מחלקת הדרכה

נושא: כלים להדרכה
תת נושא: כלים להדרכהכללי
סוג פעילות: חומרי העשרה
מתאים לגיל: חב"ב (ט ומעלה)
רמת פעילות: קלילה

יחסי אנוש ותקשורת

מתאים ל: שבת, יום חול


 


 


עמודים נוספים שיכולים לעניין אותך:


הילד הקטן


המקלון וכלי הנגינה


 


 


מדריך יקר ,


הבסיס לבניית קשר עמוק ומשמעותי עם החניך (ועם כל אדם) הוא קודם כל לבנות מערכת של יחסי אנוש ותיקשורת בריאה,


על בסיס זה ניתן להשפיע ולהוביל. לכן להלן הסבר קצר על הנושא בתוספת סיפור מקרה הממחיש את הנושא, עצות וטיפים שיוכלו לסייע לך:


 


מה זה תקשורת בין אישית?


תקשורת בין אישית היא אוסף של יכולות ושל מיומנויות חשובות מאוד, בין שני אנשים.


התקשורת הבין אישית קיימת גם אם אנו מודעים לזה וגם אם לא מודעים – ולכן כדאי מאוד להיות מודע לכך.


התקשורת הבין אישית באה לידי ביטוי במילים שאמרנו, בשפת הגוף, בטון הדיבור, באכפתיות שלנו – כלפי הזולת.


בעוד שקיימת נטייה אצל אנשים בינוניים בתקשורת בין אישית להתמקד בעצמם, לספר על עצמם, להעביר את הדיון אליהם,


אצל מצטיינים בתקשורת בין אישית יש נטיה להקשיב, לשקף, לשדר אמפטיה, להכיל ועוד (מושגים אלה יוסברו בהמשך) 


היכולת להיות מתקשר חיובי מעולה – דורשת הורדה קבועה ואמיתית של האגו האישי.


תקשורת בין אישית מתייחסת אל הזולת בגובה העיניים- כשווה לי, אני לא מעליך ואני יכול ללמוד ממך (למרות שאני המדריך ואתה החניך).


תקשורת בין אישית דורשת מאמצים, אנרגיות, השקעה וללמוד מיהו הצד השני, לצורך העניין מיהו החניך,


מהו אופיו רגישותו, והדברים שחשובים לו.


 


8 המפתחות לתקשורת בריאה




  • סבלנות וסובלנות

היכולת לעצור את העצמי האישי שלי ולתת לזולת את המקום הנדרש אצלי.


היכולת לגלות סבלנות כלפי השונה, כלפי האחר, כלפי דברים שלא מתאימים לי או לא מוכרים לי.


היכולת  "לקחת פסק זמן", "לקחת אוויר" – מהעצמי שלי, לטובתו של החניך האחר (הזולת), להקצות לו זמן, כבוד, אנרגיות.


היכולת להיות עם השונה, האחר, הלא מוכר – באותה הנאה ופתיחות שיש לי כלפי המוכר והידוע והאהוב.


 


דוגמא: לנועם היה יום ממש לא קל, היה לו היום מבחן ממש קשה לקראת הבגרות הקרובה והוא לא מרגיש שהוא הצליח,


גם המחנך דיבר איתו על מה שקרה שבוע שעבר וזה גם יושב לו עוד על הלב. הוא תיכנן היום להעביר את הפעולה ולחזור הביתה מיד,


שיוכל לחזור על החומר למתכונת הבאה. אבל אחרי הפעולה ניגש אליו אהוד, אחד החניכים, וביקש לדבר איתו.


נועם נאנח, לדבר עם אהוד, הוא יודע כבר, עכשיו זה אומר לפחות שעתיים של חפירות, למה דווקא היום?


נועם מבקש מאהוד 3 דקות והוא כבר יגיע. בשלוש דקות האלה נועם נושם עמוק ואומר לעצמו שהוא מסוגל עכשיו.


כל הדברים שלו באמת יכולים לחכות ועכשיו בשעתיים הבאות הוא יהיה רק עם אהוד, גם אם קשה לדבר איתו. בשביל זה הוא פה, לא?


 




  • הכלה

הכלה זאת היכולת להכיל את הנפש של הזולת איתו אני מדבר או איתו אני מתקשר, בלי לשפוט אותו או את ההתנהגות שלו.


זאת היכולת להיות ולהבין – מבחינה נפשית, את המצב הנפשי המדוייק בו החניך שלי נמצא, הוא עצוב, עצבני, אדיש, שמח וכו',


האם הוא בכלל רוצה עכשיו לדבר כי הוא עייף או כי הוא עצוב וכו'.


זאת היכולת לקבל את התחושות של החניך שעומד מולי .


 


דוגמא: תוך כדי צביעת הקירות בחודש ארגון שירה שמה לב שאוסנת החניכה השרופה שלה לא צובעת עם כולן.


אוסנת היתה פה מקודם, היא חושבת לעצמה, והיא חולת חודש ארגון. מוזר… איפה היא יכולה להיות?


שירה הולכת לחפש את אוסנת והיא מוצאת אותה מחוץ לסניף משחקת בפלאפון. זה כבר ממש מוזר, בכלל לא אופיני לאוסנת להתחמק ככה…


שירה מתיישבת ליד אוסנת ומניחה יד על הברך על אוסנת, "אוסנת, מה קורה?" אוסנת לא עונה, שירה מרגישה שגם לא נעים לה


המגע, אז שירה מורידה את היד שלה, היא מנסה לחשוב מה קרה היום בסניף ומה יכל לגרום לאוסנת לפרוש מכולן.


היא מחליטה שלשאול עכשיו שאלות לא יפתח את אוסנת אז היא אומרת לה: "אוסנת, אני לא יודעת מה קרה אבל אני מרגישה


שמשהו לא טוב לך כרגע. תדעי שמתי שנח לך אני פנויה לדבר איתך ולשמוע ואם יש לי דרך לעזור אני אשמח."


אוסנת חושבת לעצמה: "סוף סוף לא חופרים לי, ומוכנים לקבל שגם לי מותר להיות לפעמים בבאסה…" 


 




  • הקשבה

ההקשבה היא יכולת בין אישית מאוד חשובה ומיועדת ליצירת קשר בין אישי מאוד חזק.


ההקשבה היא היכולת לשמוע את החניך תוך שאני לומד עליו מתוך הדברים שהוא מדבר ומספר.


ההקשבה יוצרת תהליך תקשורתי אנרגטי מאוד מאחר והיא מאפשרת לחניך שלי לספר ולדבר על עצמו


ועל מה שקורה לו ועל מה שהוא חווה.


ההקשבה בעצם התעניינות בזולת. התעניינות אמיתית באדם שבו, באישיות שלו, בחוויות שהוא חווה, בהרגשות שהוא מרגיש.


ההקשבה זה הרצון לשמוע מה קורה אצל הזולת, מה חדש אצלו, מה עשה לו טוב, מה גורם לו לכיף.


הקשבה בזמן כעס החלק של ההקשבה המורכב יותר:


להקשיב ולשמוע את הזולת כאשר הוא נמצא במצב של כעס.


הקשה ביותר – כאשר הצד השני נמצא בכעס עלי או (לא פחות מסובך) כאשר אנו לא מסוגלים להבין מדוע הכעס


של הצד השני התפרץ לרמות כאלו.


דווקא ההקשבה, במצב של כעס, מסוגלת לייצר שחרור של חלק מתוך הכעסים, להרגיע ולהוביל לקראת


המשך תקשורת בין אישית פתוחה.


 


דוגמא: משה רואה שגם הפעם צור ונתנאל הבריזו מהתפילה, כל פעם יש להם תירוץ אחר אבל הפעם מאור הקומונר אמר שהוא


יזהיר אותם מראש ולא ירשה להם להיכנס לפעולה אם לא יכנסו לתפילה.


טוב, אין הרבה מה לחפש איפה הם, ברור שהם במקום הקבוע… משה מגיע ומוצא אותם כעוסים.


"או… הנה משה מגיע, גם כן כל הסניף נגדנו! צוות מעצבן!" כך מתחיל צור. משה חושב לעצמו, אבל מה קרה?


הם ידעו שלא נעבור על זה בשתיקה הפעם, כבר דיברנו על זה אלף פעמים, מה הם חושבים לעצמם?


אבל מכל המחשבות הוא רק שואל: "מה? לא ראיתי אתכם בתפילה…" ונתנאל קופץ "כן, מה אתם חושבים? עד שאנחנו כבר


באים עם מוטיבציה להיכנס בא מאור ומתחיל לתת לנו שמוס, אז למה מה קרה שניכנס? מה אתם חושבים לעצמכם שככה ניכנס?"


משה לא מבין בדיוק מה קרה, והוא כמעט קופץ לענות ואז הוא מצליח להגיד לעצמו- אם אתה רוצה שאי פעם


החניכים האלה יקשיבו לך, עכשיו כשהם נסערים כל כך אתה חייב להקשיב להם. אל תפתח את הפה עד שהם ירגישו שהבנת אותם.


 




  • שיקוף

היכולת לחזור על הדברים שאומר לי החניך מולו אני עומד (בשיחת טלפון או בפגישה).


זאת יכולת שמעידה על כך שהקשבתי לדברים שהוא אמר ושמעתי אותם ואני מסוגל לחזור עליהם באוזניו.


התוצאה של השיקוף היא נהדרת: היא יוצרת אצל הזולת תחושה כי הקשיבו לו, שמעו אותו והבינו אותו.


ניתן לשקף את הדברים שנאמרו לנו בצורה ישירה (חזרה ברורה ומדוייקת על המילים שנאמרו לנו על ידי הזולת)


או בצורה עקיפה (תוך שינוי הניסוח למילים שלנו).


ההמלצה היא לעשות את זה על ידי שימוש במילים מעט אחרות שמצביעות העובדה האמיתית שבאמת הקשבנו לזולת.


אפשר לבצע שיקוף גם לרגשות של הזולת, בנוסף למילים שהוא מדבר. ניתן לבצע שיקוף לרגשות מוסתרים של הזולת,


שלא הודגשו ולא נאמרו בצורה מפורשת אלא הובנו על ידינו במהלך השיחה עם הזולת. כאשר משקפים את הדברים


שאמר החניך שנמצא במצוקה נפשית, לאחר כעס או כאב, או אכזבה – ייתכן שחלק מהדברים שהוא אומר לא מסודרים


בצורה סדורה של מילים ופרשנות הגיונית, והשיקוף שאתה המדריך תיתן יעזור לו להבין יותר מה מציק לו,


לכן השיקוף צריך להיות מתומצת לדברים החשובים.


 


דוגמא לשיקוף פשוט- שירה מדברת עם המדריכה שלה, היא כבר כמה זמן לא מגיעה לפעולות ולכן תמר, המדריכה התקשרה אליה.


שירה: אל תעלבי שלא באתי, זה לא בגללך פשוט השבט הזה מעצבן זה לא קשור אליך.


תמר: אני מבינה שקשה לך שבשבט…


 


דוגמא לשיקוף מדויק יותר-


תמר: אני שומעת שדווקא הייתי שמחה לבוא אבל יש משהו שהתנהלות של השבט שמפריע לך מאד, הבנתי אותך נכון?


 


אם תשימו לב להבדלים בין השיקופים, בשניהם תמר זיהתה מה הגורם המפריע אבל בפעם השניה היא התייחסה גם למורכבות


במצבה של שירה (שהיא כן רוצה לבוא אבל קשה לה) וגם ביקשה לוודא שהבינה נכון, לפעמים אנחנו בטוחים שהבנו


ובעצם העניין היה שונה לחלוטין ובלי כוונה רק הגברנו את תיסכולו של החניך.


 




  • אמפטיה

האמפטיה היא היכולת הבסיסית של אדם להזדהות עם הזולת, עם מצב הרוח ועם המצב הנפשי בו הזולת נמצא.


קיימת אמפטיה פשוטה בה אין צורך להתאמץ – מאחר ואני מסוגל להבין את הזולת, הייתי בדיוק במקום שלו


ובנוסף אני גם מבין אותו – אגלה כלפיו אמפטיה.


מורכב יותר ומסובך יותר: לגלות אמפטיה כאשר אני לא מסוגל להבין את הצד השני ולא הייתי במקומו.


היכולת לגלות אמפטיה מייצרת סוג של קירבה, יחס חם ואוהד בין שני אנשים.


עידוד היכולת הבין אישית לספק תמיכה לחניך שנמצא במצב נפשי קשה או לקראת סיטואציה מורכבת.


יכולת זאת מביעה את העובדה שאנו מסוגלים, בעת צרה של החניכים שלנו, לספק להם נקודת אור חיובית.


בתהליך של עידוד אנו עושים מאמצים מאוד גדולים לוודא כי הזולת שלנו יקבל מאיתנו משאבים נפשיים מאוד חזקים


לנוכח מצב נפשי בו הוא נמצא או לקראת מצב נפשי אליו הוא עתיד להגיע.


יש לשים דגש על העובדה כי עידוד לא מדבר על איתור דרך לסייע פיזית לאדם (שזה, כשלעצמו, חשוב מאוד)


אלא על העובדה כי אנו סומכים עלי העוצמות הפנימיות שלו, ותומכים בו נפשית שיצליח לעבור את המשבר הזה, בהצלחה, כי הוא יכול!


כי אם יש לו קושי שה' הביא לו הוא בוודאות יכול לעמוד בזה, והוא מסוגל. העידוד הנפשי מסייע לאדם להאמין בעצמו,


ביכולות שלו, ובאפשרות לצאת מהמשבר הנפשי בו הוא נמצא.


 


סיפור לדוגמא:


מובע בסיפור חסידי על אחד מאדמו"רי חסידות חב"ד.


כידוע מקיימים אדמו"רים חסידיים פגישות אישיות עם החסידים,


פגישות המכונות "יחידוּת". במעמד זה, המתקיים בארבע עיניים,


שופך החסיד את לבו בפני רבו ומקבל ממנו עצה, תמיכה או ברכה – לפי הצורך.


על פי המסופר, שמע אותו אדמו"ר את שמַשוֹ האישי שואל מאן דהוא?


 מדוע הרבי מזיע כל כך במהלך ה"יחידוּת", עד שבגדיו נרטבים מזיעה.


השיבו האדמו"ר: "למה לא תבין על מה אני מזיע?! […] היו אצלי חמישה ועשרים אנשים […]


בשביל שאוכל להשיא עצה נכונה לשואל,


אני צריך להרגיש בצרתו ממש כמו שהוא בעצמו מרגיש,


ולשם כך אני מוכרח להפשיט את עצמי מלבושי ולהתלבש במלבושיו שלו […]


ואז, כאשר אני צריך לתת לו עצה,


לא אוכל לעשות כן כשאני עדיין במלבושיו,


כשם שהוא בעצמו אינו יכול להשית עצות בנפשו,


ועלי להפשיט את עצמי מלבושו ולהתלבש בלבוש שלי […]


ומעתה הגע בעצמך:


אם אדם צריך חמישים פעם להתפשט ולהתלבש – כלום אפשר שלא להזיע?!"


 (על פי ש"י זווין, סיפורי חסידים על התורה, ירושלים תשס"א, עמ' 260–261).







  • פרגון

היכולת להעביר מסר חיובי לחניך שלי, שמטרתו היא להודות, ולהביע הערכה – על המאמצים שעשה או על תוצאות שהגיע.


במקרה בו התוצאות לא היו הטובות ביותר אך המאמצים היו בכיוון הנכון – יש לפרגן על המאמצים.


הפרגון הוא על כל מאמץ או תוצאה שהחניך הגיע אליה, ולא רק על תוצאה שעל פי מה שלנו נדמה או נראה זה נחשב התוצאה הראויה.


הפרגון יוצר תוצאה מדהימה של קשר נפשי מאוד חזק. הצד השני מגלה פתאום כי אתה מסוגל להעריך את המאמצים


או את התוצאה וזה פשוט עושה טוב, מחבר ומקשר. אל תאמר פירגון שאתה לא באמת מאמין בו.


הפרגון דורש מהמפרגן להיות כן. לא ניתן לעשות זאת בצורה של הונאה או שקר – זה מתגלה מהר מאוד.


 


דוגמא: לשמעון היה קשה מאד להתנהג יפה במפקד, המדריכים דיברו איתו על זה רבות.  שלמה המדריך החליט לנסות לפרגן לשמעון.


פרגון לא יעיל- בתחילת המפקד שמעון עומד רגע בלי לדבר ושלמה מחייך אליו מאוזן לאוזן. כל הכבוד איך שאתה עומד יפה!


שמעון מרגיש מטופש ומזלזל בנאמר לו. למה? כי הוא לא התאמץ עכשיו, בסך הכל רגע הוא שתק. עכשיו הוא מרגיש בנח להפריע


בהמשך המפקד כי את המחמאה שלו הוא כבר קיבל.


פרגון יעיל- לא כל המפקד שמעון הצליח לעמוד בשקט אבל הייתה פעם אחת ששלמה שמע בעצמו את שמעון אומר:


"די, מעכשיו אני שותק", אחרי המפקד שלמה מדבר עם שמעון ואומר לו: "אני רואה כמה אתה מתאמץ לעמוד בשקט במפקד,


אני רואה כמה שזה לא קל לך ובכל זאת היו מספר פעמים שהצלחת! אני בטוח שבהמשך תצליח אפילו יותר!"


עכשיו שמעון ירגיש מוערך, נכון, הוא לא הצליח כל הזמן אבל נעים לו ששלמה רואה את המכלול גם אם היו לו נפילות.


 




  • לדבר בגובה העיניים

היכולת להתאים את השפה בה אני מדבר לאדם מולו אני מדבר בלי להביע שום זילזול (כלפי אנשים שנראה לי שהם יותר נחותים ממני)


ובלי שום הערצה או הערכת יתר (כלפי אנשי שאני בטוח שאני נחות מהם). השיחה בגובה העיניים דורשת התאמה שלי לצד השני,


על פי רמת החניך שנמצא בצד השני של הטלפון או של השיחה שאני מבצע.


לעולם – אדבר עם החניך בצורה שהוא ירגיש כי אני מתייחס אליו כאל האדם החשוב לי ביותר כרגע.


לדבר בגובה העיניים אין פירושו של דבר להשפיל מבט או להוריד את השיחה. פירושו להתאים את עצמי לאדם מולו אני עומד.


פירושו של דבר להיות גמיש במחשבות שלי, ובהתנהגות שלי.


לדבר בגובה העיניים פירושו של דבר שלא לתת עדיפות לפרופסור בגלל שהוא פרופסור ולדחות אדם בגלל שהוא מוסכניק.


לדבר בגובה העיניים פירושו של דבר כי כל אדם מקבל את הכבוד הראוי לו.


פירושו של דבר לדבר לכל אדם בשפה הנעימה לו והנוחה לו ביותר.


לדבר בגובה העיניים אין פירושו של דבר לקבל את כל מה שאמרו לנו בלשונו וככתובו – אפשר וניתן לחלוק על דעתו של הזולת.


ברם, גם במצב זה, לעשות זאת בצורה הנעימה ביותר הקיימת. בגובה העיניים.


 


סיכום


היכולות הבין אישיות שהוצגו כאן הם חשובות בצורה בלתי רגילה – לקידום קשרים אישיים.


את הפעילויות האלו עושים בעיקר עבור הזולת – על מנת לייצר ערוצי תקשורת חיוביים ופתוחים.


הפעילויות הללו, בחלקן, דורשות הורדת האגו האישי שלנו במהלך התהליך של התקשורת הבין אישית.


יכולות אלו, המופיעות לעיל ניתנות לשיפור, לשדרוג עצמי וללמידה.


הפעולות הללו דורשות ומחייבות משמעת עצמית ורמת מודעות אישית – גבוהות מאוד.


 


 



 


 


תיוג: שיחה אישית, תקשורת בין אישית, הקשבה, קשר אישי, שחנש, שחנ"ש, קשר עם החניכים, לתקשר נכון עם חניכים, הקשר הנכון עם החניכים, ליצור קשר נכון עם חניכים, יחסי מדריך חניך, כלים למדריך, כלי למדריכה, כלים להדרכה.

נהנתם מהתוכנית? נשמח לתגובה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

קבצים מצורפים

לפעולה זו לא צורפו קבצים

פוסטים נוספים

כל הדרכים

חוברת "כל הדרכים | תוכניות למידה"
שיצאה בטבת תשע“א דצמבר 2010 ע"י מרכז הדרכה לבטיחות בדרכים