בניית פעולה

"יש לי משחק מגניב ואני רוצה לשחק אותו עם החניכים, איזה מסר אפשר ללמוד ממנו?"

או: איך לבנות פעולה שמתחילה מהמטרה ומסתיימת במשחק?

חמשת הצעדים לבניית פעולה:

מצורף דף הכוונה מקוצר ומתומצת בקבצים המצורפים בצד העמוד.

 

1. בחירת נושא: רגע לפני שאנחנו ניגשים להכין את הפעולה נעצור ונחשוב מה אנחנו רוצים להעביר?

לפניכם 3 תחומים מתוכם תוכלו לבחור את נושא הפעולה:

 

א. לוח השנה- חגים, תקופות (החופש הגדול למשל), אירוע שמתקרב. במידה ובחרנו לעסוק בנושא עפ"י לוח השנה נתמקד בתוכו בתוכן ספציפי.

שאלות להכוונה: האם אני רוצה להקנות ידע על האירוע או רעיון שקשור אליו? במידה ולא מדובר בפעולת ידע-

מהו הרעיון/ המסר שאני רוצה להעביר בהקשר למאורע?

ב. נושאים עפ"י צורך חברתי- מתוך המצב בשבט, השיח בתקופה האחרונה, התנהגות החניכים וכדומה.

שאלות להכוונה: האם יש נושאים שהחניכים שלי מבקשים לעסוק בהם? האם מתוך התנהגות החניכים עולה צורך לעסוק בנושא מסוים?

האם החניכים שלי העלו לאחרונה נושאים משמעותיים שכדאי לפתח?

ג. נושא שקשור לחזון ולמטרות שלי בהדרכה- במידה והנושאים הקודמים אינם מתאימים נבחר נושא

שיתאים לחזון ולמטרות ההדרכה שלנו. לדוגמא: מידות, מצוות, אמונה בקב"ה, אמונה בעצמנו, ארץ ישראל, איכות הסביבה.

 

 מאגר רעיונות לנושאים: צניעות, שיתוף פעולה, עם ישראל, קבלת השונה, תפילה, גיבוש, סבלנות, עזרה לזולת,

הקשבה, כעס, היסטוריה יהודית, שמירת הלשון, גאווה יהודית, אחריות, חגים, כוח רצון, ציונות, חצי הכוס המלאה,

לחץ חברתי, גבורה, אכפתיות, בית המקדש, התנועה שבה אתם נמצאים, מסגרת, כבוד, ערבות הדדית, חרות.

 

 2. ניסוח מטרה: לאחר שבחרנו את הנושא והרעיון המדויק אותו אנו מעוניינים להעביר ננסח במשפט אחד מהי המטרה של הפעולה.

בניסוח המטרה נחשוב מה אנחנו רוצים שהחניכים יקבלו מהפעולה.

לדוגמא: בפעולה החניכים ילמדו על דרכה של תנועת אריאל בפעולה החניכים יגבירו את המודעות לשמירת הלשון בשיחותיהם.

 

3. שלבי הפעולה: לאחר שניסחנו את המטרה הכללית נפרק אותה ל 2-3 שלבים, כדי ליצור אצל החניכים הבנה והפנמה הדרגתית של הנושא.

מבנה השלבים: נתחיל בפתיחה מעניינת ומושכת בה נציג את הנושא בדרך שתרתק את החניכים,

במידה ונרצה להסתיר מהחניכים את נושא הפעולה ניצור פתיחה מסקרנת וסודית.

לאחר מכן נעבור לגוף הפעולה שמהווה את עיקר הפעולה ויכלול שלב אחד או שניים בו נעסוק ונדון בתוכן,

גוף הפעולה הוא המקום להציג את הנושא בפירוט ולדון בו.

נסיים בסיכום, עליו נפרט בהמשך.

 

תוכן השלבים: בכל פעולה כדאי לעסוק בשלושה תכנים בשלושה רבדים:

שכל- עיסוק רעיוני בנושא הפעולה.

רגש- תוכן שירגש ויעורר את לב החניכים לנושא.

מעשה- כיצד להפנים וליישם את הנושא בפועל.

 

התוכן תלוי בנושא ובידע ההתחלתי של החניכים. כדאי להתחיל מהעיסוק הכללי בנושא ולהגיע בסוף לרמה המעשית של יישום אצל החניכים.

אם מדובר בנושא חדש עבור החניכים נתחיל בהקדמה או ברקע קצר על הנושא שלנו

(הקדמה לא חייבת להיות משעממת, היא יכולה להיות בצורת הצגה, סיפור מעיתון וכדו').

 

דוגמאות: בפעולה העוסקת בשיתוף פעולה השלב הראשון יעסוק בחשיבות ובצורך הכללי בשיתוף פעולה

והשלב האחרון יעסוק בסיטואציות שמצריכות שיתוף פעולה בתוך השבט/ הסניף.

בפעולה העוסקת בציונות בימינו נתחיל מהצגה של הציונות בתחילת דרכה בדרך מעניינת,

נמשיך להצגת המצב בימינו ונסיים בדיון על התפקיד שלנו כיום.

 

כמו בניסוח המטרה הכללית כך גם כאן נסדר לעצמנו מה אנו רוצים לומר בכל שלב, מה המטרה, נבדוק שיש קשר ורצף בין השלבים,

שכל שלב הוא המשך של השלב הקודם ולא מנותק ממנו או חוזר על אותו רעיון.

 

4. בחירת מתודה: אחרי שמהלך הפעולה ברור לנו נגיע לשלב המעניין- בחירת המשחקים והסיפורים.

שימו לב שהמתודה צריכה להיבחר בהתאם למטרה ולא להיפך…

נחשוב על משחק כיף, סיפור מעניין, הצגה, משימה וכדו' שמביעים את הרעיון שלנו.

(מאגר ענק של רעיונות למתודות נמצא בקובץ "מתודות" בקטגוריית "כלים להדרכה" במרכז ההדרכה באתר- רוצו לחפש!)

נשים לב שהמתודה מתאימה לחניכים שלנו, כלומר מספיק מעניינת ומעוררת עבורם ומתאימה ליכולותיהם.

עם הזמן נכיר את החניכים ואת המשימות האהובות עליהם. נקודה למחשבה: נוודא שהמתודה איננה פוגעת בחניכים או בכבודם.

 

5. סיכום: נכין מראש את דברי הסיכום של הפעולה, בסיכום נחזור על מה שעשינו, כולל המתודות ונראה מה רצינו להביע בכל מתודה ושלב.

רצוי בשלב זה לשתף את החניכים ולתת להם להסיק בעצמם את המסקנות ולא 'להאכיל אותם בכפית' את המסר.

 

צ'ופרים תמיד יהוו תוספת נחמדה שתעזור לחניכים לזכור במה עסקו בפעולה.