו נחש…”

השני אמר: “מה פתאום? פיל זו חיה שטוחה ורחבה כמו שטיח!”

השלישי אמר : “מה? פיל זו בכלל חיה עגולה ומחוספסת, כמו צינור! ”

הרביעי אמר: “פיל זו חיה עבה ויציבה כמו עמוד…”

והחמישי אמר: “על מה כולכם מדברים? פיל זו חיה קשה כמו עצם וחדה כמו שן!”

נשאל את החניכים:

– מדוע היה הבדל בין התיאורים השונים של הפיל?

– מה היה חסר לעיוורים כדי לדעת מהו פיל?

התיאורים השונים נבעו מכך שלעיוורים חסר חוש הראיה.

לו היו יכולים העיוורים לראות את הפיל הם היו מגיעים כולם לאותה תשובה לגבי השאלה מהו פיל.

כדי להכיר את הדברים שבסביבתנו עלינו להשתמש בחושים השונים,

קשה להבין מהו פיל רק מתוך מישוש, בלי לראות אותו,

ולעומת זאת קשה לזהות את ההבדל בין פרח אמיתי לפרח מפלסטיק רק מתוך ראיה,

מבלי למשש אותו. כדי לחוות בצורה מלאה ואמיתית את הדברים שסביבנו עלינו להשתמש בכל החושים.

ומה הקשר לארץ ישראל??

 

שלב ב’- בארץ אהבתי

נחלק לחניכים פתקים ריקים ונבקש מכל אחד לכתוב שם של מקום בארץ שהוא אוהב,

ומדוע בחר במקום זה. נערבב את כל הפתקים ונחלק אותם בין החניכים באופן אקראי.

כל חניך בתורו יקריא את הפתק שקיבל והחניכים ינסו לנחש מי כתב את הפתק.

לאחר שהחניכים ינחשו מי כתב את הפתק נשאל את החניך האם ביקר בעבר במקום בו בחר,

 ובאיזו מסגרת (משפחה/ טיול וכדו’).

חשוב שכל החניכים ישתתפו בסבב ויספרו על המקום שבחרו,

כדי שכל חניך יחווה מחדש את החיבור למקום שבחר

(אם ישנם חניכים רבים ניתן לבחור מתודה קצרה יותר בה יציגו החניכים את המקום בו בחרו).

בסיום הסבב נשאל:

– האם היה חניך שבחר במקום בו לא היה מעולם? מדוע לא?

(אם יש חניך שבחר מקום כזה נשאל מדוע רוב החניכים לא בחרו).

במשחק החניכים התבקשו לבחור מקום שהם אוהבים.

אהבה כזאת נוצרת כאשר אנו פוגשים את המקום באופן מוחשי, מבקרים ומטיילים בו.

קשה להניח שמקום שלא ביקרנו בו מעולם יצליח לגעת בלב שלנו.

נראה עם החניכים שלרוב המקום בו בחרו הוא מקום בו היו עם המשפחה, או חברים וחוו בו דברים משמעותיים.

בשלב הקודם דיברנו על כך שכאשר אנו פוגשים דבר מה ע”י החושים שלנו אנו יכולים לחוות אותו בצורה מלאה ואמיתית. כך גם לגבי ארץ ישראל – כאשר אנו הולכים בה ברגלינו ממש אנו פוגשים אותה באמצעות כל החושים שלנו כמעט – ראיה, שמיעה, מישוש וריח (רק טעם חסר…),

ורק כך אנו יכולים להכיר אותה באמת. כאשר נכיר את הארץ בצורה מוחשית כזו ייווצרו אצלנו גם רגשות של אהבה אמיתית כלפיה! (כפי שראינו במשחק….)

 

שלב ג’- סימני דרך

נשחק עם החניכים במשחק “סימני דרך”,

במשחק זה יוכלו החניכים לחוות בעצמם את ההכרות של מקום דרך הרגליים וגם ללמוד מעט על ההליכה בארץ ישראל. נחלק את החניכים לשתי קבוצות.

קבוצה א’ תבחר ארבעה אתרים ברחבי השכונה/ היישוב שישמשו כתחנות מחבוא,

התחנות צריכות לשכון באתרים שכוחים ולא מרכזיים (למשל חצר של בניין צדדי).

לכל תחנה יכינו חברי קבוצה א’ כתב חידה (גימטרייה/ א”ת ב”ש וכד’)

בו יופיע מקור אחד מרשימת המקורות.

המקורות:

• “קום התהלך בארץ לאורכה ולרוחבה כי לך אתננה” (בראשית י”ג, י”ז)
• ” כל מקום אשר תדרוך כף רגלכם בו לכם יהיה מן המדבר והלבנון מן הנהר נהר פרת ועדהים האחרון יהיה גבולכם” (דברים י”א, כ”ד (
• “כל מקום אשר תדרוך כף רגלכם בו לכם נתתיו כאשר דברתי אל משה” (יהושע א’, ג; וכן ביהושע י”ד, ט (
• “הטיול ברגל מקשר את האדם לסביבתו ונוטע בלבו אהבה אליה. רשמי ההליכה בטיול וההסתכלות הקרובה נחרתים בלב והשפעתם גדולה יותר מכל ספר” (זאב וילנאי, חוקר א”י)

חברי קבוצה א’ יקבלו גיר ויתחילו לצעוד מנקודת המוצא אל התחנה הראשונה.

את מסלול ההליכה שלהם הם יסמנו בעזרת חיצים שיציירו בגיר על אבני הרחוב.

בתחנה הם יטמינו את כתב החידה הראשון וכך ימשיכו הלאה לעבר שאר התחנות.

 5-10 דקות לאחר שקבוצה א’ יצאה תצא גם קבוצה ב’ ותתחיל ללכת בעקבות החיצים.

בכל תחנה יהיה עליה לפתור את כתב החידה לפני המעבר לתחנה הבאה כאשר המטרה היא לסיים את כל המסלול ולחזור לנקודת ההתחלה.

בסיום המשחק נאסוף את שתי הקבוצות לנקודת ההתחלה ושם נסכם את המשחק.

נשאל את החניכים:

– האם כעת אתם חשים כי אתם מכירים טוב יותר את השכונה/ היישוב ואת המקומות הספציפיים בהם הוטמנו הפתקים?

– האם הייתם מכירים את המקום באותה מידה לו הייתם רק מסתכלים עליו במפה או מגיעים אליו בעזרת רכב?

– מה ההבדל בין הכרות באמצעות מפה/ רכב להכרות באמצעות הליכה?

את הנסיעה ברכב וההתבוננות במפה ניתן להשוות לביקור בגן חיות/בחנות משחקים… דרך המחשב!

את החיות והמשחקים אפשר לראות גם דרך המסך אבל מה זה שווה…?

אם נעשה כך נפסיד את החוויה האמיתית של המפגש עם החיות, או של הביקור בחנות בה ניתן למשש את הצעצועים ולנסות להפעיל אותם.

כפי שבמשחק הצלחנו להכיר טוב יותר את הפינות הנסתרות בשכונה שלנו, כך גם בא”י,

רק כאשר נצא לטייל בה ברגלינו ונפגוש אותה בצורה מוחשית (ולא דרך המסך או החלון ) –

נצליח להכיר אותה באמת, את הפינות הנסתרות והיפהפיות שבה ואת הסודות השמורים למי שבאמת רוצה להתחבר אליה.

במהלך המשחק הכרנו ציטוטים שונים המדברים על משמעות ההליכה בארץ ישראל.

ההליכה בארץ מהווה קניין. כאשר אנו מכירים את ארצנו באמצעות הרגליים –

הארץ הופכת להיות שלנו, להיות חלק ממנו ממש!

צ’ופר

נחלק לחניכים את מילות השיר “קום והתהלך בארץ” ונסיים את הפעולה בהשמעת השיר.

מילים: יורם טהרלב :

קום והתהלך בארץ
בתרמיל ובמקל.
וודאי תפגוש בדרך
שוב את ארץ ישראל.
יחבקו אותך דרכיה
של הארץ הטובה,
היא תקרא אותך אליה
כמו אל ערש אהבה.

זאת אכן אותה הארץ,
זו אותה האדמה
ואותה פיסת הסלע
הנצרבת בחמה.
ומתחת לאספלט

לבנייני הראווה,
מסתתרת המולדת
ביישנית וענווה.

קום והתהלך בארץ…

וכרמי עצי הזית
ומסתור המעיין
עוד שומרים על חלומה
וחלומנו הישן.
וגגות אודמים על הר
וילדים על השבילים,
במקום שבו הלכנו
עם חגור ותרמילים.

קום והתהלך בארץ…

 

לסיכום: