חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

מחלקת הדרכה

נושא: מצוות
תת נושא: מצוותקדושהתורה ומצוותתרבותתרבות ופנאי
סוג פעילות: פעולה
מתאים לגיל: נווה-נחלה (ו-ח)
רמת פעילות: יום חול, עמוקה, קלילה, שבת

לקדש את החומר (פעולה)

מטרות

החניכים ילמדו כיצד ביכולתם להפוך את האכילה (ופעולות גשמיות נוספות) למעשה קדוש.

רציונאל

בפעולה הקודמת דיברנו על כך שבכל דבר שאנו עושים אנו מסוגלים לעבוד את ה’.

אבל האמת היא שאנו לא ממש מרגישים כך.

כאשר אנו לומדים תורה או מתפללים קל לנו לחוש שאנו עוסקים בעניין קדוש.

אך כאשר אנו אוכלים או מתרחצים למשל, אנו מרגישים שאנו עוסקים בדבר גופני לחלוטין.

הרי גם הבהמות אוכלות?!

בפעולה זו נלמד כיצד אנו יכולים להמשיך את הקדושה גם לפעולות הגשמיות.

אנו נתמקד באכילה וממנה נלמד על שאר הפעולות הגופניות.

 

עזרים
  • כרטיסים למשחק “רמי ברכות”- לצלם ולגזור את הכרטיסים המופיעים בנספח
  • כרטיסי הלכות למשחק “תן קו”- להכין.

 

שלב א’- “רמי” ברכות

נשחק עם החניכים במשחק “רמי ברכות”:

מטרת המשחק: להשיג כמה שיותר שלשות מתאימות של מאכל, ברכה ראשונה וברכה אחרונה. (למשל: ענבים, בורא פרי העץ ומעין שלוש).

מהלך המשחק:

נערבב את הכרטיסים, נחלק לכל חניך חמישה כרטיסים, ואת שאר הכרטיסים נניח בקופה כך שגבם גלוי.

החניך הראשון לוקח כרטיס מהקופה, אם הוא מעוניין בכרטיס- הוא לוקח אותו,

מוציא כרטיס אחר מתוך הכרטיסים שבידיו ומניח אותו גלוי. אם הוא לא מעוניין בכרטיס- הוא מוציא אותו ומניח אותו גלוי.

 החניך שאחריו מחליט אם לקחת את הכרטיס שהחניך הקודם הוריד, או להרים כרטיס חדש מהקופה,

גם הוא מוריד כרטיס אחד מהכרטיסים שבידיו ומניח אותו גלוי וכך הלאה בסיבוב.

המשחק מסתיים כאשר כל החניכים סיימו לסדר את כרטיסיהם בשלשות.

במשחק זה ראינו שכיהודים יש לנו ברכה לפני ואחרי כל מאכל,

האכילה שלנו ‘מוקפת’ בקדושה,

היא איננה רק אכילה גשמית אלא אמצעי להודות לקב”ה ולברך אותו.

 

שלב ב’ – איך אני אוכל?

בשלב זה נלמד את הלכות דרך ארץ בסעודה דרך המשחק “תן קו”.

נניח לפני החניכים ערימת כרטיסים הפוכים כשעל כל כרטיס כתובה הלכה,

נקרא בכל פעם לחניך מתנדב שירים כרטיס מהערימה ויציג לחבריו בפנטומימה את ההלכה הרשומה, החניכים ינסו לנחש איזה הלכה הוא מציג.

רשימת ההלכות:

  • אין משיחין בשעת הסעודה.
  • אין מסתכלין בפני (האדם) האוכל ולא במנתו כדי שלא לביישו.
  • אין לכעוס ולהקפיד בשעת הסעודה
  • אין לקחת ביד חתיכת לחם גדולה מאד על-מנת לאוכלה.
  • אין לאכול ברעבתנות.
  • יש לתת לגדול הסועדים לקחת ראשון מהקערה.
  • אין לאכול חלק מפרוסה או ממאכל אחר ולהשיבם לקערה.

ההלכות לקוחות משולחן ערוך בסעיף העוסק בנושא. יש להוסיף מקור.

כאשר נסיים את שני המשחקים המדריך יכנס את החניכים לדיון:

– האם יש הבדל בין האכילה שלנו לאכילתן של הבהמות?

כיצד אוכלים בקדושה?

האם אנו מסוגלים לכך?

נסכם:

הבהמות אוכלות כדי להתקיים, אם לא תאכלנה הן תמותנה.

עד כאן אנו דומים לבהמות, הרי גם אנו אוכלים בכדי להתקיים.

אבל אנו יכולים להפוך את האכילה שלנו למעשה עם קדושה:

כשאנו מברכים לפני ואחרי האוכל אנו מקדשים את האכילה.

גם באופן האכילה תלויה הקדושה, אנו לא מסתערים על האוכל ברעבתנות כבהמה.

אנו אוכלים בנחת, לא אוכלים יותר מידי, נוהגים בנימוס.

דבר נוסף שיכול לקדש את האכילה שלנו הוא המטרה שלשמה אנו אוכלים (לכך לא התייחסנו במשחקים).

אם כשאני אוכל אני חושב על המטרה שלשמה אני אוכל אני יכול לקדש את האכילה שלי.

אם אני אוכל כדי שיהיה לי כוח לעבוד את ה’, יש באכילתי מצווה.

יש מדרגות ביכולת לקדש את האכילה.

הרב קוק העיד על עצמו כי אינו נהנה כלל מערבות טעמם של מאכליו.

אצלו האכילה הייתה אך ורק לצורך עבודת ה’. אנו לא במדרגה הזאת,

“מותר” לנו גם לאכול מאכל סתם כי מתחשק לנו.

אך גם אנו מסוגלים להמשיך קדושה על אכילתנו בעזרת הברכות,

בעזרת ההקפדה על דרך ארץ בסעודה ובעזרת ההיזכרות בכך שבזכות האוכל יש לנו כוח לעבוד את ה’.

גם בתחומים גשמיים אחרים נוכל להכניס את הקדושה,

אם נקפיד על ההלכות הנוגעות להם ואם נזכור שמטרתנו בכל דבר היא לעבוד את ה’.

 

נשאל את החניכים:

איזה הלכות אתם מכירים שקשורים לתחומים הבאים:

שינה (לדוגמא: קריאת שמע, נטילת ידיים, זמן שינה המחייב בברכות השחר)

לבישת בגדים (לדוגמא: ברכת שהחיינו, צניעות, סדר נעילת נעליים)

אנו רואים שכל מעשה בחיינו אפשר לקדש,

גם אם נראה לנו שזהו מעשה גשמי אופן העשייה שלנו יכול להפוך אותו למעשה של קדושה!

 

 

לסיכום:

בפעולה זו למדנו על הלכות וברכות שקשורות באכילה,

המצוות הנלוות לאכילה הופכות אותה ממעשה גשמי למעשה שהוא חלק מעבודת ה’ שלנו.

באותו אופן בו ניתן לרומם את האכילה כך ניתן לחבר כל דבר בחיים לקדושה,

לשם כך עלינו לשמור על המצוות הקשורות למעשים שלנו ולחשוב איך מה שאנחנו עושים תורם לעבודת ה’ שלנו.

 

 

כרטיסים למשחק “רמי ברכות”:

צריך להכין טבלה שכוללת 90 ריבועים בגודל כרטיס משחק:

  • 30 כרטיסים עם ברכות ראשונות (1-הגפן, 1-המוציא, 7 מזונות, 7 בורא פרי האדמה, 6 בורא פרי העץ, 8 שהכל)
  • 30 כרטיסים עם ברכה אחרונה (1 ברכת המזון, 20 מעין שלוש ו-9 בורא נפשות)
  • 30 כרטיסים עם שמות מאכלים:

לחם

יין

עוגיות

בייגלה

ופלים

מלאווח

פתיתים

אורז

קרקרים

שזיף

תפוז

תפוח

ענבים

תמרים

שקדים

גזר

בוטנים

עגבנייה

אבטיח

מלפפון

תפוח אדמה

פלפל

במבה

תה

שוקו

גבינה

יוגורט

סוכרייה

טופי

מיץ

 

נהנתם מהתוכנית? נשמח לתגובה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

קבצים מצורפים

לפעולה זו לא צורפו קבצים

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן